יועצו הכלכלי של נתניהו: "אפשר וצריך לסגור את בז"ן עד 2025"

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' שמחון אמר בדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת כי יש לסגור את מתחם המפעלים במפרץ, מאחר שהוא עוצר את קידום המטרופולין. השרה גמליאל אמרה כי מדובר "בפרויקט לאומי ממדרגה ראשונה". קליש רותם: "אירוע היסטורי"

צילום: ערוץ כנסת

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, אמר היום (שני) כי "אפשר וצריך לסגור את מפעלי בז"ן". בדיון שקיימה ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת בנוגע לתמונת המצב של מפרץ חיפה והתכניות העתידיות לפינוי מפעלים מזהמים, העריך פרופ' שמחון כי יש לעשות זאת "בערך בשנת 2025 - כך שבסיומה המפעלים לא יהיו במפרץ חיפה". הוא ציין כי התשלובת "מונעת את קידום המטרופולין, וללא סגירתה לא ניתן יהיה לקדמו - ולכן אנחנו ממליצים על סגירת מפעלי בז"ן".

ראשת העיר חיפה, עינת קליש רותם, בירכה על הדברים. "זה אירוע היסטורי מרשים ביותר", אמרה. "במרץ 2019 זה אושר בוועדה המקומית פה אחד. עיריית חיפה והוועדה המקומית לחלוטין אתכם. התכנית מציגה חזון יוצא דופן. העיר הולכת להיות הכי אטרקטיבית בישראל".

"צריך לסגור". קו הרקיע של חיפה לאחר קריסת מגדל בתי הזיקוק (צילום: מאיר וקנין, פלאש 90)

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל הודיעה מיידית לוועדה כי המשרד בראשותה יוביל את המהלך הלאומי לסגרת המפעלים בחיפה. "המשרד יציב יעדים יעדים סביבתיים ברורים לשיקום הקרקע ולחיזוק מטרופולין חיפה", אמרה. היא הכתירה את המהלך כ"פרויקט לאומי ממדרגה ראשונה" ורמזה כי בעבורו "יהיה גם צורך לשקול תכניות קיימות - כמו קרקעות הצפון - ולמצוא להן חלופות".

לדברי גמליאל, המטרה היא להעביר בזמן הקרוב החלטת ממשלה בתיאום עם הגופים הרלוונטיים - משרדי האוצר ורשות מקרקעי ישראל, שלפיה ייקבע מועד לסגירת מתחם בז"ן. "זה תהליך שצריך להתחיל מיידית, יהיה הדרגתי, ויסתיים לא יאוחר מ-2030", אמרה. היא הוסיפה בנימה אישית, "הבנתי מהר מאוד שאם אני לא אוביל את הנושא ואדחף אותו - זה לא יקרה. ואם זה לא יקרה - תתרחש קטסטרופה סביבתית וכלכלית". למי שטענו כי המהלך אינו כלכלי, אמרה שהיא מאמינה כי "בביצוע נכון, התהליך יוביל לתועלות לכל הנוגעים בדבר, כך שכולם ייצאו מורווחים".

עוד בוואלה! NEWS

נכס היסטורי או סמל לזיהום: המחלוקת על עתיד המגדל שקרס בחיפה

לכתבה המלאה

"יש בפינוי המתחם גם היגיון סביבתי וגם היגיון כלכלי", הבהירה, "הצעד הזה מתכתב עם אג'נדה מרכזית שלנו במשרד: גמילת ישראל משימוש בדלקים פוסילים מזהמים. גם המגמות העולמיות תומכות בכך שהשימוש בתזקיקי נפט יצטמצם משמעותית בשנים הקרובות, כך שלא יהיה צורך ביכולת הזיקוק הקיימת כיום". לדבריה, בכל העולם כבר מבינים: "תם עידן הדלקים הפוסיליים". היא ציינה כי העולם הולך לרכבים חשמליים, לאנרגיות מתחדשות - וגם ישראל. "בעידן כזה לא צריך בית זיקוק בחיפה", הדגישה.

גמליאל הודתה שזה לא יקרה ביום אחד והבטיחה כי היא מודעת למורכבות תעסוקת העובדים, הקמת תשתית חליפית לאחסון דלקים, ניפוק, אחסון בנמלים ועוד. היא הבטיחה כי תוביל שיח פתוח עם הרשויות המקומיות, ועדי העובדים, התושבים ובעלי העניין השונים.

"לפנות עד סוף 2025". פרופ' בן שמחון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

גמליאל קראה לקבלת החלטה ממשלתית ברורה בעניין עתיד מפרץ חיפה וסיום אי-הוודאות בנושא. "הימנעות מהחלטה תגרום לתעשייה לגווע מאליה ותוביל לפגיעה בסביבה ולחוסר יכולת לשקם את הקרקע", הזהירה, "במצב כזה, ללא החלטה, יישאר המטרופולין רק עם ההשלכות הסביבתיות השליליות של המפעלים, אבל ללא מנוע לפיתוח. מהר מאוד מתחם בז"ן עלול להפוך להיות למתחם אחסון דלקים, אם לא ננהל את זה נכון".

ראש עיריית נשר, רועי לוי, קרא לשרה גמליאל "להקשות על בז"ן ולהכביד את התקנים, לגרום לבז"ן לסגור מתקנים כדי שיבינו שהם יוצאים ממפרץ חיפה", והשרה אכן ציינה כי היא מתכוונת להמשיך להגביר את האכיפה על המפעלים. "לא נאפשר הידרדרות של המצב הסביבתי", הזהירה את התעשיינים ומזהמים אחרים.

"לפני 100 שנה הבריטים מיקמו את בתי הזיקוק בנמל חיפה כנקודת יציאה עם תזקיקים לאירופה", הזכירה השרה להגנת הסביבה, "זה כבר לא רלוונטי ל-2020. אני מסתכלת קדימה על העתיד שלנו: אנחנו חייבים להסתכל מה נכון לנו עכשיו עבור מדינת ישראל ועבור הצמיחה של אזור חיפה כמטרופולין ששואב אליו אוכלוסייה, תושבים שרוצים לבוא לשם, ומרחב משגשג. אני רואה לנגד עיניי את מפרץ חיפה עם תעשיות ירוקות וחדשניות, קלינטק, טכנולוגיות סביבה חדשניות שינצלו את היתרונות של העיר ויהפכו אותה אבן שואבת לצעירים".

"לא נאפשר הידרדרות של המצב הסביבתי". גמליאל (צילום ארכיון: מגד גוזני)

יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ מיקי חיימוביץ', הכתירה את הדיון "שלב חשוב בדרך לבשורה של ממש לטובת בריאותם של תושבי מפרץ חיפה והאזור, חיזוק הכלכלה המקומית והגנה על הסביבה". לדבריה, הדיון היום צריך להירשם בהיסטוריה של המקום הזה כנקודת מפנה, לקראת הפיכת האיזור למקום ירוק, שאנשים יגדלו בו את ילדיהם בבטחה. "מגיע לתושבי חיפה עתיד אחר", אמרה חימוביץ', והזכירה: "תושבות ותושבי חיפה והקריות מזה תקופה ארוכה חיים בזיהום אוויר מתמיד, באיזור שתחלואת הסרטן בו היא מהגבוהות בארץ". בנוסף, היא קראה ל"קביעת לוח זמנים מוגדר לקידום החלטת ממשלה לפינוי המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה".

חיימוביץ' ציינה כי יש משהו סמלי בקריסת "הלבניה" לפני שבועות אחדים, שממחיש את השינוי מאז הקמת המפעלים הללו בימי המנדט הבריטי. "מפעלים שהיוו מקור לגאווה, לאנרגיה ועבודה בעבר, הפכו בחלוף הזמן לקריה פטרוכימית עצומה בלב אוכלוסייה אזרחית. תעשיה מזהמת שאינה מתאימה יותר לרוח התקופה, לאמצעים הטכנולוגיים הקיימים, ולזיהום הסביבתי הגדול שהיא מייצרת בקרב תושבים".

"מדובר ברגע היסטורי בחיים שלנו במפרץ חיפה", הודה בדיון בהתרגשות רועי לוי, ראש העיר נשר, "אנחנו מרגישים את זיהום האוויר יום-יום, בוקר-בוקר אצלנו בעיר, ניתן להבין את התמונה כשנכנסים לגני הילדים בנשר ובודקים כמה ילדים מחוברים למכשירי האינהלציה כל בוקר".

"מגיע לתושבי חיפה עתיד אחר". מיקי חיימוביץ' (צילום: ראובן קסטרו)

במערכת הפוליטים ובארגונים הירוקים בירכו על הדברים. "זה באמת שינוי עמדות היסטורי", צייצה בטוויטר ח"כ תמר זנדברג (מרצ). גם ח"כ לשעבר דב חנין (הרשימה המשותפת) בירך בפייסבוק על ההצהרות אבל הדגיש: "עכשיו נצטרך להבטיח שזה יקרה גם במציאות".

יו"ר איגוד ערים להגנת הסביבה מפרץ חיפה, עו"ד שרית גולן, כינתה את הצהרותיהם של גמליאל ושמחון "נקודת מפנה היסטורית". היא קוראת למפעלים "להבין שהסיפור נגמר. לא לנהל מאבקים על חשבון בריאותם של תושבי המפרץ ולהתחיל לפעול יחד איתנו לעצירת פעילותם של המפעלים תוך שמירה על ביטחונם של אזרחי האזור ומתן מענה לייצור מקומות עבודה חליפיים".

עו"ד ג'מילה הרדל ואכים מעמותת "אזרחים למען הסביבה" ציינה גם היא כי מדובר ב"הצהרות היסטוריות הבוקר על התכניות לסגירת המפעלים המזהמים במפרץ חיפה", אבל הזכירה: "אנחנו לא שוכחים את שאלת הפיצוי לחולי הסרטן".

ברשות נחל הקישון ציינו כי מדובר בצעדים מבורכים ואולם הציעו כי עד שתכנית "מפרץ החדשנות" של רשות מקרקעי ישראל, לפיתוח האזור בעתיד, תרקום עור וגידים, יבוצעו כבר כעת פעולות המתכתבות עם חזון התכנית. "לא די בהוצאת המפעלים המזהמים - יש לעצור ולמתן את הפיתוח הנמלי ולהרחיב את פארק הקישון", מסרו. לדברי מנכ"לית הרשות שרון נסים: "הוצאת המפעלים וטיפול במפגעים נכונה ומתבקשת, אולם יחד עם זאת, תכנית עמק החדשנות של רמ"י לא מתייחסת לפיתוח הנמלי המואץ, שלו השלכות סביבתיות ובריאותיות".

"הדיון בכנסת היום הוא דיון היסטורי עבור כל תושבי מפרץ חיפה. לראשונה הוצגה בכנסת ישראל תכנית 'מפרץ החדשנות', שתכלול פינוי התעשייה המזהמת והמסוכנת, ניקוי הקרקעות ופיתוח מפרץ חיפה בצורה נקייה, בתיירות, מסחר, תעסוקה ומגורים, ולטובת כלל הציבור", מסרו גם בארגון "מגמה ירוקה", "היום כבר כולם מבינים שצריך לסגור את בז"ן. כעת, עלינו כציבור לדרוש מהממשלה החלטת ממשלה בתוך שבועות ספורים ולוח זמנים ברור ומדויק להוצאת התכנית אל הפועל בהחלטת ממשלה, ולהחמרת הפיקוח והאכיפה כנגד המפעלים המזהמים - עד לסגירתם בשנת 2025"

הפגנת תושבי חיפה וארגוני סביבה נגד תכנית להרחבת בתי הזיקוק, ינואר 2018 (צילום: ערן גילווארג)

מבז"ן טרם התקבלה התייחסות לדברים.

עם זאת, באיגוד הכימיה בהתאחדות התעשיינים טענו כי הדיון בוועדה היה "פופוליסטי, במעמד צד אחד". באיגוד האשימו "במשך שעתיים כולם חבטו בגופה של התעשייה בישראל. זאת בושה לכנסת ישראל שככה מתייחסים לעשרות אלפי עובדי התעשייה בישראל ולא בוחנים את הנתונים האמיתיים: התעשייה צמצמה את זיהום האוויר בכ-70% בשנים האחרונות והיא לא גורם משמעותי בזיהום האוויר בחיפה לעומת התחבורה והנמל. התעשייה רק תורמת למדינת ישראל, יוצרת מקומות עבודה במשק ושומרת על עצמאות ייצורית של חומרי גלם שחיוניים למשק, ללא צורך להסתמך על יבוא. בלי התעשיה אין כלכלה וחיפה תמשיך להידרדר. אף אחד לא בדק מה הזיהום שייגרם כתוצאה מעליית הפעילות בנמל חיפה, מייבוא התזקיקים ומה תהיה ההשלכה של הייבוא הזה על צרכי החירום של ישראל. מצער לראות כיצד בחוסר מקצועיות מוחלט מקיימים דיון כאילו כבר התקבלו החלטות לסגירת התעשייה בחיפה וזאת ללא בדיקת המשמעויות שלה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully