תושבי חיפה התעוררו בסוף השבוע לתקלה נוספת במתחם בתי הזיקוק בעיר. התוצאה: כמות אדירה של עשן שהיתמר מעל בתיהם והצפון במשך שעות. לא מדובר באירוע חריג: הזיהום החונק, הבהלה והפחד מפני אסון שיקפח את חייהם של אלפים מתושבי המפרץ שגרים בסמוך למפעלים פטרוכימיים הפכו לשגרה.
מבחינת בז"ן, התקלה היחידה היא הטיימינג. האירוע התרחש רגע לפני הכרעת המנכ"לים, הפורום הממשלתי הרשמי שיקבע בחודש הקרוב אם להורות על פינוי המפעלים המזהמים ממקומם. הוועדה מהווה הזדמנות חד פעמית לקדם את מפרץ החדשנות - תכנית שתאתר חלופות אנרגיה, תדאג לניקיון הקרקעות המזהמות (בהשקעה של 1.5 מיליארד שקל), ותמליץ על סגירת התעשייה הפטרוכימית עד שנת 2025. במקומה יוקמו יחידות דיור, מרכזי מסחר ותעסוקה ופארק ענק. וחשוב לא פחות, יתאפשר אוויר נקי עבור התושבים הסובלים מרמות התחלואה הגבוהות במדינה.
ואולם לפי נוכחותם הדלה של המנכ"לים בסיורים במפעלים במפרץ ובדיונים, והיעדרם אף מישיבת שיתוף הציבור (ההזדמנות היחידה שניתנה לציבור להשמיע את דבריו), מתקבל הרושם שהתושבים נלחמים מול כוחות החזקים מהם בהרבה. כך בדיוק מורידים לטמיון את אמון הציבור בטוהר המידות של החלטות ממשלה.
לקריאה נוספת בנושא
הרבה מעבר למאבק סביבתי, מדובר ברגע השיא של הקרב החברתי-כלכלי החשוב ביותר שנוהל בישראל בשנים האחרונות. להחלטה השלכות ענק על פרנסתם של אלפי אנשים, על פינוי אזורי תעשיה נוספים הנמצאים בקרבת אזורי אוכלוסייה, ופתח ליישום אחת התכניות הכלכליות השאפתניות ביותר העומדות בפני הכרעה בישראל.
לבשורה זו מתנגדים בחריפות בעלי המפעלים. באמתלה דמגוגית של דאגה לפרנסת העובדים, אלו דוחפים להשאיר את מצב התעשייה באזור על כנו. בשבוע שעבר פרסמה התאחדות התעשיינים נתונים מופרכים לפיהם סגירת המפעלים תוביל לפיטוריהם של 54 אלף עובדים, והתחפשה לרגע להסתדרות העובדים. האמנם? הדוחות התאגידיים הרשמיים של בז"ן (בתי זיקוק נפט) מתייחסים ל-1,400 עובדים במעגל הראשון ועוד אלף עובדים במעגל השני, אשר בהתאם לתכנית מפרץ החדשנות ישולבו במקומות עבודה חדשים.
מדוע התאחדות התעשיינים לא מגינה באותו חירוף נפש על בריאות העובדים במקום? מוטב לו היו מקשיבים ל-48 מהרופאים הבכירים בצפון, מנהלי בתי חולים וראשי מחלקות, שחתמו לאחרונה בצעד חריג על מכתב חריף בו קראו למנכ"לים לסלק את התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה בשל הנזקים הבריאותיים העצומים - 11% יותר תחלואה מסרטנים ממאירים בהשוואה לממוצע הארצי, עודף תמותה של 16% מתחלואה קרדיווסקולריות (מחלות לב וכלי דם), ועודף של 132% במקרי אשפוז ילדים בעקבות התקפי אסתמה. מדובר על אובדן איכות החיים ועתידם של מאות אלפי ילדים, שגדלים לתוך מציאות של חולי מוגבר. אלו משפחות במצב סוציו-אקונומי נמוך שלא יכולים לאפשר לעצמן להתפנות מהאזור.
בז"ן הוקמה בשנת 1938. מה שהיה מתאים לפני 82 שנים, אינו יכול להתקיים עוד במה שהפך לאחד המטרופולינים הצפופים בישראל. היש גורם אחד בעל שיקול דעת שהיה מתיר להקים מפעלים המאחסנים חומרים כימיים ודליקים סמוך לבתי מגורים? פיצוץ במקום ימיט אסון כבד על כל אזור הצפון, ומדובר רק בשאלה של זמן. למה צריך בישראל לחכות קודם לאסון ורק אז לפעולה?
רגע לפני ההכרעה, חובה על מנכ"לי הגנת הסביבה והבריאות לשמש גורם אקטיביסטי מול שאר חברי הוועדה ולחצי הטייקונים. פה לאלפי התושבים שחלו, ולקרוביהם של רבים שאינם עמנו עוד. עד כה הרושם הוא שלא מתקיים מאבק למען התושבים, כמעין החלטה ידועה מראש המשמרת את האינטרסים של בעלי ההון, על חשבון בריאות התושבים.
מרים פראנק היא מנהלת תחום מפרץ חיפה בארגון מגמה ירוקה