מבקר הפרקליטות דחה את טענות סגן ראש מח"ש נגד ניצן: "לא נפל פגם"

נציב הביקורת על הפרקליטות השופט בדימוס דוד רוזן דחה היום (ראשון) שורת טענות שהעלה סגן ראש מח"ש עו"ד משה סעדה נגד ראשת המחלקה קרן בר מנחם ונגד פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן. עם זאת, רוזן מתח ביקורת על ניצן ועל המשנה לפרקליט המדינה שלמה למברגר, בנוגע לנתונים שהעבירה הפרקליטות במסגרת התייחסותה לתלונה קודמת בנושא.

בלב העניין נמצאים היחסים בין רפ"ק צ' ובין מי שהיה ראש חטיבת המודיעין במשטרה לשעבר, תנ"צ גיא ניר, וכן בינה לבין המפכ"ל לשעבר יוחנן דנינו. מי שפנה בעניין לראשונה לרוזן היה ניצב בדימוס יעקב בורובסקי.

בהחלטה שפרסם רוזן לפני כשנה וחצי, הוא מצא כי בדיקת מחקרי התקשורת שעשתה מח"ש בעניינה של צ' העלתה קשרים חריגים בינה לבין ניר ובינה לבין דנינו. למרות זאת, ניתן וראש מח"ש לשעבר, אורי כרמל, החליטו לפתוח בהליך משמעתי בנוגע לקשריה עם ניר, ולא עשו דבר בנוגע לקשר עם דנינו.

בפרקליטות טענו אז גם בפני רוזן, כי היו הבדלים מהותיים במחקרי התקשורת בין צ' לשני הקצינים הבכירים - ואלו הם שהצדיקו את ההחלטה לפתוח בבדיקה משמעתית בלבד נגד ניר, ולגנוז את הממצאים בעניין דנינו. הם הדגישו כי ההחלטה התקבלה גם על דעתו של ראש מח"ש דאז, אורי כרמל.

בחודשים האחרונים פנו אל רוזן סגן ראש מח"ש, עו"ד משה סעדה, ומי שהיה עד לאחרונה ראש זרוע החטיבה של מח"ש, סנ"צ דובי שרצר. השניים טענו כי צמרת הפרקליטות הסתירה מרוזן מידע הנוגע לטיפולו של שי ניצן באותה פרשה שנגעה לדנינו ולגיא ניר, וכן בנוגע לתלונתה של צ' כי הוטרדה מינית על ידי ניצב רוני ריטמן.

ברקע הדברים, סעדה ושרצר נמצאים זה זמן רב בסכסוך עם ראשת מח"ש הנוכחית, קרן בר מנחם. השניים העלו בכמה הזדמנויות, כולל בפני בית המשפט, טענות קשות נגדה התנהלותה והתנהלותו של ניצן. לדבריהם, בר מנחם מונתה על ידי ניתן כדי לשמור על קשרי הפרקליטות והמשטרה, גם על חשבון ייעודה של המחלקה - לחקור עבירות כנגד שוטרים. מנגד, בר מנחם טוענת, גם בתגובתה הנוכחית לרוזן, כי סעדה שם לו למטרה "לנקום את היעדר מינויו למנהל מח"ש", וכן "לסכל את מינויו של פרקליט המדינה לשעבר (ניצן) לשיפוט בבית המשפט העליון".

כדי להכריע בתלונות רוזן ביקש תגובות מבר מנחם, ניצן, היועמ"ש מנדלבליט, ראש מח"ש לשעבר כרמל, בכירים נוספים במח"ש שהיו מעורבים בגיבוש המענה לתלונתו של בורובסקי - וכן מצ' עצמה. עם חלקם הוא גם נפגש מעבר לקבלת התגובה הכתובה. בסופו של דבר, כאמור, החליט רוזן לדחות את התלונות שנגעו להתנהלותו של ניצן.

כך, למשל, נטען בישיבה שבה הוחלט למנות קצין בודק לעניין הקשרים בין גיא ניר לצ', התקשר ניצן לדנינו ועדכן אותו כי בידי הפרקליטות גם נתונים על ההתקשרויות בינה לבינו. הן ניצן והן אורי כרמל לא הכחישו את אותה שיחה, וטענו כי לא נפל בה כל פגם. הם הבהירו כי השיחה נעשתה משום שלא ניתן למנות קצין בודק לעניין הנוגע לקצין בדרגת תת ניצב מבלי ליידע את המפכ"ל, ורק לאחר שכלל המשתתפים בישיבה הסכימו שאין כל עילה לבדוק את הקשר בין צ' לדנינו בבדיקה פלילית או משמעתית.

ניצן גם עמד מאחורי ההחלטה להעביר למשטרה אך ורק את מחקרי התקשורת בין צ' לבין ניר, ולנעול בכספת את אלו שנגעו לדנינו. לדבריו, לאור ההחלטה שלא לחקור את הקשרים בין צ' לדנינו, לא היתה כל הצדקה להעביר את מחקרי התקשורת למשטרה. רוזן קיבל את עמדתם של ניצן וכרמל, וקבע שלא נפל פגם בהחלטותיהם.

ניצן גם תקף את סעדה בתגובתו לנציבות, וכתב כי סגן מנהל מח"ש היה מודע לכל ההחלטות ושותף בהן, ולא העלה כל טענה בנוגע אליהן בזמן אמת. "בכל הכבוד, העובדה שכיום - בחלוף כחמש שנים ממועד האירועים - התנהלות זו מוצגת על ידי עו"ד סעדה כבעייתית, תמוהה עד מאד, לשון המעטה שבמעטה", כתב ניצן. "אין המדובר במי אשר לא ידע לעמוד על עמדתו בתוקף...שתיקתו במקור של עו"ד סעדה, בעת התרחשות הדברים, מדברת בעד עצמה, ולמצער מעוררת סימני שאלה על התנהלותו שלו כיום".

בניגוד להחלטתו בתלונת בורובסקי, הפעם פנה רוזן לקבל את תגבתה של צ'. היא השיבה כי היא עצמה נפלה קורבן לנסיבות, "כאשר הדברים המוצגים בתקשורת, כמו גם בהחלטתי הקודמת, אינם משקפים את האמת נכונה".

"צ' סיפרה על שנות עבודתה במשטרה בה תרמה והקריבה כל אשר לה לטובת המשטרה, כשהיא מוערכת ומוכרת כקצינה טובה מאוד", כתב רוזן. "צ' הכחישה מכל וכל קשר רומנטי עם מר דנינו. לדבריה, פעם אחר פעם ביקשה ממח"ש לבצע בדיקת פוליגרף על מנת לאמת את דבריה, אך ללא הועיל". עוד הוסיפה הקצינה והעידה בפני רוזן על "מסכת הייסורים שעברה, ועודנה עוברת, בהליכים המשפטיים המשמעותיים אליהם נגררה בשנים האחרונות. לטענתה, אין בהליכים אלה ממש וכל כולם כפעולת נקם ו/או צעדי הגנה על גורמים אחרים העומדים בצמרת המשטרה".

הנושא בו מתח רוזן ביקורת על הפרקליטות הוא מחקרי התקשורת שהועברו אליו במסגרת המענה לתלונתו של בורובסקי מהשנה שעברה. מדובר בתגובה שאושרה גם על ידי המשנה לעניינים פליליים, למברגר, וגם על ידי ניצן עצמו.

למשל, באותה תגובה הוצגו לרוזן מספר שיחות הטלפון בין צ' ודנינו בשנים 2011-2012. מדובר, לדבריו, במספר זניח. אולם, כאשר בודקים גם את מספר המסרונים בין השניים, נפח ההתקשרויות מזנק. המסרונים לא הוזכרו בתגובה. רוזן מציין כי כפי שהדברים הוצגו לו בתגובת הפרקליטות, ניתן היה להבין שנפח ההתקשרויות בין צ' לתנ"צ ניר גדול פי 20 מנפח ההתקשרויות בינה לבין דנינו, בעוד בפועל היחס עמד על פחות מפי ארבעה.

מדובר בנתון מהותי, שכן הוא נועד להצדיק בפני רוזן את ההחלטה לפתוח בהליך בנוגע לקשר בין צ' לתנ"צ ניר, ולא לפתוח בהליך דומה בנוגע לקשר עם דנינו. הן למברגר והן ניצן טענו שאישרו את התגובה שנשלחה לרוזן, אך לא עברו בעצמם על נתוני מחקרי התקשורת הגולמיים כדי לוודא שהתגובה משקפת אותם נאמנה.

רוזן היה מוכן לקבל כי הנתונים שנמסרו לו לא נועדו להטעותו, אך עדיין רתח על כך. "הצגת הנתונים כמפורט לעיל אינה ראויה", כתב. "מדובר במצב דברים שלא ניתן להשלים עמו בשום פנים ואופן. הפרקליטות הציגה באופן בלתי ראוי, נתונים חלקיים שהיה בהם כדי להשליך על ההחלטה שנתקבלה בעניינו של דנינו".

בהמשך חזר רוזן על הדברים ביתר תקיפות: "מצאתי כי נפל כשל חמור בדרך הצגת נתוני מחקרי התקשורת בה בחרה הפרקליטות במענה שניתן על ידיה במסגרת בירור תלונתו של עו"ד בורובסקי, אשר שפכה אור חלקי בלבד על הפרשות שנתבררו על ידי באותה עת, שלא היה בו כדי לייצג המצב העובדתי לאשורו, בלשון המעטה. מדובר בהתנהלות שאינה מתיישבת עם חובתה של הפרקליטות לגילוי מלא ולשקיפות מרבית, כמצופה ממשרתי הציבור במוסדות המדינה". למרות זאת, הוא כתב שלא היה בנתונים כדי לשנות את ההחלטה שקיבל בנוגע לתלונתו של בורובסקי.