דניאל גריב חזר ממלחמת לבנון הראשונה עם נפש מרוסקת, אך מצא ייעוד וריפוי בהגשת תמיכה לנזקקים. במסגרת עמותה שהקים, "עורו משנתכם", סייע במשך השנים למשפחות רבות, ולא פסק לרגע ממפעל חייו - מפעל של חסד יום-יומי.
גריב, תושב אלעד, המשיך בפעילות זו עד מותו בשבת האחרונה, בגיל 64.
לטורים נוספים במדור "שיר לכת"
דניאל גריב נולד לפני 64 שנים בזיכרון יעקב, אחד מבין חמישה ילדים להוריו, פנחס וחנה, שעלו לישראל מטורקיה. כשהיה היה בן חמש עברה, המשפחה לחולון.
כשסיים את לימודיו, התגייס דניאל לחיל השיריון כלוחם בצוות טנק, וככזה גם השתתף במלחמת לבנון הראשונה, שטלטלה את חייו. באחד הקרבות נקלע עם חבריו למארב של צבא סוריה, ורבים מחבריו נהרגו ונפצעו. גם הוא נפצע בקרב, אך הפגיעה בנפש הייתה חמורה במיוחד.
גריב התקשה להתאושש ממה שחווה באותו קרב, אך מצא נחמה בסיוע לאחרים. גריב החל לאסוף מצרכים עבור ארבע משפחות נזקקות, בהן ניצול שואה. מדי שבוע הן היו מגיעות למרפסת דירתו בשכונת תל-גיבורים ומקבלים מידיו את הסיוע שיכול היה לתת.
דנון נחשף למפעל החסד הצנוע של גריב, ולאחר שראו עוד ועוד מקרי מצוקה בסביבתם, הם החליטו ביחד להרחיב אותו. הם שכרו מחסן שבתוכו אפסנו את המצרכים שקיבלו מתורמים שונים והחלו לפעול משם, ובמקביל גם פתחו בית תמחוי. לעמותה קראו "עורו משנתכם". עם השנים העמותה הרחיבה את פעולתה, ומעגל הנתמכים גדל.
סיוע קבוע למאות משפחות
דניאל החל לחוש טוב יותר עם השנים. הוא הכיר את רונית, והשניים נישאו. במשך הזמן נולדו להם שבעה ילדים, ולפני 16 שנים עברה המשפחה לאלעד.
מיכאל עזרא, הנשוי לבת-חן, בתו של גריב, סיפר כי "בתחילה דניאל החליט לפתוח במקביל לעמותה בחולון מעין סניף קטן נוסף באלעד, אבל עם הזמן הסניף הלך וגדל, ודניאל התמסר לעמותה יותר ויותר". העמותה, שפועלת בשיתוף פעולה עם עמותת "לתת" וזוכה לתמיכה של מפעלים וחברות שונות, מחלקת מדי שבועיים כ-200 חבילות סיוע, ובחגים מחלקת כ-800 ארגזים של מצרכי מזון, מוצרי ניקוי והיגיינה.
"העמותה הייתה דניאל - ודניאל היה העמותה", אמר דנון. "כל התרומות שאנחנו מקבלים הן בזכותו. הלב של האנשים פשוט נפתח אליו. הוא היה פשוט אדם שכולו נתינה, תמיד עם חיוך ועם חוש הומור ועם לב שפתוח לכל העולם. מבוקר עד ערב היה מסור כולו לעמותה והכל בהתנדבות מלאה. זו הייתה מהות חייו, וכל האנרגיה שלו נותבה למען עזרה למי שזקוק לתמיכה וסיוע".
בעיריית אלעד סיפרו על שיתוף פעולה הדוק עם גריב ומפעל החסד שלו. לבנת לבנשטיין, מנהלת אגף הרווחה בעיריית אלעד, סיפרה גם היא כי גריב הציע את עזרתו כל הזמן. "הוא היה אדם מיוחד שמתוך הקושי שהיה נתון בו, הוא ניתב את חייו למען עזרה לאנשים". אורי, עובד סוציאלי בעירייה, תיאר דברים דומים. "בפניות רבות שהגיעו אלינו נעזרנו בדניאל ובעמותה שלו. הוא היה אדם נדיר, תמיד ליבו היה פתוח לרווחה לכל אדם. הארגון שהקים הוא עמוד תווך באלעד".
נתינה מעומק הלב
בשנה האחרונה, מאז פרצה מגיפת הקורונה, העמותה העמיקה והרחיבה את עבודתה, ודניאל הקדיש לה עוד יותר מזמנו וממרצו. "בכל הדרמה של גל הקורונה הראשון, כשהמצוקה הלכה והעמיקה, דניאל היה תמיד זמין בכל שעה להגיש עזרה", אמרה לבנשטיין, "הייתי פנה אליו בבקשה לעזרה דחופה והוא מיד היה עוזר".
כך למשל, לבנשטיין סיפרה כי זמן קצר ביותר לפני ערב פסח האחרון פנה אליה בבהילות תושב שסיפר כי נוכח טיפולים רפואיים אליו נקלעו אחיו ואשתו, השניים ירדו מנכסיהם, ולא עלה בידם לקנות אוכל לחג. "התקשרתי לדניאל ותוך זמן קצר הגיע לבית הזוג שפע של ארגזי מוצרים ותלושי קנייה, ממש רגע לפני כניסת החג", סיפרה.
"מעגל הנזקקים גדל בצורה גדולה במהלך משבר הקורונה והסיוע של העמותה של דניאל הפך לדבר משמעותי עבורנו", סיפר אורי, והדגיש את מחויבותו של גריב לעבודתו. "לכל פנייה שלנו הוא נענה תמיד בחיוב ועבד ללא הפסקה, מסביב לשעון. למרות האינטנסיביות הגדולה, הייתה לו יכולת הקשבה יוצאת דופן והוא תמיד שמר על שמחה. התכונות האלה הן גם שסייעו לו לגייס משאבים לעמותה. הוא לקח על עצמו מפעל חיים שדרש עבודה קשה מאוד, ועשה את זה בצורה מעוררת התפעלות".
להתפעלות זו היו שותפים גם הקרובים לגריב. דנון ציין כי "את העבודה דניאל עשה ברגישות יוצאת דופן", ועזרא הוסיף כי "בכל ארגז מוצרים שהוא נתן הוא גם שם משהו מהלב שלו בארגז. הנתינה שלו היתה מעומק הלב".
לפני כשלושה שבועות החל גריב לחוש ברע, ובדיקות רפואיות העלו כי חלה בסרטן, שכבר התפשט בגופו. כתוצאה מכך, לפני שבוע הלך לעולמו. לפני מותו, הוא ביקש מהסובבים כי העמותה תמשיך בפעולתה. חתנו, עזרא, הבטיח כי "מפעל חייו ימשיך כרגיל וביתר שאת. נקיים את בקשתו והפעילות תימשך".
"משהו ממני מת עם מותו של דניאל", ספד לו דנון. "נמשיך את דרכו, אבל לדניאל לא יהיה מחליף. יהיה קשה מאוד לעשות מה את מה שהוא עשה".