המורים נאבקים על מקומם בתור לחיסונים: "אנחנו בסיכון, לדאוג לנו כמו לרופאים"

צוותי ההוראה במוסדות החינוך ממשיכים בדרישתם לשנות את תיעדוף החיסונים נגד קורונה שנקבע במשרד הבריאות, קוראים לאפשר להם להתחסן בהקדם, ומאיימים בעיצומים אם הדרישה לא תתקבל. נכון לעכשיו, לפי התיעדוף של משרד הבריאות, תורם של עובדי ההוראה - לצד קבוצות אחרות בחשיפה גבוהה כמו מורים, גננות, עובדים סוציאליים, בתי סוהר אסירים וסוהרים - מגיע אחרי הצוותים הרפואיים וקבוצות הסיכון. אולם, המורים דורשים לחסן אותם כבר כעת, לנוכח המשך הפעילות של מערכת החינוך גם בתקופת הסגר השלישי.

הסוגייה הוצתה מחדש בדיון שהתקיים אתמול (ראשון) בוועדת החינוך בכנסת, בו בוטלה החלטת הממשלה בעניין המשך הלימודים בכיתות ה'-י'. חברי הוועדה תמכו בדעה כי יש לתת עדיפות במתן החיסונים לצוותי ההוראה, משום שהם נמצאים בסיכון מוגבר להידבק בנגיף, אך רובם גם סברו כי יש להשאיר את כלל מערכת החינוך פתוחה ללא קשר לחיסוני המורים.

עם המשך הלימודים היום במוסדות הלימוד, וברקע תקוותיהם כי מקבלי ההחלטות ישנו את דעתם ויתנו קדימות בתור לחיסונים, צוותי ההוראה מלינים על הסיכון הכרוך באופי עבודתם, ותובעים - על המדינה להעניק להם קדימות בתור לחיסונים. בינתיים, בעוד יו"ר הסתדרות המורים, יפה בן דוד, הכריזה על סכסוך עבודה בשל המצב, ממונה הקורונה פרופ' נחמן אש נותר בעמדת המשרד, והבהיר כי התיעדופים לא ישתנו.

ביום חמישי האחרון, יצא רן ארז, יו"ר ארגון המורים, בקריאה וכתב כי שר החינוך גלנט "דן את המורים להידבק בהתקהלות עם תלמידים". ארגון המורים מייצג את המורים בבתי הספר העל-יסודיים, בהם הסיכון להידבקות גבוה יותר בהשוואה לתלמידים בכיתות הנמוכות.

למרות התיעדוף הנוכחי, רוב המורים תומכים בהחלטת ועדת החינוך להמשיך את הלימודים גם בכיתות ה'-י', אך גם חושבים כי המדינה מוכרחה לחסן אותם ראשונים.

"המשפט הידוע אומר 'מורה טוב זה מורה לחיים', הפך עכשיו ל'מורה טוב זה מורה בחיים'", אמר שרון סייג, מורה בתיכון ע"ש יצחק נבון בחולון. הוא ציין כי המורים "רוצים להתחסן ומהר", שכן רבים מהם נמצאים בקבוצת הסיכון. "איך במדינה בה שיעור המתחסנים הוא גבוה ויש היענות מהציבור\ המורים לא עומדים בראש סדר העדיפויות של החיסונים?", תהה.

גם נתי שטרן, מנהל תיכון עירוני ד' בתל אביב, קרא לתת עדיפות לצוותי ההוראה. "ככל שנכונים הדברים לגבי סירובו של משרד הבריאות לחסן את צוותי החינוך באופן מיידי, זו החלטה מקוממת", אמר. "שוב ושוב החינוך ומי שאמונים על המלאכה הקשה הזאת נדחקים לתחתית סולם העדיפויות של מדינת ישראל".

בסגלי ההוראה סבורים כי העבודה היומיומית מול התלמידים מעמידה אותם ואת משפחותיהם בסיכון. "אנחנו באים במגע כל יום עם התלמידים, מורים לוקחים סיכון כל יום כשהם יוצאים למערכת החינוך, כשהם נפגשים עם התלמידים. אין בית ספר שלא עבר תהליך של בידוד, אני בעצמי הייתי בבידוד", סיפר סייג.

הוא הוסיף כי המחשבה על הידבקות בנגיף עוברת אצלו בראש כשהוא מגיע לעבודה. "אמא שלי בת 80, היא עברה אירועי לבבי, זה מאוד מטריד אותי ומלחיץ אותי שאני עלול להדביק אותה ולסכן את חייה כשאני נפגש עם תלמידים". אמר. "אני נמצא במגע יום-יומי עם עשרות תלמידים ואני לא מבין למה הממשלה לא לוקחת את המורים ומחסנת אותם. אני מסכן את משפחתי ובמיוחד את אמא שלי, זה עובר לא מעט בראש".

גם אורית גור כהן, מורה ומנהלת קריית החינוך ע"ש גינסבורג ביבנה ויו"ר משותף בארגון המנהלים "מנהיגים", קראה לחסן את המורים באופן מיידי. לדבריה, "בתי הספר מהווים עמוד תווך בשמירה על החוסן והבריאות כל באי בית הספר. אנשי החינוך חשופים לקבוצות גדולות והיעדר חיסון מסכן את בריאותם. ישנה חשיבות גדולה לשמירה על מערכת החינוך פתוחה ולשם כך יש לדאוג, כשם שדאגו לצוותי הרפואה, לחיסון מיידי של כל צוותי החינוך".

עם זאת, לצד הביקורת, חלק מהמורים בירכו על החלטת ועדת החינוך להחזיר הלימודים. "זאת הייתה החלטה מחויבת המציאות", הסביר שטרן. "הסיכוי שבהקלה על העומס הלימודי, המנטלי והחברתי על מאות אלפי תלמידים, יחד עם שמירה על הכללים, עולה לאין ערוך על הסיכון". אולם, לצד זאת, הוא תיאר תחושות של בלבול בקרב הצוותים בשל אופן קבלת ההחלטות. "עד לרגע זה לא באמת ברור מה קורה מחר ולא כך ראוי לנהוג", אמר.

הבלבול נובע משלל סיבות. בין היתר, כפי שנחשף בוואלה! NEWS, מדי שבוע נבחנים מחדש הלימודים ברשויות השונות, לפי התאמתן למודל הרמזור. מדי יום רביעי יוצאת רשימה מעודכנת של צבעי הערים, שדורשת את אישור הקבינט לקראת יום ראשון שאחריו. כך, הרשויות, מנהלי בתי הספר, ההורים והתלמידים מקבלים התראה קצרה כדי להיערך לפתיחה או לסגירת מוסדות החינוך. אולם, ברשויות שהפכו לאדומות לאחר העדכון, הלימודים נמשכים בינתיים כרגיל עד לזמן הדיון השבועי וכניסתן לתוקף של ההגבלות, גם בזמן הסגר.

בת חן פלד כהן, מנהלת ביה"ס שש-שנתי אשל הנשיא, תיארה תחושות דומות. "אני מברכת על ההחלטה להחזיר את תלמידי ישראל ללימודים בבתי הספר, אבל אני מאוד כועסת כי אי אפשר לשגע את המורים והמנהלים כל פעם עם ההחלטות שמשתנות מהבוקר להערב. אחרי כל החלטה כזאת המנהלים עובדים הרבה שעות על העדכונים של מערכות השעות, ופתאום הכול משתנה ומתרסק".

לדבריה, "אי אפשר לעבוד בצורה כזאת. הבוקר (לפני ההחלטה של ועדת החינוך) ישבתי עם הסגנים שלי במשך ארבע שעות כדי להחליט איזה מקצועות אנחנו נתגבר כתוצאה מהחזרה לזום. מערכת שעות זה משהו שעובדים עליו הרבה זמן"

בעוד המורים מיקדו את דרישותיהם במתן החיסונים, בקרב ההורים נרשמה שביעות רצון מהמשך הפעלת בתי הספר, אותה הגדירו כהכרחית עבור ילדיהם.

כך למשל מירום שיף, יו"ר הנהגת ההורים הארצית, שהגדיר את החלטת ועדת החינוך כ"חשובה" ושיבח את היו"ר רם שפע. "מצעד האיוולת של ההחלטות ההזויות שקבינט הקורונה הוציא תחת ידיו בשבועות האחרונים, יכולים לפרנס את מיטב הסטיריקנים", אמר. "את מה שחברי קבינט הקורונה לא השכילו להבין, אני שמח שחברי ועדת החינוך בראשותו של יו"ר הוועדה, ח"כ רם שפע, הבינו, פעלו בהתאם וקיבלו את ההחלטה הנכונה ואף קיבלו את עמדתנו לאשר את מתווה הלמידה בחוץ".

מנכ"לית קרן רש"י ומנכ"לית משרד החינוך לשעבר מיכל כהן, חברה בוועדה המייעצת לפרויקטור הקורונה, מתחה ביקורת על עצם הכוונה להשאיר את התלמידים בבית. "טוב שילכו לבתי הספר - אין להישארותם בבית שום הצדקה בריאותית ומדובר בתיקון להחלטה אומללה של קבינט הקורונה", אמרה.

היא גם הסבירה כי ניתן לסגור כיתות שבהן נתגלו חולים, אך אין צורך בסגירה כוללת. "במידה ויתגלו בתי ספר עם מספר נדבקים ניתן לשקול סגירה דיפרנציאלית, אבל הדבר לא צריך למנוע ממאות אלפי תלמידים אחרים לצאת לבתי הספר", אמרה, והדגישה כי "יותר משמדובר בצורך פדגוגי - זהו צורך מנטלי".

גם עינת גבריאלי מגבעתיים, אמא לילדה בכיתה ו', ציינה את החשיבות של המשך הפעילות בכיתות עבור הילדים, ברקע משבר הקורונה והשלכותיו עליהם עד כה. "זה חשוב לפן הרגשי והנפשי שלהם", אמרה, והסבירה כי "הרווחה האישית שלהם חשובה כי הנזקים שקרו עד עכשיו, בין אם זה השמנה, בידוד, ניכור, התמכרות יתרה למסכים - הם נזקים אדירים שכסף לא יוכל לתקן אותם".

"אסור לשכוח את הנוער הזה בבתים", אמרה הילה פישלר ממושב גינתון, אם לילד בכיתה י'. "מדובר בגיל מאוד רגיש שבקלות הולך לאיבוד ופונה למקומות אחרים לא חיוביים בכלל", אמרה, "הם הולכים לאיבוד בסגר, הם הולכים לאיבוד בזום".

ובעוד חלק מהורים סיפרו על הקשיים שנובעים מההישארות בבית, אחרים תיארו מנגד בהתרגשות את ההשפעה החיובית של ההליכה בית הספר על ילדיהם. "אחרי חודשים שהיתה רק ריבוע שחור בזום, המראה של הגדולה שלי יוצאת עם התיק על הגב, הולכת מחויכת כמו אחיה וחוזרת מרחפת - לא יסולא בפז", אמרה עדי מורן קיבא, יו"ר הנהגת ההורים בבית הספר לפיד בהוד השרון ואמא לשלושה.

לדבריה, "אנחנו מלמדים את הילדים על אהבת הארץ, על ערכים ודמוקרטיה והיום הם קיבלו שיעור חשוב מאין כמוהו: מישהו מאמין בהם ולא שכח אותם בבית".