צבא אתיופיה יתחיל את "השלב הסופי" במתקפה במחוז תיגראי - כך אמר היום (חמישי) ראש הממשלה, אביי אחמד, שעות לאחר שפג תוקפו של האולטימטום לכוחות המורדים במחוז. ביום ראשון נתנה הממשלה 72 שעות לחזית השחרור העממית של תיגראי להיכנע או לעמוד בפני מתקפה על מקלה, הבירה האזורית שבה חיים חצי מיליון איש.
ארגוני זכויות אדם חוששים לגורלם של האזרחים שנקלעו לקרבות, שבהם לפי ההערכות נהרגו כבר אלפים מאז תחילת הלחימה ב-4 בנובמבר. הכוחות של תיגראי טרם הגיבו להכרזה של הממשלה הפדרלית. לא ניתן לאמת את טענות הצדדים הלוחמים מכיוון שחיבורי הטלפון והאינטרנט באזור מושבתים והגישה לאזור מוגבלת ביותר.
"תקופת 72 השעות שהוענקה לחונטת ה-TPLF הפושעת להיכנע בשלום הסתיימה כעת, וקמפיין אכיפת החוק שלנו הגיע לשלב הסופי שלו", צייץ אביי בטוויטר. הוא הוסיף כי אזרחים לא ייפגעו וכי אלפי לוחמים כבר נכנעו. בחזית המורדים הכחישו שלוחמיהם נכנעים.
אל תפספס
מלשכתו של אביי נמסר כי הרשויות החלו בחלוקת סיוע באזורים שבשליטת הממשלה הפדרלית באזור תיגראי וכי הוקמו ארבעה מחנות לעקורים. "הסיוע ההומניטרי הזה יתגבר כעת עוד יותר עם פתיחת נתיב גישה הומניטרי בחסות משרד השלום", נמסר. כ-43,000 פליטים ברחו מאתיופיה לסודאן שמעבר לגבול, אם כי מספריהם פחתו מכמה מאלפים ביום לכמה מאות בימים האחרונים, על פי נתוני סוכנות הפליטים של האו"ם שנבחנה על ידי רויטרס.
שני גורמי סיוע אמרו לרויטרס כי פליטים אתיופים שהגיעו לסודאן אמרו לעובדי סיוע כי אתיופים אחרים שנמלטים מהלחימה לא הורשו לעבור את הגבול. אחד מהם אמר כי לא ברור מי באתיופיה חוסם את מעברם של הפליטים. "ככל הידוע לנו, הגבול נשאר פתוח", אמרה לרויטרס מתאמת הפעולות ההומניטריות של האו"ם באתיופיה, קתרין סוזי.
אביי אמר כי הפליטים מוזמנים לחזור לאתיופיה. עובד סיוע המוצב באחד ממעברי הגבול עם סודאן אמר כי הם שמעו אתמול חיילים אתיופים "צורחים" לעבר הפליטים כי בטוח לחזור הביתה. ראש ממשלת אתיופיה שזכה בפרס נובל לשלום בשנה שעברה, על סיום עימות ממושך עם אריתריאה השכנה, קרא לתושבי מקלה "להתפרק מנשקם, להישאר בבית ולהתרחק מיעדים צבאיים". הוא הבטיח כי אתרי מורשת, מקומות פולחן במוסדות פיתוח ורכוש לא ייפגעו במתקפה.
גורם דיפלומטי אמר כי המורדים גייסו כוחות רבים בבירה. "הם חופרים תעלות ולכולם יש קלצ'ניקוב", אמר. מומחים מעריכים כי לכוחות של תיגראי יש ציוד צבאי רב וכרבע מיליון לוחמים המיומנים בשדה הקרב. שני מקורות דיפלומטיים אמרו כי נציגים מהיבשת שנשלחו לאתיופיה, צפויים לפגוש מחר את אביי, שעד כה מסרב ללחץ הבינלאומי הגובר לפתוח במשא ומתן עם המורדים, כולל מצד הממשל האמריקני הנכנס.
דניאל בקלה, ראש הנציבות הממשלתית באתיופיה לזכויות אדם, אמר כי "בשלב זה של הסכסוך" הכרחי עוד יותר להימנע מפגיעה באזרחים. אתמול אמר ארגון משמר זכויות האדם כי על שני הצדדים להימנע מהעמדת אזרחים בסכנה, וכי אזהרות הממשלה לא פוטרות אותה מהחובה להגן על אזרחים בעת פעולותיה הצבאיות במקלה.
אביי הורה על תחילת המבצע ב-4 בנובמבר, אחרי שהאשים את החזית העממית לשחרור תיגראי במתקפה על בסיס צבאי. צבא אתיופיה משתמש בארטילריה, טנקים ומטוסים, והמורדים הרחיבו את הלחימה מעבר למחוז כששיגרו טילים ורקטות לעבר אריתריאה השכנה ולמחוזות אחרים באתיופיה.
בנוסף לכך, המלחמה משפיעה גם על סומליה, שם צבא אתיופיה פירק משנקם כמה מאות חיילים ממוצא תיגרני שהיו מוצבים בכוח שמירת השלום הנאבק בארגון הטרור א-שבאב.
ראש הממשלה, שמוצאו מהקבוצות האתניות האורומו ואמהרה, מכחיש כי מדובר ברדיפה אתנית כפי שטוענים התיגרנים. למרות חלקם הקטן באוכלוסייה - כ-5% מכ-110 מיליון איש - הם היו הכוח המרכזי בממשלת אתיופיה מאז הדחת הרודן מנגיסטו ב-1991 ועד עליית אביי לשלטון ב-2018.
מאז, הם טוענים, הוא רודף אותם באשמת מעשי שחיתות ופגיעה בזכויות אדם תוך סילוקם מעמדות מפתח בממשל הפדרלי. זאת על אף שהוא פיקד עליהם במהלך שירותו בצבא בעת המלחמה עם אריתריאה שנמשכה מ-1998 ועד 2000.