מומחים מזהירים: הסגר השלישי יגביר את הדיכאון והייאוש

הסגר השלישי ייכנס לתוקף ביום ראשון ומומחים מעריכים כי ההגבלות יחריפו את הקשיים הנפשיים, בעוד חלקים בציבור טרם התאוששו מהשפעות הסגרים הקודמים, ומספר הפניות לסיוע נפשי זינק השנה.

"אפילו כשיש רק דיבורים על סגר שלישי רואים שאנשים כבר מתייחסים לזה בפניות שלהם", אומרת ד"ר שירי דניאלס, מנהלת מקצועית ארצית בער"ן. "על פי ניסיון העבר, אנחנו נראה עלייה במצוקה. זו בעצם עלייה בתוך עלייה. העצבים חשופים ועוד לא מצליחים למצוא את שגרת החירום מחדש, אז עוד פעם טורפים את הקלפים".

יו"ר איגוד הפסיכיאטריה, ד"ר צבי פישל, מזהיר גם הוא מהחמרה. "מעריך שהייאוש והדיכאון יהיו הרבה יותר קשים. אם בסגר הראשון זה היה יותר חרדה ובשני היה אולי משהו של יותר כעס והתמרמרות, בסגר השלישי אני חושב שהייאוש יותר גדול", הוא אומר.

ההסבר, לדבריו, הוא חוסר השליטה של אנשים במצבם, דבר שגורם לייאוש נרכש. "אם יש שליטה שאתה יודע מתי תוכל להפעיל את המכה ומתי להימנע ממנה אז אתה לא נכנס לדיכאון", מסביר פישל. "אנשים יכולים להגיד עשינו הכול, שמרנו מרחק, שמנו מסיכות, לא התקהלנו, שמרנו על היגיינה, צייתנו להוראות וזה לא עוזר לנו בכלל, אנחנו בסופו של דבר צריכים להיכנס שוב ושוב לסגר".

לפי נתונים שהעבירה ער"ן לבקשת וואלה! NEWS, החל מחודש מרץ התקבלו בעמותה כ-295 אלף פניות מצוקה, 6,800 מהן בעלות תוכן אובדני. זאת, לעומת 204 אלף פניות בכל שנת 2019. 35% מהפניות נגעו לתחושה של בדידות ובעיות ביחסים בינאישיים, 24% עסקו בחרדות וכן במצוקה נפשית חריפה ו-15% במצוקה כלכלית.

במהלך הסגרים נרשמה עלייה של עשרות אחוזים בפניות, וכעת דניאלס מעריכה כי "סגר שלישי יביא איתו יותר בדידות, יותר דיכאון, יותר אלימות ופגיעה ופניות סיכון". היא סבורה כי "נראה גם עלייה בתכנים שקשורים לקורונה עצמה, זה גם בא לידי ביטוי עכשיו עם המוטציה שהכניסה עוד נעלם אחד, ומאוד קשה כשאתה נאלץ להילחם רגשית בכמה חזיתות".

המצוקה הנפשית לא פוסחת גם על בני נוער ו-15 אלף מהפניות היו של מתבגרים עד גיל 18 - עלייה של 30% ביחס לשנה שעברה. לדברי דניאלס, המתבגרים מתקשים בתחומים החברתיים והלמידה המקוונת.

"זה חודשים רבים שהמתבגרים מתמודדים בנוסף לאתגרי גיל ההתבגרות, גם עם חוסר הוודאות של ימי הקורונה, ולפיכך נמצאים בתקופה סוערת יותר המתאפיינת באי שקט, חרדה ומצוקה", היא מציינת. "גם בימי שגרה, מתבגרים חווים מצוקה רבה סביב הנושא החברתי - להרגיש שייך, אהוב ומקובל על ידי קבוצת השווים. גם הזהות האישית של מתבגר נבנית במידה רבה על מערכות היחסים החברתיות שהוא יוצר ואיכותן".

דניאלס אף מעלה חשש כי "עבור חלק מהילדים, הבית אינו מבצר בטוח אלא מקום מסוכן ומסכן. אם בימי שגרה אנשי חינוך וטיפול נפגשו עם הילדים והבחינו מקרוב בשינויים ובאיתותים מדאיגים, היום כשכל ילד הוא ריבוע קטן בזום גדול, קשה לדמויות סמכות ותמיכה, לזהות ולאתר בעיה, ולהושיט יד לעזרה". לדבריה, "ככלל ילדים לא מדברים את הקושי, הם מתנהגים אותו ולכן אנחנו צריכים להיות רגישים לסימנים של מצוקה ולהגיב נכון".

אוכלוסייה נוספת שסובלת מהסגרים במיוחד, לדברי פישל, היא הרווקים שרצו את החופש שלהם אך נתקלו במצב חדש. "יש כאלה שנוח להם ורוצים לבלות את חייהם כרווקים, וזה טוב כי יש להם מנגנוני התמודדות - יש להם חברים, עיסוקים, עבודה. אבל פתאום אתה לא יכול להפעיל את כל מנגנוני ההגנה וההתמודדות שאתה רגיל אליהם", הוא מתאר.

אחת הבעיות המרכזיות מעבר להגבלות היא השינויים הרבים בהנחיות וחוסר הוודאות. "עד שהבנת את כללי המשחק אז מגיע שחקן חדש פה. גם השינויים שאנחנו רואים בהנחיות כל הזמן מאוד מבלבלות את כל קבוצות הגיל, אבל במיוחד בהקשרים הנוגעים לשאלות כמו האם אני אעבוד, האם תהיה פרנסה, איך זה ישפיע על הילדים שלי, האם אוכל להתארגן ולדאוג להם", אומרת דניאלס.

"אני חושבת שאם למשל היו אומרים לאנשים שאנחנו בחוקי משחק שמשתנים, ויהיו תקופות שנידרש לסגרים ויהיו תקופות אחרות, זה היה מאפשר להם לגייס כוחות בהתאם", הסבירה. "מעבר למצוקה של הקורונה, רואים גם השפעה שקשורה למידע, או חוסר מידע, או הפצצה במידע. והרבה יותר קשה לאנשים להיערך ולגייס כוחות כשלא יודעים מול מה מתמודדים".

פישל מתאר את המצב בעת זו "כמו מטוטלת שהתנודתיות שלה הולכת וגדלה מבחינת עוצמה". הוא מסביר כי "כשאתה מגיע לאיזושהי קטסטרופה מצד אחד ומצד שני האופוריה של היציאה וכרגע של החיסונים שמעצימה את התנופה הזו, כל העוצמות שמתעסקים איתן יהיו יותר חזקות".

לדבריו, גם המצב הפוליטי הוא משמעותי. "אם בהתחלה היו יותר חרדות מהמחלה היום הן ברמה של דיכאון, ייאוש, ברור שזה טבעי, וברור שצריך לתת לזה מענה, כי אחרת נכנסים לתגובות שהן לא טובות. ואם נוסיף לתוך זה את הבלגן הפוליטי שאצלנו קורה ומתווסף לתוך זה, ברור שכל דבר כזה מוסיף עוד שמן למדורה עוד עוצמה להתנדנדות הקשה של המטוטלת", מזהיר פישל.

לדברי פישל, אחד הדברים המרכזיים שהממשלה צריכה לעשות הוא להחזיר את תחושת השליטה לאזרחים. "למשל, תכנית הרמזור נותנת לך להרגיש שאם אתה והקהילה הקרובה שלך תתנהגו טוב, אתה יכול להשיג תגמול מזה. לעומת זאת לא מיישמים את תחושת הרמזור, ולכן יש תחשוה שאין שליטה, ואתה לא תלוי בעצמך אלא באיזה גורמים", הוא אומר.

"צריך לדאוג שמישהו שבוחר לעשות משהו טוב גם מקבל איזשהו תגמול, או פחות הגבלות", מציע פישל. "אבל בהחלט צריך לתת אזרח תמורה מסוימת עבור ההתנהלות הנכונה שלו. השיטה של פרס גורמת לאנשים להרגיש יותר טוב ולאנשים לבצע יותר דברים. עד עכשיו לא ראינו את זה ואני חושב שלא תהיה ברירה אלא להתנהל ככה".

בעמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת, מעריכים גם כי תירשם עלייה של עשרות אחוזים בסגר הקרוב. "יש חשיבות אדירה לסיוע ממשלתי בתגבור קווי התמיכה הנפשית, כיוון שנראה כי הציבור בארץ 'מגיע לקצה'. לכאורה נדמה כי מגיע הסוף עם החיסונים, אך באותה נשימה מדובר על סגר מוחלט וארוך", אומרת מנכ"לית העמותה, יעל לוי. "הבלבול הזה עשוי לייצר חרדה גדולה ותחושת ייאוש".

על פי עמותת סה"ר, בחודשים ינואר עד אוקטובר השנה איתרו המתנדבים עשרות אלפי הודעות מצוקה ברשת, מתוכן סה"ר נתנה מענה רגשי ל 6,496 קריאות מצוקה ברשת. מדובר על עליה של 141.4% ביחס לתקופה המקבילה ב-2019. בנוסף, חלה עלייה גדולה גם בפניות לקו הצ'אט של סה"ר, אליו הגיעו 13,323 שיחות מתחילת 2020, ביחס ל-7,775 פניות בתקופה המקבילה אשתקד - המהווה עלייה של 71%.

אם אתם או אדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אנא פנו לעזרה מקצועית. ניתן לעשות זאת בדרכים הבאות: שיחה עם מוקד ער"ן בטלפון 1201 או באתר האינטרנט, ובאתר האינטרנט של סה"ר.