מבנה חופשות התלמידים בישראל משפיע לרעה על פריון העבודה במשק, והפגיעה בתוצר מגיעה ללפחות כשני מיליארד שקלים בשנה - כך העריך היום (רביעי) בנק ישראל בעקבות סקר שנערך בקרב הורים לתלמידים בגנים ובכיתות הנמוכות. זאת, לפי ההערכה, לאור מספרם הגבוה של ימי החופשה במערכת החינוך, שאינם ימי חופשה בשאר המשק.
כמחצית מההורים שהשתתפו בסקר העידו כי החופשות המרובות של הילדים "משפיעות עליהם לרעה בעבודה", למעלה מ-15% דיווחו כי הם או בני זוגם לקחו את ילדיהם איתם לעבודה ו-5-11% דיווחו כי הם או בני זוגם נעדרו מעבודתם, מבלי שלקחו ימי חופשה.
עוד בוואלה!
"במהלך ימי חופשה במערכת החינוך, שבהם מקומות העבודה פועלים כרגיל (ימי איסרו-חג, ל"ג בעומר, חופשת החנוכה, שבוע החופשה שלפני חג הפסח וחופשת הקיץ) נאלצים הורים עובדים למצוא הסדרי השגחה על ילדיהם הקטנים", מסבירים חוקרי הבנק. "הסדרים אלה כרוכים בהיעדרות ההורים מהעבודה או בשיבוש יום העבודה שלהם, ועל כן בפגיעה בהיצע העבודה ובפריון העבודה שלהם".
15% מההורים מתנגדים לשינוי
מספר ימי החופשה במערכת החינוך בישראל שאינם ימי חופשה בשאר המשק, גבוה בהשוואה למדינות אחרות בעולם. מנגד, שלא כמקובל בשאר מדינות העולם, מערכת החינוך בישראל פועלת שישה ימים בשבוע.
על כן הועלתה בעבר ההצעה לבטל את הלימודים בימי שישי, בד בבד עם קיצור החופשות במערכת החינוך במהלך שנת הלימודים וקיצור חופשת הקיץ, במקביל לביטול הלימודים בימי שישי.
מהסקר עולה כי כמחצית מההורים תומכים בהצעה זו, וכשליש מהמשיבים (31%) מעריך כי יישום ההצעה ישפיע לטובה על תפקודם בעבודה, לעומת זאת, רק כ-15% מההורים מתנגדים לתכנית ושיעור קטן עוד יותר (8%) מעריך שהיא תשפיע עליהם לרעה בעבודתם.
אי לכך, החוקרים קובי ברוידא ויוסי מרגונינסקי הגיעו למסקנה כי "ליישום תכנית הסינכרון עשויה להיות השפעה חיובית על פריון העבודה".
עוד העלה הסקר כי 77% מהתומכים בתכנית ימשיכו לתמוך בה גם אם תתאפשר עבודה מהבית בימי החופשה במערכת החינוך, ורק כ-2% מהתומכים יתנגדו לה במקרה כזה. שני הנימוקים המרכזיים שניתנו להמשך התמיכה בתכנית היו שקשה לעבוד מהבית כשהילדים בחופשה, וכי רצוי שתהיה לילדים מסגרת בימים אלה.