נכס היסטורי או סמל לזיהום: המחלוקת על עתיד המגדל שקרס בחיפה

העיר חיפה ספגה "אגרוף בפרצוף", מכה מורלית ואסתטית עם קריסתה של אחת ה"לבניות", מבנה הקירור המיתולוגי של בתי הזיקוק. כעת מתלבטים בעיר בין עקירה לשחזור לכתר, וגם מי יישא באחריות לשלם על רופא השיניים. בינתיים היא נותרה חבולה, חשופה, נבוכה מהבדיחות ברשת ומהצלמים המסתערים עליה לתעד את נכותה.

זר לא יבין זאת, אבל חיפאים שגדלו על הלבניות האלו קשורים אליהן בעבותות של נוסטלגיה וסימפתיה. בעקבות הקריסה, מתברר עכשיו שככל שהם מתעבים את בתי הזיקוק, כך הם בעצם אוהבים את המבנים הלא שגרתיים, שהפכו חלק בלתי נפרד מנוף העיר והמפרץ. זה סמלה של חברת בז"ן, שבמידה רבה הפך ברבות השנים לסמלה של העיר.

קשה לדמיין מבנים עצומים כל כך בשטח פתוח כל כך, כאלה שנצפים למרחוק גם בעשרות הקילומטרים השטוחים של ערי המפרץ וגם מהטריבונה של הכרמל. כך ביום, וכך בלילה, זה שנים, הלבניות מוארות באלומות זרקורים בכחול ירוק, מן הסתם בעצת משרד יחסי ציבור יצירתי כדי לשדר מסר של טבע ובריאות.

פרופ' ישעיהו תדמור, פעם מנהל בית הספר הריאלי העברי בחיפה, יליד העיר ומבכירי "המועצה לארץ ישראל יפה" והמועצה לשימור אתרים, היה נוהג לומר כי חיפאי נושא עמו שלושה דברים לכל אשר ילך: הים, ההר ואת האורנים המוריקים אותו. מי היה מאמין שיתברר שלחיפאים יש מקום כה חם בלב לזוג מגדלי קירור מבטון אפרורי, שמ-2009 אין להם חלק בתהליך הייצור.

"זה לא הסמל הנכון לחיפה", הדגיש סגן ראש העיר עו"ד דוד עציוני. "זה חד משמעי לא סמל שאנחנו גאים בו. זה סמל שמייצג הרבה דברים שליליים. אני לא רואה בו סמל. מבחינתי סמל לעיר זה החוף של חיפה, ההר של חיפה, הגנים הבהאיים, מכבי חיפה, הפועל חיפה, אלה הסמלים האמיתיים של העיר ובהם אנחנו צריכים להתגאות, לא במשהו שנתפס כסמל לזיהום". עציוני הוסיף כי "אם זה היה תלוי בי זה כבר לא היה פה. מהנדס העיר יחד עם ראשת העיר יצטרכו לקבל החלטות. צריכים לדאוג שהמפעלים המזהמים יימצאו מקום אחר וייצאו סוף סוף מהנוף של העיר הזו".

"נוף עוצר נשימה", אמר בבדיחות מרירה מוטי מאיר, מנהל הפיתוח העסקי והחדשנות בחברה הכלכלית של חיפה. "זו הזדמנות לחסל את הסמל הזה ואני הייתי מחסל אותו". ערב קודם לקריסה ישב עם חברים על המרפסת, וצילם את נוף המפרץ, אולי עדות אחרונה של הלבניות המוארות. הוא הזכיר את אלומות האור במתחם מבני התאומים בניו יורק, סבור כי ניתן "להשלים או להחליף את הלבניות בזרקורים". לדבריו, "הטכנולוגיה היום מאפשרת משחק מדהים עם אורות. לדעתי זה יכול להיות חיבור רעיוני בין תעשיה מסורתית להייטק".

ראש העיר לשעבר, יונה יהב, דרש בזמנו שבריאיונותיו לטלוויזיה יימנעו מלהקרין מאחוריו שקופית של הלבניות וישדרו נוף של הכרמל והגנים הבהאיים, אך בה בעת הכריז עליהם כמבנה לשימור. לטענתו, יש לשקם את המבנה שקרס, "זה נכס היסטורי מתקופת בניית הכלכלה של העיר חיפה", אמר לוואלה! NEWS. "הדלק שהגיע לבתי הזיקוק הגיע משתי בארות נפט בעיראק שנשאו את שם העיר, הנפט הזה היה הקטליזטור להקמת הנמל והתעשייה בעיר ובלעדיהם אי אפשר לתאר את התפתחות העיר הזו".

לדבריו, את שתי הלבניות צריך לייעד למרכז המבקרים בעיר "שמספר את ההיסטוריה, במיוחד כי עוד מעט המפעלים הפטרוכימיים כבר לא יהיו פה".

"שני המבנים האימתניים בעלי הצורה העגלגלה, הרכה יושבים כשני ענקים ישנים במרחב השטוח בואכה המפרץ, צורתם הפיסולית בולטת על רקע הקרקע השטוחה והם חלק מהזיכרון הקולקטיבי שהפכם לסימבול של העיר והמפרץ", אמר האדריכל אמנון רכטר. "לכן אסור להעלים אותן ככה סתם מנופה של העיר. להיפך, חיפה היא עיר של ההר והים לכן הייתי נותן להן ייעוד חדש, מתקן ומרפא".

רכטר הציע בסרקזם כי אחת מהן יכולה להפוך לאקווריום עצום (הים) והשנייה למוזיאון הפרפרים והציפורים (ההר), "ודרך וכך אחרי מאה שנה כסמל לזיהום אוויר, חולי ומוות, הן יהפכו למקום שחוגג את עושרו של הטבע המקומי, הים התיכון ורכס הכרמל".

האדריכלית מיכל קימל-אשכולות, ילידת העיר שגדלה על הנוף הזה, סבורה כי אין צורך בשחזור המבנים, אלא בבנייה של מבנים חדשים, "לבנות במקומה מבנה לייעודים ציבוריים, שמבחינת עיצובו יהיה בן זוג הולם ועכשווי ללבניה ששרדה".

לדבריה, "אם היא לא הייתה קורסת, היה נכון לשמר את שתיהן, אבל במצב שנוצר זה כבר לא יהיה נכון. הלבניה הייתה מופת טכנולוגי של תקופתה, אבל לשחזר את זה היום זה מיותר, מה גם שיש אחת קיימת. גם מאוד יקר. עדיף להשתמש בתקציב לפרויקט עכשווי, שבהחלט צריך להוות מחווה למה שהיה - זה נושא ראוי לתחרות אדריכלית".

בינתיים, בלי שיח ובלי תחרות, הוועדה המקומית המשותפת לעיריית חיפה ולבז"ן, בראשות אורי אילן, שלחה לחברה כבר ביום ראשון שעבר מכתב שכותרתו "דרישה לשיקום ושחזור מבנה לשימור שקרס". במכתב דרשה תכנית אדריכלית והנדסית "לשיקום, שחזור וחיזוק מבנה הלבניה, שקרס חלקית, בהתאמה לתיקי התיעוד שנערכו ביחס למבנה זה ובתיאום עם המחלקה לשימור בעיריית חיפה בצירוף לו"ז מוצע לביצוע עבודות אלה".

בפועל, גם בבז"ן עוד לא יודעים מה הלאה. בחברה אומרים כי פנו לעירייה בימים שלפני הקריסה והודיעו על חלק מהארובה שנשר ממנה. לדברי גורם בחברה, הקריסה אירעה תוך שהעירייה שולחת אותם מגורם לגורם, ותוך שצוות תוכנן להיכנס לבדיקה באותו יום שישי לפני שבוע. החברה גידרה מיד את מתחם שתי הלבניות ופנתה ליועצים שונים בכדי לברר מה ניתן לעשות מבחינה קונסטרוקטיבית. בבז"ן ממתינים לתשובות.

"זה משהו שלא היה צריך לקרות והוא בחקירת משטרה", אמר מיכי אלפר (דגל התורה), סגן ראש העיר חיפה ומ"מ ראש העיר, שהוא גם יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של חיפה. "קודם כל חוקרים את המקרה הזה כדי להבין מה היה שם ואיך זה קרה". לגבי המבנה שנותר, הודה אלפר כי הוא מתלבט: "זה 'מונומנט' יפה שחיפה זוהתה איתו ובהחלט לא נחמד לראות שהוא קרס, כמו משהו שנבל. זה לא יוכל להישאר שבור. אבל, אני לא יודע לומר אם במסגרת התכנית האסטרטגית לאזור הזה הדבר הזה היה צריך להישאר". לדבריו, "הוא מסמל תעשיה שאנחנו לא רוצים שתישאר כאן. אבל להשאיר את זה ככה אי אפשר. אולי כזכר וכעדות למה שהיה".

אלפר הפרגמטיסט היה מעדיף לשוחח על היבטים אחרים. "אלה שאלות של רוח", אמר, בעודו מזכיר כי "החזון של העיר, של מינהל התכנון ושל הוועדה המקומית היה לראות באזור הזה מגורים. יש תכנית שמשרד השיכון מקדם ל-80 אלף יחידות דיור. זאת סדר גודל של עיר בישראל, ואף יותר. זה בוודאי נשמע היום מנותק לדבר בשפה הזו כי זה משהו שהוא מאוד רחוק, כנראה יותר מ-20 שנה קדימה, אבל זה החזון ויש לו משמעות ביכולת של האזור הזה להתפתח. המשמעות היא שכשהחלטות בעניין בז"ן מתקבלות הן לאור זה שמה שיש שם היום לא נשאר שם לנצח".

לדברי אלפר, "יש מקומות בעולם שסילואים בסדר גודל כזה הפכו להיות סוג של אטרקציה, או אפילו משרדים או מגורים. זה יוכל להשתלב בתכנית, זה יוכל להיות אלמנט שמספר על מה שהיה כאן. יוכל להיות מואר יפה".

בעוד כולם מתלבטים, ראשת העיר, האדריכלית ומתכננת הערים ד"ר עינת קליש רותם, מבחינתה, יודעת מהרגע הראשון מה צריך לעשות. היא הגיעה למקום עוד טרם נשר אבק הקריסה המונומנטלית כולו לקרקע.

בביקורה עם מהנדס העיר, ציינה כי "אנו מתחילים בדיקות להבין את גודל ההרס". זה לא הדבר היחיד שצריך להיבדק, גם השאלה כיצד העירייה שלה לא הכריזה על המבנה כמסוכן. אגב, בבדיקה עם בז"ן, הכרזה כזו טרם התקבלה אצלם עד כתיבת שורות אלה.

קליש רותם הודיעה לעוקביה בפייסבוק כי תעמוד על כך שהלבניה תשוקם לאלתר. "אחד הסמלים של העיר חיפה התמוטט. סמל של מפעל שנוי במחלוקת, המעורר רגשות מעורבים, שאין תושב וילד בעיר שלא גדל לצדם".

"בניגוד למפעל בז"ן שצריך לצאת ממפרץ חיפה, הלבניות הן ההיסטוריה והאתוס של העיר, ומבנה חשוב לשימור", המשיכה. "לא קל להתעורר לקו רקיע חדש במפרץ חיפה. זה רגע מכונן שיעלה הרבה שאלות נוקבות על העבר, ההווה והעתיד".

החשש הגדול בחיפה הוא שהמראה הלא נעים של הלבניה שקרסה ילווה עוד זמן רב את נוף העיר שמתקשה להוציא את חזונה מן הכוח אל הפועל, ממש כמו בניין הקזינו בבת גלים העומד שומם, או בניין אגד העצום בצומת דולפין לא הרחק משם, שכבר עשרות שנים נטוש וללא שימוש.