הקמפיין בתוך הקמפיין מתגבר, והדרך לפניית פרסה מתרחקת

316 בני פלשמורה שינחתו הבוקר (חמישי) בנתב"ג יצללו מיד עם נחיתתם לחוויה בלתי אמצעית עם הפוליטיקה הישראלית. בשיא המשבר הפוליטי, על שטיח אדום אחד, תעמוד הצמרת של שתי המפלגות המתקוטטות - ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ, שר האוצר ישראל כץ ושר החוץ גבי אשכנזי.

מאות העולים החדשים, שינחתו בטיסה היסטורית מהמחנות בגונדר עם שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שאטה, יזכו לקבלת פנים מפוארת. וכשריח בחירות באוויר, כולם רוצים לקחת קרדיט על קליטת העולים שמדברים עליה כבר יותר מעשור - ובאירוע ישתתפו גם סגן השר לביטחון הפנים, גדי יברקן, יו"ר ועדת העליה דוד ביטן מהליכוד וסגן שר הפנים יואב בן צור מש"ס. לולא היו מגבלות קורונה, החגיגה הייתה תופחת עוד יותר.

כך שמלבד התמונות ההיסטוריות של העולים הנרגשים, המצלמות יתמקדו גם בנתניהו וגנץ, שרק אתמול בערב הטיחו אחד בשני מהלומות קשות על האחריות למשבר המידרדר לכדי בחירות. "גנץ צריך להרים את ההנד-ברקס ולעצור את ההידרדרות לבחירות ואת המתקפות האלה", נתניהו אמר במסיבת העיתונאים שכינס בפריים טיים כמה שעות אחרי שהאופוזיציה, בתמיכת כחול לבן, העבירה בקריאה טרומית את החוק לפיזור הכנסת. "איבדת את זה. נגמר מסע ההסתרות והשקרים", גנץ הגיב באותו טון לוחמני שהשמיע בהצהרת הפריים טיים שנתן ערב קודם לכן. ההסלמה במסרים ובטונים מחלחלת גם לראיונות ולהתבטאויות של השרים והח"כים בשתי המפלגות. הקואליציה, רשמית, נמצאת במצב מלחמה.

נתניהו ביקר השבוע בדוכן פלאפל, בני גנץ היה אתמול בסיור בקניון מלחה, הכנסת הצביעה על פיזורה בקריאה טרומית, כל הסימנים מראים שהבחירות כבר כאן. אולם, יש עדיין מספיק זמן לצאת מזה. החוק לפיזור הכנסת אמנם עבר אתמול בקריאה טרומית, אבל מכאן והלאה לוחות הזמנים להכנתו ולקידומו בידיים של כחול לבן, ששולטים בוועדת הכנסת, והקצב ייקבע בהתאם לאיתותי פשרה או התקדמות בין גנץ לנתניהו. אם הם לא יגיעו להסכמות עד ה-23 בדצמבר, הכנסת בכל מקרה תתפזר. את הזמן עד אז, כולם יעבירו בזריקת בוץ.

משחק ההאשמות קצת מתייתר כשקרוב ל-50% מהישראלים גם ככה מעדיפים בחירות על פני המשך קיומה של הממשלה המקולקלת, אבל מסורת זו מסורת. בליכוד מתלוננים על "הממשלה שבתוך הממשלה", בכחול לבן משננים "אם לא היה משפט היה תקציב". זה חלק מ"הקמפיין שבתוך הקמפיין" שבו המערכת הפוליטית תשהה בשבועות הקרובים, שיתמקד, בין היתר, בשאלה מי היה הראשון להפר את ההסכם הקואליציוני בין שתי המפלגות.

נתניהו היא התשובה הנכונה; מיד אחרי הקמת הממשלה הוא החל לפעול להעברת תקציב חד שנתי, ובניגוד לסעיף המפורש בהסכם דיבר על תקציב דו שנתי ל-2021-2020. זה חלק מהותי בהסכם, אם לא הליבה שלו - הוא היה אמור להבטיח לגנץ את העברת הרוטציה בנובמבר 2021. ככל הידוע, נתניהו מעולם לא התכוון לקיים אותו, וגם אתמול מול המצלמות, סירב להתחייב לעמוד בסיכום ורק דרש שהדברים "יתנהלו אחרת".

נתניהו הפר וממשיך להפר את ליבת ההסכם, אבל הוא מנסה לגלגל את האחריות בחזרה. כחול לבן סיפקה לו מאז לא מעט תחמושת: שר המשפטים, אבי ניסנקורן, מקדם כעת מינוי של פרקליט מדינה לפי שיטת המינויים הישנה והמקובלת, בניגוד לסעיף בהסכם שקבע שתוקם ועדה משותפת שתסכים על רפורמה במינויים. ניסנקורן לא הסכים לאף אחת מההצעות שהליכוד הניח בפניו, וטען שכולן נגועות בפוליטיזציה קשה של השירות הציבורי. בנוסף, בשבועות האחרונים, כחלק מהחרפת האיומים בנושא התקציב, גנץ הודיע על הקמת ועדת בדיקה לפרשת הצוללות, כחול לבן הגישה הצעות חוק בלי לקבל את אישור הממשלה, ואתמול - הצביעה עם האופוזיציה בעד פיזור הכנסת, והביעה אי-אמון מהותי במנדט של הממשלה שבתוכה היא יושבת. כך, גם לליכוד יש חומר לקמפיין.

גם לנתניהו וגם לגנץ אין אינטרס בבחירות כעת, ולפי החוכמה המקובלת, שלושה וחצי שבועות הן מספיק זמן לפריצות דרך ומהפכים בפוליטיקה. הסכנה בקמפיין שבתוך הקמפיין היא שהיא שובה את שני הצדדים במעגל הסלמה שמצמצם את הסיכוי לפשרות ופתרונות. ההאשמות של נתניהו נגד כחול לבן והתנהלותה בממשלה רק מחזקות את הפלג הלוחמני במפלגה שהביא את גנץ עד הלום ודוחף להמשך ההסלמה. שם בדיוק הם רוצים להיות, תקועים לליכוד כמו עצם בגרון, כי אם כבר בחירות אז לפחות לא להגיע לשם מוכים ומושפלים לגמרי. וככל שהם עושים שרירים ומפגינים עצמאות, הם מתדלקים את התלונות שלו עוד יותר.

כך, לדוגמה, בכחול לבן הצהירו ברעש גדול בתחילת השבוע שהחליטו לקדם שלושה חוקים ליברליים בנושאי שוויון ואי-אפליה, והגבירו את רף המתיחות הגבוה גם כך עם השותפים החרדים. בסופו של דבר, אף אחת מההצעות לא עלתה אתמול להצבעה במליאה כי לא הצליחו לגייס להן רוב, אבל בשבוע הבא, לכאורה, הם מתכוונים לנסות שוב.

בליכוד ובסיעות החרדיות לא ישבו בחיבוק ידיים וככל הנראה יעלו 3-2 הצעות חוק משל עצמן, וינסו להשתמש בתמיכה הימנית של ימינה כדי לקצור כמה הישגים ימניים-דתיים ולהביך את כחול לבן בחזרה. גם האופוזיציה לא תישאר מחוץ לקלחת ותתרום את חלקה בניסיונות לערעור הממשלה. בכל מקרה, מדובר בהליכי חקיקה ראשוניים בלבד, הישגים הצהרתיים בלבד. אבל חומר טוב לקמפיין שבתוך הקמפיין.

בתוך כל הרעש הזה, שליחים ומתווכים ימשיכו בניסיונות למצוא נוסחאות ומתווי פשרה שיאפשרו פניית פרסה על הנתיב המסתמן לבחירות. נתניהו מסרב עד כה לזוז לכיוונו של גנץ בכל הנוגע לליבת קיום ההסכם, לא מתכוון לוותר על אף נקודת יציאה או להתחייב על מימוש הרוטציה, ומכתיב לוחות זמנים לאישור התקציב שרחוקים מלענות על הדרישות של כחול לבן. מבחינתו, למעשה, ההסכם הקודם די מת והדרך היחידה לפתור את המשבר תהיה הסדרה מחודשת של כל היחסים, כולל ויתור על הרוטציה ודרישה להזזתו של ניסנקורן ממשרד המשפטים. גנץ, שנמצא תחת לחץ גובר של רוב חברי מפלגתו, יתקשה להעביר ולהכיל הסכמות שמשמעותן כניעה ונתניהו לא מושיט לו אף ענף של זית. וככל שיתגבר הקמפיין שבתוך הקמפיין - הסיכוי להסכם שבתוך ההסכם ילך ויקטן.