פוליטיקאיות, ראשי רשויות וארגוני סביבה קראו הבוקר (שישי) להוצאת בתי הזיקוק מחיפה בעקבות קריסת הלבניה בעיר, מסמלי התעשייה הפטרוכימית. רבים מהם ציינו כי מדובר בתקרית המסמלת את הצורך לסגור את המפעלים ולנקות את מפרץ חיפה.
"אולי הלבניות היו רק סמל אבל גם לנפילה של סמלים יש משמעות חזקה, בתקופה שבה כולם כבר מבינים שאין שום זכות קיום לתעשייה הפטרוכימית בלב אוכלוסייה", אמרה עו"ד ג'מילה הרדל ואכים, מנהלת עמותת אזרחים למען הסביבה, "השקט התעשייתי ששנים דיברנו עליו ופרסמנו נתונים לגביו הופר הלילה בנפילה של אחת הלבניות המפורסמות".
"זה סימן מאלוהים לממשלת ישראל", אמרה לוואלה! NEWS יו"ר איגוד ערים באזור מפרץ חיפה להגנת הסביבה, עו"ד שרית גולן, "הגיעה העת לפנות את בז"ן ושאר המפעלים הפטרוכימיים הנלווים". לדבריה, "מדובר אמנם באחד הסמלים של העיר חיפה, ועם זאת הגיע העת שממשלת ישראל שקמה לאחרונה תקבל את ההחלטה למימוש תכנית 'מפרץ החדשנות' שהכינה רשות מקרקעי ישראל שמעניקה למפרץ חיפה והקריות סמלים חדשים, נקיים יותר, ירוקים יותר ובריאים יותר".
גולן הוסיפה כי "לגופו של עניין, מדובר במבנה מסוכן, כשבסמוך מרכז המבקרים ומשרדים, ובשגרה גם מבקריהם. פניתי כבר למהנדס העיר שיפעל בדחיפות בהתאם לסמכויותיו ויכריז על 'הלבניות' האלה כמבנה מסוכן על כל המשתמע מכך. החשש הגדול שלי הוא מקריסה נוספת גם של יתרת המבנה בלבניה הזו, גם של תאומתה וגם של מבנים אחרים שנבנו בבז"ן לפני כמעט מאה שנה ומי ישורנו אם יקרוס באופן פתאומי ולא מתוכנן".
גם ארגון מגמה ירוקה קרא לממשלה לסגור את מפעלי בז"ן במפרץ ברקע הקריסה, "המוכיחה עד כמה הדבר דחוף", כלשון הארגון. "קריסת מניית בז"ן במהלך משבר הקורונה וקריסת המבנה היום הן קריאת השכמה לממשלת ישראל. הגיע זמנה של הממשלה לקבל החלטה מהירה והחלטית להתנעת תהליך לסגירת המפעלים המזהמים. אם לא נפעל מהר ימצאו את עצמם תושבי מפרץ חיפה נותרים עם קרקעות מזוהמות, אלפי מובטלים ומפעלים מתפוררים. החשבון יוגש כתשלום לציבור".
"אמנם לא אוהבים את בז"ן - אבל כן את הלבניות"
לקריאה הצטרפו גם ראשי הרשויות באזור - ראשת עיריית חיפה עינת קליש רותם וראש עיריית קריית ביאליק אלי דוקורסקי.
קליש רותם קראה לשמר את המבנים, אך להוציא את מפעלי בז"ן מהעיר. "זה סמל של העיר חיפה, אלה מבנים שצריכים להיות משומרים ומשופצים, הם חשובים מאוד, יש מקומות בעולם שהמבנים האלה הפכו לשם דבר. זה לא קשור באמת לנוכחות של בז"ן כאן, למפעל עצמו", אמרה קליש רותם. "אנחנו עושים מאמצים לשנות את פני תמונת מפרץ חיפה. אני חושבת שבסופו של דבר בז"ן לא צריכים להיות כאן, אבל הסמלים האלה כן חייבים להישאר, אנחנו חייבים לטפל בהם. כואב לראות את זה. אני לא חושבת שיש ילד חיפאי שלא יודע מזה לבניות. אנחנו אמנם לא אוהבים את בז"ן, אבל אנחנו אוהבים את הלבניות. אני קוראת לשיפוץ אבל לא בטוח שאפשר, זה מבנה לא פשוט". היא איחלה החלמה לאדם שנפצע בתקרית.
דוקורסקי, ראש עיריית קרית ביאליק, קרא להוציא את התעשייה "המסוכנת לציבור" מהמפרץ. "קריסת הלבניה במתחם בתי זיקוק היא סימבול המבשר את הסוף של התעשייה המזהמת במפרץ חיפה. הרכבת יצאה מהתחנה והתעשייה המסוכנת לציבור מחשבת את קיצה לאחור. אני פונה לממשלת ישראל להאיץ את תוכנית מפרץ החדשנות המבשרת תחילה של עידן חדש באזור - אזור של נופש ופנאי, מתחמי תעסוקה נקייה ומגורים", אמר.
גם מהנדס העיר חיפה, אריאל וטרמן, הבהיר כי העירייה תשאף לשמר את המבנים. "זה מבנה ותיק מאוד, אני לא יודע לכמה זמן הבריטים תכננו אותו אבל הוא עומד עשרות שנים". לדבריו, "אלה מבנים שנבנים בצורה מאוד מתוחכמת ולאורך השנים הזמן בוחן אותם, תנאי מזג האוויר - יש הרבה דברים שבסופו של דבר עלולים לגרום להם ליפול. מה שהתמוטט זה החלק הפחות יציב, החלק העליון שהוא יותר דק ופגיע. החלק התחתון יותר יציב. אנחנו נבחן יחד עם המהנדסים איך אפשר להחזיק את מה שקיים ולבחון גם אם אפשר לשקם".
לקריאה הצטרפו גם הפוליטיקאיות הבכירות האמונות על הנושא, השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל ויו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ מיקי חיימוביץ'.
"זהו סמל משמעותי של תחילת הסוף. הפעם הקריסה התרחשה בטעות, הפעם הבאה תהיה מכוונת. לתושבי חיפה מגיע לחיות בסביבה בריאה", כתבה השרה גמליאל בחשבון הטוויטר שלה.
"אפשר לראות בקריסת 'הלבניה' משהו סמלי שממחיש את השינוי מאז הקמת המפעלים הללו בימי המנדט הבריטי", אמרה ח"כ חיימוביץ', "מפעלים שהיוו מקור לגאווה, אנרגיה ועבודה בעבר, הפכו בחלוף הזמן לקריה עצומה בלב אוכלוסייה, תעשיה מזהמת שאינה מתאימים לרוח התקופה, לאמצעים הטכנולוגיים הקיימים, ולזיהום הסביבתי הגדול שהיא מייצרת בקרב תושבים. לכן יש לפנות אותה בהקדם בתכנית שתדאג לעובדים, לקרקע, ולעתיד תושבי המפרץ והעיר חיפה".
איגוד תעשיות הכימיה, פרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים מסר בתגובה לקריאות כי "אנו דוחים בתוקף את הניסיון ההזוי לקשר בין קריסת מבנה לשימור כבן מאה שלא היה בשימוש למעלה מעשור לבין הדיון על עתיד התעשייה בחיפה".
באיגוד קישרו בין הקריאה לסגירת מפעלים למשבר הכלכלי שנגרם בשל מגבלות הקורונה. "מי שתוקף את התעשייה בשעה זו וקורא לסגור מפעלים שמעסיקים עשרות אלפי בתי אב בישראל, כשאחוז האבטלה הוא מהגבוהים שידעה המדינה בעשורים האחרונים הוא מנותק ולא שומע את זעקת המובטלים", נכתב. לדבריהם, "פגיעה בתעשייה בחיפה תביא לפגיעה אנושה במשק האנרגיה, כלכלת ישראל ובמשפחות רבות, בזמן שכיום התעשייה במפרץ חיפה פועלת לפי כל התקנים הסביבתיים המחמירים."
סמל בלתי נפרד של נופי העיר
"הלבניות" של בתי הזיקוק במפרץ חיפה, שנבנו בשנות ה-30 של המאה הקודמת, הן "סמל" של המפעל וחלק בלתי נפרד מנוף חיפה ומפרץ חיפה, זה עשרות שנים. ייעודו של זוג מגדלי הקירור, בגובה של 76 מטרים ובקוטר מירבי של כ-80 מטרים, היה לקרר את המים החמים המוזרמים אליהם ממתקני הזיקוק. מגדלים בצורה זו מוכרים בבתי זיקוק ומפעלים פטרוכימיים ברחבי העולם. הם זכו לכינויים "לבניות" בשל צורתם הגיאומטרית, המזכירה צנצנות "לבן" תנובה של פעם. בבתי הזיקוק ציינו כי למרות מראן האימתני והאד שהיה בוקע מהן בשנים שפעלו, הן לא זיהמו את הסביבה כיוון שמדובר היה באדי מים בלבד.
מזה 12 שנה - מאז 2008 - הפסיקו ה"לבניות" לשמש לקירור. מאז, בתי הזיקוק משתמשים בעזרים מודרניים יותר לקירור המים. עקב מצבן הרעוע של הלבניות בתחילה התקבלה החלטה לפרק אותן, אולם לאחר התלבטויות רבות וסקר שנערך בקרב תושבי האזור הוחלט להשאירן כסמל של העיר חיפה. מאז מוארת לבניה אחת בתאורה ירוקה והשנייה מוארת בתאורה כחולה, שני הצבעים של סמל חברת בז"ן. הן גם שימשו השראה לפסל סביבתי ומזרקה בצורתן, בכניסה הראשית לבתי הזיקוק. בלבניה המערבית הוקם מאז מרכז מבקרים.
קריסת אחת מהלבניות הבוקר נגרמה בשל נזקים וסימני התפוררות שנראו בה לאחרונה. גורמי הכבאות הבהירו כי אין חשש לדליפת חומרים מסוכנים. לדברי חברת בז"ן, שמפעילה את בתי הזיקוק, "הבוקר קרס החלק העליון באחת ה'לבניות' המפורסמות של בז"ן, אשר שימשה בעבר כמגדל קירור מים ואינה בשימוש מאז שנת 2009. הקריסה התרחשה בהמשך לנפילת מקטע קיר שלשום. בז"ן נוקטת בכל הפעולות, כולל התייעצות עם מומחים מתחום ההנדסה והתכנון, על מנת ללמוד את האירוע. האזור מאובטח ולא היו נפגעים".