פרקליטות מיסוי וכלכלה הודיעה הערב (ראשון) לשאול אלוביץ' כי הוא יועמד לדין בכפוף לשימוע בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך. זאת, בשל פרשת "בזק" שנחקרה ברשות לניירות ערך. בהמשך הפכה אותה פרשה לתיק 4000, שבמרכזו חשד לעסקת שוחד בין אלוביץ' לראש הממשלה בנימין נתניהו.
מלבד אלוביץ', הודיעה הפרקליטות גם לשורת בכירים בבזק ובחברת yes כי נשקלת העמדתם לדין בעבירות דומות. בין היתר יועמדו לדין בכפוך לשימוע אור אלוביץ', עמיקם שורר, לינור יוכלמן, ומנכ"ל yes, רון איילון. בנוסף, הפרקליטות הודיעה למנכ"לית בזק לשעבר, סטלה הנדלר, וליועץ אלי קמיר, שייעץ בעבר לקבוצת בזק, כי יואשמו, בכפוף לשימוע, בעבירות של מרמה והפרת אמונים בקשר להתנהלותם מול מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר. הנדלר חשודה בהקשר זה גם בעבירת דיווח לפי חוק ניירות ערך ושיבוש מהלכי משפט.
פרקליטו של שאול אלוביץ, עו"ד ז'ק חן מסר בתגובה להודעת הפרקליטות כי "שנתיים לאחר שחקירת תיק בזק הסתיימה קיבלנו היום כתב חשדות, כאשר אנחנו בעיצומו של הליך שימוע בתיק 4000. מבחינה אנושית ניתן ונכון היה להמתין עם ההודעה עד להשלמת הליכי השימוע, וקבלת החלטה. וודאי שניתן היה לעשות כן שהרי שנתיים תמימות היה התיק מונח על שולחן הפרקליטות".
עוד בוואלה!
עורכי דינו של אלי קמיר, שרון קלינמן ומיכאל נאור, מסרו גם הם בתגובה כי "הן המשטרה והן הרשות לניירות ערך המליצו לסגור את התיק נגד אלי קמיר, לאחר שנמצא כי לא עבר כל עבירה. אנו משוכנעים כי גם הפרקליטות תמצא במהלך השימוע כי כל פעולותיו היו מקצועיות ונעשו כדין".
במרכז החקירה עמדה רכישת מניות חברת yes מחברת יורוקום לידי בזק. יורוקום היתה חברה פרטית בבעלות אלוביץ', בעוד בזק היתה חברה ציבורית בשליטתו. המשמעות של עסקה כזו היא שמאות מילוני שקלים יעברו מחברה מכיסה של חברה ציבורית, לחברה פרטית שבשליטת אלוביץ.' עסקה צריכה לעבור שורת אישורים קפדניים, ובין היתר של ועדה בלתי תלויה.
לפי כתבי החשדות "מזכירת חברת בזק והממונה על האכיפה בחברה, לינור יוכלמן, שימשה גם כמזכירת הוועדה הבלתי תלויה... יוכלמן הציגה מצג לפיו אלוביץ' ושאר בעלי העניין האישי יהיו ממודרים מעבודת הוועדה הבלתי תלויה" - אלא שלא כך היה בפועל. על פי החשד, יוכלמן הדליפה לשאול ואור אלוביץ', ולעמיקם שורר, יד ימינו של אלוביץ', "פרטים חסויים על אודות פעילות הוועדה הבלתי תלויה, ועדכנה אותם באופן שוטף מתוך דיוני הוועדה. יוכלמן אף הדליפה להם מסמכים חסויים רבים".
"אלוביץ' והחשודים הנוספים עשו בחומרים המודלפים שימוש לצורך יצירת יתרון לקבוצת יורוקום במשא ומתן", נכתב בכתבי החשדות. "החשודים הסתירו ממוסדות בזק את מעורבותם בעבודת הוועדה, והביאו לכך שמוסדות בזק אישרו את עסקת בזק-yes על בסיס מצג כוזב".
לאחר שאושרה העסקה, נקבע בה כי בזק תשלם ליורוקם 680 מיליון שקלים במזומן. בנוסף קבע ההסכם כי עוד 170 מיליון שקלים ישולמו רק במידה שתזרים המזומנים של yes בין 2015 ל-2017 יגיע לרף מסוים.
"על רקע זה", על פי החשד, "הנחה אלוביץ' את רון איילון, מנכ"ל yes, לפעול לניפוח תזרים המזומנים החופשי של yes בשנות העסקה באופן מלאכותי, כך שיגיע לרף המרבי שנקבע בהסכם או קרוב לכך. בהתאם להנחיית אלוביץ', בידיעתו וכתוצאה מהלחץ שהפעיל, רקם איילון יחד עם סמנכ"ל הכספים של yes, מיקי ניימן, ומנהל הכספים בחברה, אורן ברגמן, תכנית מרמתית לדחיית תשלומים לספקים ששינתה את מדיניותה הפיננסית של yes ויצרה מצג שווא מלאכותי ביחס לנתוני התזרים של yes. תכנית זאת כללה דחייה שיטתית, רחבת-היקף ומאורגנת של תשלומים לספקים רבים של yes והיא נועדה להבטיח כי התזרים החופשי המצטבר לאורך שנות העסקה יגיע לרף הגבוה ביותר שנקבע בהסכם".
התוכנית עבדה לכאורה - ואלוביץ' אכן קיבל לעוד 118 מיליון שקלים, בגין תזרים המזומנים של yes לשנים 2015 ו-2016. מה שלא הושלם הוא ההוצאה לפועל של התוכנית בבשנת 2017 - אז פרצה החקירה הגלויה בפרשה.
זאת ועוד: בשנת 2016, כאשר חברת yes כבר היתה בבעלות מלאה של בזק, עלתה על השולחן אפשרות לעסקה בין yes לבין חברת "חלל תקשורת" - גם היא בשליטת אלוביץ'. שוב, כמו בכל עסקת בעלי עניין, נדרש אישור של ועדה בלתי תלויה. על פי כתב החשדות, גם הפעם שימשה יוכלמן מזכירת הוועדה, וגם הפעם פעלה לטובת בעל השליטה.
"במהלך כל שלבי פעילותה של הוועדה עד לאישור האסיפה הכללית בבזק, תוך מעילה בחובות האמון שלה ומבלי ליידע את חברי הוועדה הבלתי תלויה, הדליפה יוכלמן לאלוביץ' ולאור אלוביץ' פרטים חסויים על אודות פעילות הוועדה הבלתי תלויה ועדכנה אותם באופן שוטף מתוך דיוני הוועדה", כתבו בפרקליטות. "על יסוד המידע שהודלף להם, הנחו שאול ואור אלוביץ' את יוכלמן לפעול במסגרת תפקידה כמזכירת הוועדה, תוך ניצול תפקידה והאמון שנתנו בה חברי הועדה, במטרה לסייע לכך שהוועדה הבלתי תלויה תבחר בחלופת ההתקשרות הרצויה להם ובמועד הדרוש להם".
פרשה נוספת שנבחנה במסגרת החקירה היתה מערכת היחסים הפסולה בין הנדלר, קמיר ופילבר. על פי כתב החשדות, המנכ"ל פילבר העביר לקמיר והנדלר, וכן לאלוביץ' וגורמים נוספים בבזק, מסמכים פנימיים של משרד התקשורת, טיוטות מסמכים רשמיים בטרם פרסומם, וחומרים נוספים, תוך שהוא מסתיר זאת מגורמי המקצוע במשרד. קמיר והנדלר אף העבירו לפילבר הערות למסמכים אלה וכן הנחיות לגבי אופן פעולתו במשרד התקשורת בקשר לנושאים הנוגעים לקבוצת בזק ועסקיו של אלוביץ. לקמיר והנדלר מיוחסת עבירת מרמה והפרת אמונים".
התיק מטופל על ידי מנהלת מחלקת ניירות ערך, עו"ד יהודית תירוש, סגן מנהלת המחלקה, עו"ד אמיר טבנקין ועוה"ד ניצן וולקן וסתיו גינת ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה.
פרשת בזק נחשפה לציבור הרחב באמצע 2017, אז הפכה חקירת הרשות לניירות ערך לגלויה. בנובמבר אותה שנה הגישה המשטרה את המלצותיה - בהם קבעה כי יש די ראיות להעמיד לדין את אלוביץ', הנדלר, פילבר ובכירים נוספים בבזק.
השאלה שנותרה ללא מענה: מדוע פעל פילבר לטובת בזק
השאלה העיקרית שנותרה באותו שלב ללא מענה הייתה מדוע פעל פילבר לטובת בזק, שכן לא נטען שקיבל כסף או כל טובת הנאה אחרת. רק בסוף 2017 החלה להיבדק התמונה הרחבה, ויחידת להב 433 של המשטרה נכנסה לתמונה. עם התקדמות החקירה נחשף כיצד ההטבות שהעניק משרד התקשורת לאלוביץ' היו לכאורה רק צד אחד של עסקת שוחד. בצד השני, על פי החשד, היתה תמורה בצורת הטיית הסיקור באתר וואלה! NEWS לבקשת נתניהו ורעייתו.
עסקת השוחד, לכאורה, היא שעומדת במרכז תיק 4000. פילבר המשמש עד מדינה בתיק, ואילו נתניהו חשוד בקבלת שוחד וממתין לשימוע, שייערך בעוד חודש. לאלוביץ', החשוד יחד עם אשתו איריס במתן שוחד, כבר נערך שימוע בפרשה.
(עדכון ראשון: 19:05)