משפט נתניהו

תיקי האלפים: החברות המעורבות יועמדו לדין בכפוף לשימוע בעבירות שוחד

במסגרת תיק 4000, וואלה ובזק חשודות בעבירות מתן שוחד, הלבנת הון ועבירות דיווח, ואילו בתיק 2000 חשוד העיתון ידיעות אחרונות בהצעת שוחד. במקביל, הוגשו כתבי אישום נגד אלוביץ' ובכירים נוספים גם במסגרת פרשת בזק-יס

בווידאו: פתיחת משפט נתניהו (עריכה: איתי עמרם ואביחי ברוך)

הפרקליטות הודיעה היום (רביעי) לחברות בזק, וואלה! תקשורת וידיעות אחרונות כי הן יועמדו לדין בכפוף לשימוע במסגרת תיק 4000 ותיק 2000. בזק וחברת וואלה חשודות בעבירות מתן שוחד, הלבנת הון ועבירות דיווח, מכוח פעולותיו של שאול אלוביץ', שהיה בעל השליטה בהן, ונאשם בעצמו בשוחד. ידיעות אחרונות חשודה בהצעת שוחד, מכוח פעולותיו של המו"ל, נוני מוזס, שחשוד בהצעת שוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו בתיק 2000.

במקביל, פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה היום לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתבי אישום בפרשת בזק-יס - הקשורה בתיקי האלפים, אך נפרדת מהם - נגד אלוביץ', שהיה בעל השליטה בחברת בזק ויו"ר הדירקטוריון שלה. כתבי אישום הוגשו גם נגד שורת נושאי משרה בכירים לשעבר בחברת YES - אור אלוביץ', עמיקם שורר, לינור יוכלמן, רון איילון, ומיקי ניימן. זאת, לאחר הליך שימוע.

במסגרת הליך השימוע, הפכו האישומים שיוחסו למנכ"לית בזק לשעבר סטלה הנדלר להסדר מותנה - כך שלא יוגש נגדה כתב אישום בפרשה.

כתב האישום מייחס לנאשמים עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך, והוא מתייחס לשתי פרשות: מרמה ביחס לתשלום התמורה עבור רכישת מניות חברת יס על ידי בזק, ומרמה ביחס להתנהלות הוועדות הבלתי תלויות שהוקמו בבזק לצורך בחינת עסקאות של החברה שלאלוביץ' היה עניין אישי בהן.

בעל השליטה בוואלה ובזק לשעבר, שאול אלוביץ' בבית המשפט (צילום: ראובן קסטרו)

כתבי האישום שהוגשו היום בפרשת בזק נוגעים למעשה לשתי פרשות שונות. הראשונה עניינה בעסקה לרכישת מניות חברת yes מחברת יורוקום לידי בזק. יורוקום היתה חברה פרטית בבעלות אלוביץ', בעוד בזק היתה חברה ציבורית בשליטתו. המשמעות של עסקה כזו היא שמאות מילוני שקלים יעברו מחברה מכיסה של חברה ציבורית, לחברה פרטית שבשליטת אלוביץ'. העסקה צריכה לעבור שורת אישורים קפדניים, ובין היתר של ועדה בלתי תלויה.

על פי תנאי העסקה שילמה בזק ליורוקום 680 מיליון שקלים, וכן נקבע כי ככל שיתמלאו תנאים מסוימים, תשלם בזק ליורוקום סכומים נוספים. התנאי העיקרי נגע לתזרים המזומנים החופשי של יס בשנים שלאחר אישור העסקה.

על פי כתב האישום, פעל אלוביץ' יחד עם מנכ"ל יס רון איילון וסמנכ"ל הכספים של החברה, מיקי ניימן, כדי להגדיל באופן מלאכותי את תזרים המזומנים של יס בשנים הרלוונטיות, וכדי שיגיע לרף שנקבע בהסכם - שהיה שווה לו יותר ממאה מיליון שקלים. "בהתאם להנחיית אלוביץ', בידיעתו וכתוצאה מהלחץ שהפעיל, רקם איילון יחד עם ניימן, תוכנית מרמתית לדחייה שיטתית ורחבת היקף של תשלומים לספקים ששינתה את מדיניותה הפיננסית של יס ויצרה מצג שווא מלאכותי ביחס לנתוני התזרים של החברה", טוענים בפרקליטות.

עוד נטען בכתב האישום כי בשל המצגים הכוזבים והתרגילים החשבונאיים, אלוביץ' קיבל לידיו במרמה 115 מיליון שקלים, ובמקביל בדוחות הכספיים שפרסמה בזק לציבור נכללו שורה של פרטים מטעים.

מואשם כי פעל ביחד עם אלוביץ' להגדלת תזרים המזומנים של יס. רון איילון (צילום: רפי דלויה)

הפרשה השניה בכתבי האישום נוגעת לעסקה משנת 2016. חברת yes, שכבר היתה בבעלות מלאה של בזק, בחנה התקשרות עם חברת "חלל תקשורת" - גם היא בשליטת אלוביץ'. כמו בכל עסקה שמעורבים בה גורמים בעלי עניין בתאגיד, נדרש אישור של ועדה בלתי תלויה. הוועדה מורכבת מדירקטורים חיצוניים, ואמורה לבחון את העסקאות במנותק מהאינטרס האישי של בעלי העניין ובעלי השליטה, שאמורים להיות ממודרים מהמשא ומתן על העסקאות, ולא להיחשף למתרחש בדיוני הוועדה.

עו"ד לינור יוכלמן, שהייתה מזכירת בזק והממונה על האכיפה הפנימית בחברה, שימשה גם כמזכירת הוועדות הבלתי תלויות. יוכלמן, על פי כתבי האישום, הדליפה לאלוביץ' ולבכירים פרטים חסויים על אודות פעילות הוועדות הבלתי תלויות, ובין היתר העבירה לנאשמים האחרים פרוטוקולים, מצגות סודיות, ניירות עמדה וחוות דעת, התכתבויות פנימיות של חברי הוועדה ומסמכים נוספים.

"במידע שמסרה יוכלמן היה גלום יתרון תחרותי בעבור אלוביץ' והנאשמים הנוספים, והם עשו בו שימוש, חלקו ביניהם את המידע שהודלף להם והעבירו אותו ביניהם וכן לגורמים נוספים", טוענים בפרקליטות. "הנאשמים הסתירו ממוסדות בזק את מעורבותם בעבודת הוועדות הבלתי תלויות, והביאו לכך שמוסדות בזק אישרו את עסקת בזק-יס ואת עסקת חלל על בסיס מצג כוזב, לפיו הליך המשא ומתן נוהל באופן תקין ומבלי שבעל השליטה וגורמים קשורים לו היו חשופים לדיונים חסויים של הוועדות ולחומרים חסויים שהוצגו בפניהן".

עוד בוואלה!

תיקון כתב האישום הוא ניצחון עבור נתניהו ואלוביץ', אך אינו בהכרח סימן לבאות

לכתבה המלאה

פרקליטו של שאול אלוביץ', עו"ד ז'ק חן, מסר כי "הגשת כתב האישום בזמן שבו מתנהל במקביל המשפט בבית המשפט המחוזי בירושלים, שגם בו הודיעה הפרקליטות שתתחיל דווקא בפרשת 4,000 הנוגעת לאלוביץ', משקפת את היחס הקשה לו זוכה מר אלוביץ'. לא מזמן נחשפו גם מהלכי החקירה הבלתי אנושיים שנעשו לו במהלך החקירה, ביניהם שליחת בנו לשכנעו להפוך לעד מדינה. מר אלוביץ' ימשיך להיאבק על חפותו מתוך ביטחון בצדקתו, ובכך שהצדק יעשה על ידי בית המשפט".

כמו כן, בסביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים במסגרת תיקי האלפים, הגיבו להתפתחות והאשימו כי "מנדלבליט הבין שתיק 4,000 גוסס ומנסה לבצע בו החייאה מלאכותית באמצעות בלוף מגוחך. ברור לכולם שמנדלבליט לא מתכוון להעמיד את התאגידים לדין ושהסיבה היחידה להודעתו היא ניסיון להסיט את תשומת הלב מכך שהוא פועל באכיפה בררנית נגד ראש הממשלה".

לא יוגש נגדה כתב אישום בפרשה. סטלה הנדלר, ב-2018 (צילום: ראובן קסטרו)

עו"ד איריס ניב סבאג ועו"ד דפנה שטינברג ממשרד שינמן-נגב-ניב, המייצגות את רון אילון, מסרו כי "רון אילון פעל בתפקידו כמנכ"ל יס בתום לב, באופן ענייני, מקצועי ולגיטימי, מתוך מחשבה על טובת החברה בלבד". כמו כן, אמרו כי "כתב האישום עוסק בעסקה שלרון אילון לא היה קשר אליה, אשר נערכה בין חברות שהוא לא היה נושא משרה בהן, וגם לפי הפרקליטות בכתב האישום לא צמחה לו כל טובת הנאה. לרון אילון עומדות טענות עובדתיות ומשפטיות כבדות משקל, שיובאו בפני בית המשפט ואנו מאמינות שהן יובילו לקביעה כי הוא לא עבר עבירה".

פרקליטו של אור אלוביץ', עו"ד דרור מתתיהו, מסר בתגובה: "קיבלנו הבוקר הודעה רשמית מהפרקליטות, כי החליטה לסגור את תיק החקירה בפרשה המרכזית שבה נחקר אור אלוביץ', פרשת 4000, ולהימנע מהעמדתו לדין. ההחלטה להגיש כתב אישום בעניין המשני שגויה מיסודה, שכן לא נפל כל רבב בהתנהלותו של אור אלוביץ' ואין כל בסיס לאישום המופרך המיוחס לו. אנו סמוכים ובטוחים כי כך יכריע בית המשפט".

סטלה הנדלר הגיבה להחלטה לא להגיש נגדה כתב אישום: "אני שמחה לשים את הפרשה מאחורי ולהמשיך לאתגרים חדשים. אני מודה לעורכי הדין נתי שמחוני, צביקה אגמון, אסף קליין, הלה פלג ודנה חן שליוו אותי באופן המסור והמקצועי ביותר לאורך כל הדרך".

הפרקליטות החליטה על סגירת התיק. יועץ התקשורת אלי קמיר (צילום: אתר רשמי, סיון פרג')

בד בבד, הודיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה על סגירת תיקי החקירה של חשודים שנחקרו בפרשה המכונה 4000 ובפרשת בזק. בפרשת 4000 הוחלט על סגירת התיק בעניינם של זאב רובינשטיין ויועץ התקשורת אלי קמיר, לאחר שנשקלה העמדתם לדין אך טענות השימוע בעניינם התקבלו. כן הוחלט על סגירת תיק החקירה בעניינם של איתן צפריר, לשעבר ראש מטה משרד התקשורת; עדי קהאן, שהייתה עוזרת מנכ"ל משרד התקשורת; שרון פליישר, שהייתה סמנכ"ל רגולציה בחברת בזק; אור אלוביץ' ועמיקם שורר, שהיו נושאי משרה בבזק. כאמור, נגד אור אלוביץ' ושורר הוגש כתב אישום בפרשת בזק.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully