תיק 4000 נחשף לציבור באמצע 2017 כחקירה של הרשות לניירות ערך שנגעה בעיקר לצמרת חברת בזק - ובייחוד לבעל השליטה שאול אלוביץ'. במרכז החקירה עמדו שלוש פרשות: עסקת רכישת מניותיו של אלוביץ' בחברת YES על ידי בזק במרץ 2015; שנית - עסקה שנעשתה בפברואר 2017 בין בזק לחברת "חלל תקשורת", גם היא בשליטת אלוביץ'; ושלישית - החשד שמנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, הדליף לבזק חומרים פנימיים של המשרד ובפועל פעל כדי לקדם את האינטרסים של בזק במשרד.
לפני כשנה, בנובמבר 2017, העבירה הרשות את ממצאיה לפרקליטות והמליצה להעמיד לדין שורת בכירים בבזק, לרבות בעל השליטה אלוביץ' והמנכ"לית סטלה הנדלר, וכן את מנכ"ל משרד התקשורת פילבר והעוזרת שלו עדי קאהן-גונן. בין היתר נאמר בהודעת הרשות כי נמצאה תשתית ראייתית לעבירות דיווח, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות שיבוש מהלכי משפט.
כך, למשל, נעשתה לפי החשדות עסקת "בזק-YES". בזק, החברה הציבורית שבשליטת אלוביץ', רכשה מ"יורוקום", חברה פרטית שבבעלותו, מניות בחברת YES תמורת 680 מיליון שקלים. ובמלים אחרות: 680 מיליון שקלים עברו מכיס של חברה ציבורית שנשלטת בידי אלוביץ', לכיס של חברה פרטית שלו. עסקה כזו, הנקראת עסקת בעלי עניין, צריכה לעבור שורת אישורים קפדניים בחברה הציבורית, ובין היתר של ועדה בלתי תלויה. ואולם, לפי ממצאי הרשות לניירות ערך, גורמים בוועדה העבירו לאלוביץ' מידע מתוך הדיונים החסויים ובכך אפשרו לו להשפיע עליהם. העסקה גם הבטיחה לאלוביץ' עוד 370 מיליון שקלים נוספים שהותנו בביצועיה לאחר המכירה. לפי החשד, בכירים ב-YES ובבזק ביצעו מניפולציות כדי להציג תזרים מזומנים גבוה, שהבטיח לאלוביץ' את התגמול הנוסף.
באשר לקשרים עם משרד התקשורת, הרשות מצאה כי פילבר שימש מעין "חפרפרת" של אלוביץ' במשרד התקשורת, והעביר לגורמים בבזק ניירות עמדה פנימיים של המשרד. לכך יש להוסיף דוח חריף של מבקר המדינה יוסף שפירא, שפורסם ביולי 2017, וקבע כי משרד התקשורת גרר רגליים ביישום רפורמות שהיו צפויות לפגוע בבזק, ובראשן רפורמת "השוק הסיטונאי". עוד נמצא בדוח כי פילבר פעל במרץ כדי לקדם את אישור המיזוג בין בזק ו-YES, מהלך שהיה שווה לאלוביץ' מיליונים.
אולם השאלה העיקרית שנותרה באותו שלב ללא מענה הייתה מדוע עשה זאת פילבר, שכן לא נטען שקיבל כסף או כל טובת הנאה אחרת. תשובה חלקית לכך ניתנה בחלק השני של דוח המבקר, שעסק בקשרים בין בעל השליטה אלוביץ' ומי שמינה את פילבר - ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהיה גם שר התקשורת בין נובמבר 2014 לפברואר 2017. על פי המבקר, יוסף שפירא, עם כניסתו למשרד התקשורת ערך נתניהו הסדר ניגוד עניינים, אך הסתיר בו את קשריו החבריים עם אלוביץ'. הקשרים נחשפו רק באמצעות תחקיר שפרסם העיתונאי גידי וייץ ב"הארץ", שעסק בהשפעתו של נתניהו על אתר ווואלה! NEWS שבשליטת בזק.
רק בסוף 2017 החלה להיבדק התמונה הרחבה. לאחר פרסום המלצות רשות ניירות ערך, נכנסה לתמונה גם יחידת להב 433 של המשטרה - והחלה לחקור את החשד כי ההטבות שהעניק משרד התקשורת לאלוביץ' היו צד אחד של המשוואה. בצד השני, חשדו, עמד סיקור מטיב שהעניק אתר וואלה! NEWS לנתניהו ורעייתו. סיקור מיטיב תמורת יחס רגולטורי בשווי מאות מיליוני שקלים. פילבר הפך עד מהרה לעד מדינה, וכמוהו עשה גם ניר חפץ - יועץ התקשורת שהיה אחד המקורבים ביותר לבני הזוג נתניהו. כיום, לאחר כשנה של חקירה - חושפת המשטרה את תמונת החשדות המלאה.