הכנסת ה-23 פותחת הבוקר (שלישי) את חודש דצמבר, שעשוי להיות החודש האחרון בחייה ככנסת מתפקדת. המשבר הפוליטי בין הליכוד וכחול לבן מתחולל במלוא עוזו - בלי הסכמות על התקציב ועם חילופי מהלומות בטונים מתגברים על האחריות לבחירות המתקרבות. המשבר צפוי לעלות שלב נוסף מחר, ביום הצבעות דרמטי במליאה שיכול עוד להירשם כ"יום רביעי השחור" של ממשלת נתניהו-גנץ.
האופוזיציה תאתגר את הקואליציה המקרטעת עם הצעת חוק לפיזור הכנסת, והקואליציה המקרטעת תאתגר את עצמה עם הצעות חוק בנושאי שוויון ואיסור אפליה שכחול לבן החליטה לקדם, בלי הסכמת הממשלה ועל אפם וחמתם של חלק מחבריה.
ספוילר: הממשלה לא תיפול ביום רביעי. ערך השוויון לא יצטרף לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וגם לא תותר פונדקאות מחו"ל לזוגות להט"ב. כל ההצבעות הן בקריאה טרומית, רק התחלה של תהליכים שיכולים לקחת גם שבועות.
אל תפספס
גם אם גנץ יחליט לתמוך בהצעה של יש עתיד לפיזור הכנסת, כפי שהוא נוטה כעת, עד שהיא תאושר בקריאה שלישית - הקואליציה עוד יכולה לצאת למסע ברכבת הפתעות. אבל זו בהחלט תהיה הצהרת כוונות, שיכולה להוביל לאסקלציה בין הליכוד וכחול לבן (למרות שאין באמת עוד הרבה לאן לרדת), ולהקשות על הסיכויים למצוא פתרונות ופשרות למשבר.
הדד ליין האמיתי והסופי שבו הכנסת תתפזר אם נתניהו וגנץ לא יגיעו להסכמות על התקציב, הוא 23 בדצמבר בחצות, נצח במונחים פוליטיים. עד אז יכולים להיות עוד עליות ומורדות רבות. לפעמים, דווקא מתוך השפל, מתגלים הסולמות שמחלצים מהבורות החוצה. רק שבינתיים - הדינמיקה הפוכה לגמרי. גנץ, תחת לחץ גובר של חברי סיעתו, מחריף את הלוחמה נגד נתניהו, ומדי כמה ימים פותח חזית נוספת.
אחרי מינוי פרקליט מדינה והקמת ועדת הבדיקה לצוללות, אתמול הורה לקדם כבר השבוע שלוש הצעות חוק שנויות במחלוקת - חוק יסוד השוויון, חוק הפונדקאות וחוק יסוד מגילת העצמאות - מבלי לקבל את אישור הממשלה כמקובל, ומבלי לשאול את שותפיו לקואליציה (ובעיקר לא את הסיעות החרדיות שזועמות ומאיימות בפירוק, כאילו שזה לא מתפרק גם ככה).
כמו ועדת הצוללות, שנולדה נטולת שיניים ומעוכבת בהוראת מנדלבליט, ופרקליט המדינה של אבי ניסנקורן, שלא יאושר אף פעם בממשלה כל עוד זה תלוי בנתניהו ואולי רק אחרי התערבות של בג"ץ, גם לחוקים הליברליים שכחול לבן מקדמת אין בהכרח רוב בכנסת או היתכנות ממשית. המטרה העיקרית של הפגנות העצמאות הללו היא לקרוץ לבייס, לנסות להרוויח כמה שיותר נקודות אלקטורליות כל עוד בחירות על הפרק, ולשמור על מורל פנימי גבוה לנוכח התסכולים בכחול לבן מהחיים המשותפים עם הליכוד.
הם מעצבנים את נתניהו, ועכשיו גם את דרעי, גפני וליצמן, אבל הם לא גרמו לו לתזוזה, אפילו לא קלה, במשבר התקציב/רוטציה. במובן מסוים הם אפילו משרתים אותו בקרבות הנרטיב על האחריות לממשלה הלא מתפקדת.
כך גם יקרה, קרוב לוודאי, אם גנץ אכן יורה להצביע בעד הצעת החוק של יש עתיד לפיזור הכנסת שתעלה ביום רביעי הקרוב. יאיר לפיד מחכה כבר יותר מחודש לרגע בו יוכל לשלוף את הפיזור כנשק שיטלטל את יסודות הממשלה, ובמחנה הלוחמני של גנץ הפעילו לחץ כבד להצטרף ולתמוך, ולו רק בקריאה טרומית, כדי להפוך את איום הבחירות לממשי ולשמוט מנתניהו את השליטה בלוחות הזמנים.
אחר כך, כחול לבן יוכלו לשלוט בהמשך קידום החוק בוועדת הכנסת, שבראשה עומד איתן גינזבורג, ולגנוז אותו במידה ולפתע תבקר באזור רוח הפשרה/התקפלות ותהיה פריצת דרך.
נתניהו הקדים תרופה למכה וכבר אתמול החל למתג את ההצבעה על פיזור הכנסת כחלק מהבליים גיים. "הליכוד יצביע נגד בחירות ובעד אחדות", אמר בהצהרה "מיוחדת" על הבחירות, שמסר בפתח ישיבת סיעת הליכוד (שלמרות הבילד אפ המרגש, כל ייחודה היה שהוא נשא דברים מהפודיום ולא סביב השולחן העגול כמו בדרך כלל).
אחרי ההצהרה, הוא נפגש עם שר האוצר ישראל כץ שהציג לו את עיקרי תקציב 2021. בליכוד מתקדמים עם התקציב בלוחות זמנים משל עצמם שמשאירים את גנץ בלי רוטציה, עם נקודת יציאה - ובעמדה ברורה של התקפלות מהדרישה המקורית לממש את ההסכם הקואליציוני כלשונו, ולהעביר תקציב עד סוף 2021 ולא לפצל את ההצבעות לשתיים.
עד כה, נתניהו לא עשה שום מאמץ לאפשר לגנץ מוצא מכובד מהקיפול שהוא דורש ממנו, להיפך: לא רק שהוא מסרב להתחייב על הרוטציה או לוותר על נקודת היציאה, הוא דורש עכשיו אפילו עוד יותר מזה - לשנות את מועדי הרוטציה ולהוסיף עוד נקודות יציאה.
עד כה, גנץ לא עשה שום מהלך אקטיבי לפירוק השותפות איתו. אם יחליט לתמוך בחוק לפיזור הכנסת - זו תהיה הכרה רשמית בסוף, פתיחת הליך גירושים. אבל רק ההתחלה שלו. עד 23 בדצמבר יתרוצצו מגשרים ושדכנים כדי למנוע את הגט הסופי.