ועדת המשנה לבטיחות בדרכים, בראשות ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד), דנה הבוקר (ראשון) במצב תשתיות הבטיחות ותחום החינוך התעבורתי בבתי הספר. זאת, על רקע הדיונים בנוגע להמשך פתיחת מערכת החינוך ליותר תלמידים. מהנתונים שהוצגו בפני הוועדה עולים פערים קשים בתקצוב ובתחזוק התשתיות.
44 ילדים ובני נוער עד גיל 19 נהרגו השנה בתאונות דרכים, המהוות את הסיבה המרכזית לתמותת ילדים ובני נוער. מוסדות חינוך נחשבים לאיזורי הסיכון המרכזיים בתחום הבטיחות של ילדים ובני נוער. אולם הנתונים, כפי שעולים מסקירות מדגמיות של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מעלים תמונת מצב קשה מאוד של התנהלות המדינה והרשויות, עם דגש על פערים בחברה הערבית והחרדית.
אל תפספס
"ב-65% מבתי הספר שנדגמו יש ליקויי בטיחות, המקשים על הגעה בטוחה לבתי הספר", אומר מנהל חטיבת המבצעים ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שניר זיידל. הוא מדגיש כי "במגזר הערבי המצב קשה יותר: נמצאו ליקויים בשני שלישים מבתי הספר, ובחלק מהמוסדות אין תשתיות המאפשרות הגעה בטוחה לבתי הספר בכלל. רק 40% מהליקויים המאותרים מתוקנים".
אולם הפער הזה נובע ברובו המוחלט מהתקצוב הלקוי של אותם מוקדי סיכון. משרד התחבורה מקציב מדי שנה 25 מיליון שקלים לבטיחות בסביבות בתי הספר, מדובר בסכום של כ-150 אלף שקלים בממוצע לרשות - רחוק מאוד מהנדרש בפועל. מצד שני, ישנן רשויות שלא מנצלות את הסכום המוקצב להן להשלמת הליקויים. בתגובה לכך יו"ר הוועדה, טופורובסקי, הודיע כי יש להעביר לידיו את רשימת הרשויות שבשטחן קיימים עדיין ליקויים.
כל זאת, בזמן שמיזמים פרטיים מתקשים למצוא מימון רשמי. כמו היוזמה, "חבק וסע לשלום", המאפשרת הורדה בטוחה של תלמידים בפתח בית הספר בליווי מתנדבים, שזוכה להצלחה מרובה ולשבחים מהגורמים המקצועיים וממנהלי בתי הספר, ועלותה אלפי שקלים בודדים. כל אלו מחזקים את הרושם כי התחום כולו חסר גוף מלווה, מפקח ומתכלל, שידע לאסוף את כל הגורמים (רשויות מקומיות, משרד התחבורה, החינוך, משטרת ישראל וארגונים פרטיים) לכדי ביצוע של פעולות בשטח.
ח"כ מטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת), אמר בוועדה כי הבעיה במגזר הערבי נובעת מצפיפות מגורים וגישה לא נוחה לבתי הספר, הנובעת מהקצאת משאבים לא נכונה. מנהל אגף זהירות בדרכים במשרד התחבורה, מקס אבירם, טען מנגד כי מושם דגש על חינוך לבטיחות ברשויות הערביות.
ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס) אמר מצידו כי "כשמדברים על זהירות בדרכים, צריך להכשיר גם במוסדות הלא ממלכתיים. הילדים שלי לא מקבלים שיעורי זהירות בדרכים. מדוע?". בתגובה לטענה זו אמרו במשרד התחבורה כי הקושי לשלב תכנים במערכת החינוך החרדית, הלא מפוקחת, נובע לעיתים קרובות מקשיים שמציבים מנהלי המוסדות עצמם.
במהלך דיוני הוועדה, מנהלת אגף הנדסת תנועה במשרד התחבורה, טופז פלד, חשפה שלושה תמרורים חדשים, הנמצאים בתהליך אישור ויוצבו בקרוב בקרבת מוסדות חינוך: מקום להעלאה והורדה של נוסעים, אזור מוסדות חינוך וקצה אזור מוסדות חינוך.
התמרורים החדשים הם חלק ממהלך כולל של שיפור הבטיחות בדרכים במוסדות החינוך, אותו תשלים תכנית לימודים המיועדת למאות אלפי תלמידים בכיתות א'-ב', כיתות ה' וכיתות י'. אלו האחרונים יוכלו לגשת למבחן תאוריה שהעוברים אותו יקבלו פטור לשלוש שנים מהצורך לעשות מבחן נוסף לפני הוצאת רישיון. כמו כן, אבירם הציג פיילוט חדש עבור תלמידי תיכון, המיועד לחינוך תעבורתי להתנהלות נכונה עם אופניים וקורקינטים חשמליים.
עם זאת, קצין אגף מבצעים באגף התנועה במשטרה, נצ"מ יוסי שרביט, אמר כי "בגלל הקורונה המדריכים שלנו לא יכולים ללמד בטיחות בדרכים בבתי הספר, ביקשנו להחריג אותם, אך לא נענינו". הוא הסביר כי במקום זאת הם עברו לקיים הדרכות בזום, אך הבהיר כי "ללא הדרכה בשטח עצמו, ליד הכבישים, לא ניתן לקדם את הכשרת משמרות הזה"ב".
מנכ"ל עמותת אור ירוק, ארז קיטה, הציג תמונת מצב מדאיגה. "מדינת ישראל נמצאת במקום הראשון והגרוע בשיעור הילדים ההרוגים מתאונות דרכים מבין מדינות ה-OECD. בכל שנה כיתת לימוד שלמה נמחקת". הוא הסביר כי "רוב הילדים שנהרגים בתאונות דרכים נהרגים כשהם הולכים ברגל ולכן חייבים להפוך את סביבת בית הספר, הגנים הציבוריים והמתנ"סים לאזורים שבהם לא ניתן יהיה לנסוע במהירות גבוהה".
"ילד תמיד יתנהג כמו ילד, ויתפרץ לכביש בלי כוונה. במקום להאשים את הילדים בתאונות הדרכים צריך להתאים את התשתית כך שגם אם ילד טעה ויתפרץ לכביש, נהג הרכב יספיק לעצור או במקרה הגרוע יפגע בו במהירות נמוכה, כזאת שתאפשר את החלמתו", קיטה הדגיש ופנה אל ראשי הרשויות ואמר כי הם "חייבים להתקין פסי האטה בסביבת ריכוז גבוהה של ילדים, זה יכול לעשות את ההבדל בין חיים ומוות. בפעולות פשוטות נוכל למנוע את הילד ההרוג הבא".