"חשופים להדבקות": אלפי מורים עם נוער בסיכון שבו לעבודה - ללא חיסון

צוותי ההוראה העובדים עם נוער בסיכון שהגיעו היום (ראשון) למוסדות החינוך מלינים על המצב הנוכחי, שבו הם טרם חוסנו על אף הסיכון בעבודתם. מדובר בכ-17 אלף מורים ומדריכים ברחבי הארץ שעובדים כבימי שגרה, זאת בעוד אנשי החינוך המיוחד יקבלו השבוע תעדוף במבצע החיסונים "חוזרים לחיים". לטענתם, טרם יצרו איתם קשר - שלושה ימים לאחר שלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הם יתועדפו.

ייתכן שהסיבה לכך נובעת מהייצוג הנפרד של ארגוני המורים. זכויתיהם של כ-17 אלף עובדי ההוראה עם נוער בסיכון מיוצגות על ידי ארגון המורים בראשותו של רן ארז, ואילו עובדי החינוך המיוחד על ידי הסתדרות המורים. האחרונה הזכירה אמש שסכסוך העבודה הפתוח עדיין עומד בעינו וכי "השביתה המתוכננת ליום שלישי תתקיים עד שיחוסנו כל עובדי ההוראה בחינוך המיוחד שחפצים בכך, באופן מידי". לעומתה, ארגון המורים לא הכריז על סכסוך עבודה, לדבריהם משום שהם רואים בעבודה שליחות ולא רוצים להשבית את המערכת.

ארז, שעובד בעצמו עם נוער בסיכון, אמר היום בשיחה עם וואלה! NEWS כי ייתן גיבוי משפטי ומשמעתי לעובדי ההוראה שלא ירצו להגיע לעבודה לא מחוסנים. לדבריו, הוא לא קיבל אף עדכון בנושא למרות הזמן שחלף.

במשרד החינוך אמרו לוואלה! NEWS כי המורים המלמדים נוער בסיכון "אמורים לקבל תעדוף יחד עובדי החינוך המיוחד". במשרד הבריאות לא הגיבו לפניותינו, וברשת ברנקו וייס המפעילה את בתי הספר האתגריים אמרו שאף אחד לא דיבר איתם עד עכשיו על נושא החיסונים.

אנשי ההוראה שעובדים עם נוער בסיכון חוששים להידבק מהתלמידים אף יותר ממורים בחינוך הכללי. זאת, משום שהעבודה איתם לא מאפשרת שמירה על מרחק. ואולם, הם ממשיכים להגיע לעבודה, כאמור, שמהווה עבורם שליחות.

"אני מאוד שמח שהחליטו להקשיב לקולם של הצוותים החינוכיים, אבל עד שלא נתחסן בפועל לא נהיה רגועים", אמר אמיר סער, מנהל בית הספר האתגרי לנוער בסיכון ברנקו וייס באור יהודה. "צריכים לחסן אותנו באופן מידי, אנחנו עובדים כרגיל".

בשבוע שעבר, הודיע שר החינוך יואב גלנט כי החלטת הממשלה על סגירת מערכת החינוך החריגה את הלימודים של ילדים ונוער בסיכון וגם את הפנימיות. "מעת שפרץ הנגיף עובדי ההוראה עובדים מסביב לשעון, במסירות תוך מחויבות עמוקה לתלמידים. הם ראויים לכל הערכה והוקרה והם ראויים לשכר מלא על עמלם החינוכי", הבהיר השר. אולם מלבד המחמאות לצוותי ההוראה, ההודעה לא התייחסה לחיסוני הצוותים, והבטחותיו של שר החינוך וגורמים במשרדו לחסן את כל צוותי ההוראה מהשבוע שעבר לא קוימו.

לפי המומחים בתחום, הסיבה להחרגה ולעובדה שהמסגרות לנוער בסיכון פועלות, היא שבזמן שהנערים בסיכון לא נמצאים במסגרת, הם מגיעים למצבים מסוכנים - חלקם מדרדרים לשימוש באלכוהול, סמים, אלימות פיזית ומינית.

לנוער בסיכון בדרך כלל אין סביבה תומכת בבית, שתעודד אותם ללמוד לבגרויות בזום. חלק מההורים כלל לא עובדים, בדרך כלל מדובר בהורים קשי יום שמתקשים לספק לילדיהם מסגרת מגוננת עקב חיים בעוני ובמצוקה. בניגוד לבני הנוער שלומדים במוסדות החינוך הרגילים, דווקא בתי הספר הם "המקום להירגע" עבור הילדים, סוג של אי של יציבות.

בישראל פועלים כיום יותר ממאה בתי ספר תיכון המיועדים לנוער בסיכון, שמקבלים מימון על ידי משרד החינוך. מדובר בבתי ספר קטנים באופן יחסי, עם כיתות קטנות של כ-15 תלמידים, זאת במטרה להעניק תשומת לב מיוחדת לתלמידים. המסגרות לנוער בסיכון מחולקות לשלושה סוגים: כ-1,600 בתי ספר אתגריים, מסגרות חינוכיות לקידום הנוער שניתנות באמצעות יחידות קידום נוער ברשויות המקומיות ופרויקט הילה.

"המטרה היא לתת הזדמנות שווה לתלמידים שבמסגרות הרגילות היו 'נושרים' מהלימודים", הסביר סער. הוא הוסיף כי "אנחנו לא אוהבים את ההגדרה 'נוער בסיכון'. אני בכלל בדעה שכל הנוער הוא בסיכון, בטח בתקופת הקורונה". תלמידיו בתיכון ברנקו וייס באור יהודה לומדים לבגרויות וגם רוכשים מקצועות טכנולוגיים כמו חשמל, תקשוב, תעופה ועוד.

העבודה היום-יומית של צוותי ההוראה כרוכה בסיכון מוגבר להידבק בקורונה. "אני תמיד אומר לצוות שלי שאנחנו צריכים לראות את העיניים של התלמידים ולהרגיש את חום הגוף שלהם, כי זה עושה להם טוב", הוסיף סער. "אנחנו עושים ביקורי בית, נמצאים בשיחות אינסופיות גם עם ההורים וגם עם הילדים. אנחנו בקשר עם גורמי רווחה והמשטרה".

סער שב והדגיש כי "הילדים שלנו חייבים מסגרת. המסגרת היחידה, ה'נורמליות' שלהם היא בתי הספר. להשאיר אותם לשבועיים בבית זה לא טוב". לדבריו, "אחד התלמידים שלי אמר שיש לו חמישה אחים בבית, ואין לו שום סיכוי ללמוד לקראת בגרות. זה פשוט לא מתאים לבתים, שחלקם מורכבים. אנחנו רואים בזה שליחות, זוהי החלטה מאוד חשובה להשאיר אותנו פתוחים".

עם זאת, הדגיש סער כי "זה שלא מחסנים אותנו אומר שברגע שהמורה נדבק, אין מסגרת לילדים". הוא הסביר כי "כמה שאנחנו משתדלים להקפיד על השגרה של שמירת מרחק ומסיכות, זה כמעט בלתי אפשרי במציאות. גם אנשים מבוגרים, כשיושבים לשתות קפה, לא שומרים על מרחק של שני מטרים, אז לדרוש את זה מבני נוער זה מאוד מורכב".

הוא סיפר בגאווה כי בבית הספר שבניהולו מספקים שתי ארוחות ביום - בבוקר ובצהריים, הארוחות ממומנות על ידי תרומות. "הילדים בחיים לא יודו שהם אוהבים את בית הספר, ואם הם יגידו שהם אוהבים אני אהיה מודאג. אבל הם מעריכים מאוד את בית הספר ושמחים מאוד שאנחנו לא סגורים. הם צריכים חברה. גם אם יגידו לנו לסגור, אנחנו נפתח", הוא מסכם.

גם סיגל מורן, מנכ"לית ארגון החינוך ברנקו וייס, הדגישה את החשיבות של מתן חיסון לצוותי ההוראה שימשיכו לפעול גם בסגר. "בסגר הראשון היינו שותפים במאבק להחרגת בתי הספר לנוער בסיכון כדי שימשיכו לפעול, מתוך הבנה כי הילדים האלה זקוקים למסגרת שמצילה אותם בכל יום, והצלחנו", הבהירה.

עם זאת היא ציינה כי "היום, כשהמגיפה מכה בעוצמה בגל השלישי ואזורים שלמים במדינה נצבעים אדום, משאירים את צוותי החינוך שממשיכים לפעול בסגר במסגרות המיוחדות - חשופים לגמרי להידבקות". לדברי מורן, "המנהלים והצוותים בשטח מפוחדים ומבקשים באופן הפשוט ביותר מהממשלה - תגנו עלינו".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) מסרה בעקבות הפרסום בוואלה! NEWS כי היא ביקשה למצוא פתרון למצב. "פניתי הבוקר לשר הבריאות ושר החינוך בעקבות פרסומים על אי מתן תעדוף לחיסון מורים לנוער בסיכון, וביקשתי לדעת האם הפרסומים נכונים ולתקן את ההנחיות במידה וכן. מורים לנוער בסיכון מספקים מעטפת תמיכה רחבה לתלמידים, גם במהלך הסגר, שאינה מסתכמת בשיעור בן 45 דקות ועל המדינה מוטלת האחריות לדאוג שזה לא יפגע בהם בריאותית".