היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הגיש הערב (חמישי) לבג"ץ את תגובתו ל-15 העתירות שהוגשו נגד "חוק הלאום". בתגובתו הבהיר היועץ את התנגדותו להתערבות של בית המשפט בחוק, שלדבריו "מעמיד פרק נוסף בחוקתה המתהווה של מדינת ישראל". עמדתו של מנדלבליט היא כי העתירות לא מצדיקות את המהלך חסר התקדים של ביטול חוק יסוד.
עוד הבהיר היועץ כי לשיטתו "חוק הלאום מעגן בחוק יסוד את מרכיבי זהותה הלאומית של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ובכך הוא נושא מסר חוקתי חשוב ביותר, תוך שהוא מעניק לבוש חוקתי לחזון המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי, אך אינו גורע מזכויות הפרט של כל אדם במדינת ישראל, ללא הבדל דת או לאום".
העתירות התייחסו בין היתר לסעיף 7 בחוק הלאום, לפיו "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה". זהו הסעיף הבעייתי ביותר בחוק, שכן בעוד רוב סעיפיו הם בעלי אופי הצהרתי, סעיף זה עשוי להצדיק מדיניות של הפלייה בדיוק ובהקצאת קרקעות לרעת מי שאינם יהודים.
אל תפספס
למרות זאת, בתגובת היועמ"ש, שהוגשה על ידי ראש מחלקת הבג"צים עו"ד ענר הלמן ועו"ד רן רוזנברג, נטען כי לא כך יש לקרוא את הסעיף. מנדלבליט סבור כי חוק הלאום לא גובר על הזכות לשוויון, שאמנם אינה מופיעה מפורשות בחוק יסוד, אך הלכות בית המשפט עיגנו אותה כזכות חוקתית מתוקף חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
"פרשנותו החוקתית הנכונה של סעיף 7 לחוק-יסוד: הלאום חייבת להיעשות לצד הוראות חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולא כהוראה חוקתית העומדת בבדידותה", נכתב. לפיכך, טוענת המדינה כי "המסקנות המתבקשות הן - לכל הפחות - שתיים: ראשית, פרשנותו של סעיף 7 לחוק יסוד: הלאום מנקודת מבט רחבה, אינה מלמדת על פגיעתו בזכות החוקתית לשוויון. שנית, סעיף 7 לחוק אינו כולל בתכניו היתר להקמת יישובים נפרדים ליהודים, שלא יתירו קבלתם של מי שאינם יהודיים, בשם הכרה בהתיישבות היהודית כערך לאומי".
מנדלבליט הוסיף כי "כמו כן, ומבלי למצות הדוגמאות, סעיף 7 אינו מתיר לקבוע (למשל) כי בכוח רשויות המדינה להעניק תמריצים רק עבור אזרחים יהודים שיעברו לצפונה של המדינה, מבלי להעניק תמריצים אלו לאזרחים שאינם יהודים שיעברו צפונה".
חוק הלאום אושר בכנסת ביולי 2018, ונוסחו קובע כי "ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, שבה קמה מדינת ישראל" ו"מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית". אישור החוק עורר סערה, והוביל לגל מחאות מצד דרוזים וצ'רקסים שטענו כי מדובר בחוק גזעני ומפלה.
בחודש יולי האחרון דחתה הכנסת את הצעתה של ח"כ רדיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם) לתיקון חוק הלאום. לפי ההצעה, יש להוסיף את הזכות לשוויון לחוק, לקבוע כי לשפה הערבית יוקנה מעמד של שפה רשמית שנייה בישראל, וכן להבהיר שפיתוח ההתיישבות היהודית בהתאם לחוק היסוד - יעשה לטובת כל תושבי המדינה.
יו"ר סיעת מרצ, תמר זנדברג, מסרה בתגובה כי "מדובר בחוק גזעני ומפלה שאין לו מקום במדינת ישראל או כל דמוקרטיה מתוקנת. הוא ממית את עקרון השוויון על ידי תפיסת לאומנות ועליונות יהודית, ורומס את זכויותיהם הבסיסיות ביותר של מיליוני אזרחים. דינו אחד - והוא להימחק מספר החוקים של ישראל".