ועדת השרים לענייני שב"כ בראשות שר המודיעין אלי כהן החליטה היום (רביעי) להפסיק את השימוש באיכוני שב"כ לכלל האוכלוסייה כחלק מהמאבק בקורונה, ולהשתמש בכלי רק במקרים חריגים של נדבקים שלא משתפים פעולה עם החקירה האפידמיולוגית או אם תהיה עלייה משמעותית בתחלואה.
לפי הנתונים שהוצגו בדיון, כ-93% מכלל החולים כיום מאותרים על ידי מערך החקירות האפידמיולוגיות האנושיות בפיקוד העורף, מה שצמצם את השימוש הבלעדי בכלי האיכון של שב"כ ל-7% מהחולים. ברקע מגמת השיפור במערך החקירות האפידימיולוגיות והחפיפה באיתור המגעים, שב"כ המליץ לחדול מהפעלה גורפת של האיכונים ולהפעיל אותם רק בצורה ממוקדת - בנימוק שבמהלך כזה יש תועלת משמעותית מבחינת הפחתת הנזק המשקי והפגיעה באמון הציבור.
לקריאה נוספת בנושא
במשרד הבריאות ביקשו להמשיך באיכונים הגורפים עד חודש מרץ, אך המלצת שב"כ התקבלה והוחלט שהשימוש בכלי יהיה רק בגין סרבני תחקור ובמקרי תחלואה חריגים. עד לדיון הבא של הוועדה, בעוד כשלושה שבועות, ייקבעו הגדרות לסרבני תחקור ומהי כמות הנדבקים היומית שמעליה יבוצע השימוש בכלי.
לפי ההחלטה, האיכונים יוארכו ב-21 יום נוספים, והשימוש הגורף יופסק החל ממועד פקיעת החוק שהסמיך את שב"כ להפעלתם, שחוקק ביולי האחרון לחצי שנה. בהמשך, יוחלט על חוק חדש שיותאם לשימוש מצומצם יותר בכלי האיכון של השכנים.
השר כהן הודה לשב"כ על ההתגייסות לעצירת התפשטות הנגיף. "הכלי של שב"כ איכן מאות אלפי מגעים, הציל חיים של לפחות 400 ישראלים והקטין את הפגיעה הכלכלית במשק. למרות שזו איננה ליבת פעילותו של הארגון, טובי המומחים בשב"כ נרתמו להצלת האזרחים מהמחלה והושגו תוצאות משמעויות". לדבריו, ההחלטה הגיעה לאחר שהבינו כי "מערך התחקור האפידמיולוגי האנושי הינו הכלי האפקטיבי ביותר לאיתור נדבקי קורונה פוטנציאליים ולאור השלמת הקמת המערך על ידי פיקוד העורף".
בחודש שעבר הוציא בג"ץ צו על תנאי המורה למדינה לנמק בתוך 21 ימים מדוע מעקבי שב"כ לא ישמשו רק למקרים בהם חולים לא משתפים פעולה עם החקירה האפידמיולוגית. כמו כן, המדינה נדרשה לנמק מדוע היא אינה עומדת, לכאורה, בסעיף החוק שקובע שעליה לקדם חלופה אזרחית לשימוש בשב"כ. מתשובתה עלה כי צמצום האיכונים נמצא על הפרק.
עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח, שהגיש את העתירה נגד איכוני שב"כ גם בשם פרטיות ישראל, עדאלה ורופאים לזכויות אדם, מסר בתגובה להחלטה כי הם "שמחים שחדרה להכרה הבעייתיות בשימוש באמצעי זה גם אם בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי. לאחר שהממשלה עצמה הצביעה על התועלת הנמוכה מאד של האיכונים לעומת החקירות האנושיות, יש להפסיקם מידית ואין מקום להמשיך להשתמש ולו יום אחד נוסף באמצעי מעקב קיצוניים כשאין לכך הצדקה".
הוא הבהיר כי "נתנגד לכל ניסיון להאריך את החוק לאחר מועד פקיעתו בינואר. אף דמוקרטיה לא הפעילה את מנגנוני הביטחון המסכל למעקב אחר מגעי קורונה, והגיע הזמן להיגמל מההתמכרות לכלי לא דמוקרטי ולסיים את הפרק העגום".
שב"כ הוסמך לבצע באמצעות איכונים סלולריים שתי פעולות: איתור המסלול שעברו חולים בשבועיים שקדמו לאבחונם, ואיתור של אנשים שהיו איתם במגע קרוב באותה התקופה. מגע קרוב שעלול להביא להדבקה הוגדר כשהייה במרחק של פחות משני מטרים מהחולה, למשך רבע שעה לפחות.
השירות הופעל בשני סבבים: בפעם הראשונה מ-17 במרץ ועד תחילת יוני, ובפעם השנייה מתחילת יולי ועד היום. ההסמכה להפעלתו ניתנה תחילה על ידי הממשלה, ולאחר מכן בחוק שאושר בכנסת - חרף ביקורת ציבורית על הפגיעה בפרטיות האזרחים.