מצייץ, הוזה ואינו נראה: ימי הזעם האחרונים של טראמפ

"כמו המלך ג'ורג' המשוגע, הוא ממלמל ניצחתי, ניצחתי, ניצחתי".

כמעט חודש חלף מאז שהבחירות לנשיאות ארצות הברית הוכרעו נגדו, אך דונלד טראמפ נותר מבודד בבית הלבן כשהוא מסרב להכיר בהפסדו לג'ו ביידן. בוושינגטון פוסט תיארו את התנהלותו של הנשיא הרפובליקני בשבועות האחרונים, שבהם, לפי יועציו, הוא זעם ואף לעתים הזה בשיחות פרטיות.

למרות זאת, רבים מהם המשיכו להתחנף אליו ועודדו אותו להמשיך במאבקיו המשפטיים, שנוחלים תבוסות רצופות. אחד היועצים אמר כי הם "שמחו לתדלק אותו. אם הוא חושב שהוא ניצח, אז עשינו כאילו 'ששש, לא נספר לו'".

לפי שני אנשים שצוטטו בעילום שם בכתבה של וושינגטון פוסט, הסוקר של טראמפ, ג'ון מקלוקלין, הציג בפניו סקר שנערך אחרי הבחירות שהראה כי הוא נהנה מאחוזי תמיכה גבוהים, שרוב המדינה חושבת שהתקשורת הייתה "לא הוגנת ומוטה" נגדו וכי רוב הבוחרים מאמינים שחייהם טובים יותר ממה שהיו לפני ארבע שנים. טראמפ, כצפוי, בלע זאת.

המתקפה חסרת התקדים של הנשיא הרפובליקני נגד הבחירות גרמה למיליונים להאמין שביידן נבחר בצורה לא לגיטימית, והפעילה לחץ אדיר על נבחרי ציבור רפובליקנים מקומיים לסייע לו בהפיכת התוצאות. כשחלקם סירבו, הם זכו לאבטחה צמודה בשל איומים שקיבלו.

"זה היה כמו מכונת שמועות", אמר מזכיר המדינה בג'ורג'יה, בראד רפנספרגר - רפובליקני שהצביע לטראמפ, אך דחה את הניסיונות של תומכי הנשיא לגרום לו לחצות את הקווים האתיים. "אני לא חושב שהייתה לי ברירה. התפקיד שלי הוא למלא את החוק. ליושרה יש עדיין משמעות".

במקביל לכך, טראמפ נטש את רוב תחומי האחריות של תפקידו, שעליו הוא נלחם כל כך קשה, ובמיוחד את המאבק במגיפת הקורונה שמשתוללת בארצות הברית. באופן אירוני, דייוויד בוסי, שאותו מינה טראמפ להוביל את הקמפיין המשפטי והתקשורתי לאחר הבחירות, נדבק בקורונה ימים לאחר כניסתו לתפקיד ומאז הוזז הצדה.

רק ב-23 בנובמבר, 20 יום אחרי הבחירות, אמר טראמפ בצורה מסויגת כי הוא יסכים להעביר את השלטון לביידן, אף שהוא לא פסק לרגע לטעון, ללא שום ביסוס, כי הבחירות זויפו ונגנבו ממנו. אותם 20 ימים שיקפו את כהונתו: ממשלה המשותקת על ידי מצבו הרגשי השברירי של הנשיא, יועצים האומרים לו את מה שהוא רוצה לשמוע, עימותים בין פלגים שונים בממשלה וטשטוש בין אמת לפנטזיה. את עיקר הזמן שחלף מאז הבחירות משקיע טראמפ במשחקי גולף וציוצים מנותקים מהמציאות.

בוושינגטון פוסט שוחחו עם 32 גורמי ממשל בכירים, אנשי קמפיין ויועצים אחרים של הנשיא, וכן עם דמויות בכירות אחרות בצוותו המשפטי. רבים מהם לא הזדהו בשמם כדי לדון בצורה גלויה במצב.

בניסיונו לגנוב את הבחירות, טראמפ התעלם מאנשי הקמפיין שלו ומפרקליטו שליוו אותו במהלך חקירת ההתערבות הרוסית וצבא של עורכי דין שהיו מוכנים לנהל מאבקים משפטיים לגיטימיים בבתי המשפט, ובמקום זאת אימץ לחקו את נאמניו שסיפרו לו כי הוא היה מנצח בצורה מוחצת בבחירות לולא אלו זויפו ונגנבו ממנו.

אלו היו מוכנים להקריב את תדמיתם, והשיא הגיע כשרודי ג'וליאני, ג'נה אליס וסידני פאוול כינסו מסיבת עיתונאים במטה המפלגה הרפובליקנית ב-19 בנובמבר. הם דיברו על תיאוריית קונספירציה ביזארית שבה הדמוקרטים חברו לקומוניסטים בוונצואלה בהנחיית הוג'ו צאבז, שמת לפני שבע שנים. הם לא הצליחו לבסס את טענותיהם.

אפילו עבור טראמפ, חובב הקונספירציות, זה היה יותר מדי, במיוחד אחרי שצבע שיערו של ג'וליאני נזל על פניו בעת מסיבת העיתונאים ההיא. אחד מחברי הקמפיין של טראמפ, ששוחח עמו על הנושא, אמר כי הנשיא טען שזה גרם לו "להיראות כמו בדיחה".

גורם רפובליקני אחד אמר שלא ראה שום ביסוס לטענותיו של טראמפ והקמפיין. "זה סיפור מטורף", אמר על אותה קנוניית צ'אבז והדמוקרטים.

מקורבים לנשיא אמרו כי הוא היה מאוכזב במיוחד אחרי שטאקר קרלסון, מגיש התכנית הנצפית ביותר בפוקס, תקף את אמינותה של פאוול אחרי שהיא לא הציגה שום ביסוס לטענותיה להונאה. הנשיא סילק את פאוול, ונשמע סוף סוף לעצת יועציו כשאישר למינהל השירותים הכללי להתחיל בהעברת השלטון לביידן. מקורביו אמרו כי זה ככל הנראה הכי קרוב שהוא יגיע להודות כי הפסיד בבחירות.

אותה כניעה שקטה לא החזיקה מעמד זמן רב, וטראמפ ממשיך לטעון שהוא המנצח ושהבחירות נגנבו ממנו בעוד שהוא אוסף מפלות משפטיות בזו אחר זו וכשמדינות המפתח מאשררות את הניצחון של ביידן. את חג ההודיה הוא העביר בשיחות טלפון עם יועציו, שבהן שאל אותם אם הם מאמינים שהוא באמת הפסיד את הבחירות. "אתה חושב שהן נגנבו?", שאל טראמפ במהלך החג, לפי אדם אחד המעורה בתוכן השיחות.

אמרו מה שאמרו לו יועציו, בתי המשפט, כולל כאלו עם שופטים שמינה טראמפ בעצמו, לא הסתירו את דעתם. בחירות חופשיות והוגנות הן נשמת אפה של הדמוקרטיה שלנו", כתב השופט סטפנוס ביבס מבית המשפט לערעורים, שדחה בשבוע שעבר על הסף את העתירה לביטול ניצחונו של ביידן בפנסילבניה.

"האשמות בדבר חוסר הוגנות הן חמורות. אבל להגיד שבחירות לא היו הוגנות לא הופך אותן לכאלו. אישומים דורשים טענות ספציפיות ואז הוכחות. אין לנו לא את זה ולא את זה".

חוסר האמונה של טראמפ בתוצאות החל בליל הבחירות בבית הלבן, שם הצטרפו אלו מנהל הקמפיין ביל סטפיין, יועציו הבכירים ג'ארד קושנר וג'ייסון מילר, ובכירים אחרים בחמ"ל המאולתר שהוקם למעקב אחרי המספרים.

טראמפ אמנם אמר במהלך הקמפיין כי "יהיה זה מביך להפסיד לאדם הזה", אבל בישורת האחרונה כמעט כולם, כולל הוא עצמו, היו משוכנעים בניצחונו, כפי שהפתיעו ב-2016. התפנית הגיעה כשפוקס הכריזה שביידן ניצח באריזונה.

"הוא צעק על כולם", אמר גורם בכיר בממשל שנזכר בתגובה של טראמפ. "הוא אמר, 'מה לעזאזל? אנחנו אמורים לנצח באריזונה. מה קורה?' הוא אמר לג'ארד להתקשר למורדוך". המאמצים של קושנר ושל אחרים לשכנע את פוקס לחזור בה נכשלו.

הזעם נבע בין היתר מכך שאיבוד אריזונה שיבש את התכנית של טראמפ להכריז ניצחון בליל הבחירות אם יש לו יתרון מבוסס במספיק מדינות. לפני שהמרוץ יוכרע לטובת ביידן, הנשיא החליט לקדם את הטענות לזיופים, שאת התשתית להן הניח כבר לאורך הקמפיין שבו הזהיר, ללא ביסוס, מפני ההצבעה בדואר. היא הייתה השנה נרחבת מהרגיל בשל מגיפת הקורונה.

על פי אדם ששמע את הדברים, ג'ון קלי, ראש הסגל של טראמפ לשעבר, אמר בשיחות סגורות כי טראמפ "מכין את התירוצים" להפסדו בבחירות. לנשיא נאמר מפי מקורבים ויועצים כי עליו לעודד את בוחריו, במיוחד המבוגרים, להצביע בדואר כדי לסגור את הפער מיריביו, אולם הוא סירב.

"זה היה סוג של טירוף", אמר גורם בכיר לשעבר בקמפיין. בסופו של דבר, היו אלו אותן הצבעות בדואר שמחקו את הפער ההתחלתי של הנשיא בכמה מדינות מפתח. הפערים החלו להצטמצם עד כדי מהפך בהובלה, והזעם של טראמפ היתרגם לתיאוריות קונספירציה.

"צריך להבין את הפסיכולוגיה של טראמפ", אמר אנתוני סקרמוצ'י, שהיה מקורבו של הנשיא ומנהל התקשורת שלו לפרק זמן קצר, עד שהפך לאחד ממבקריו הבולטים כיום. "התסמינים הקלאסיים של אאוטסיידר הם שחייבת להיות קונספירציה. זה לא הכישלונות שלו, אלא מזימה. זאת הסיבה שבגללה הוא נוטה לתיאוריות הקונספירציה האלו".