אביי אחמד הדהים את אזרחי אתיופיה כשעלה לשלטון ב-2018, כשהעביר רפורמות פוליטיות אחרי עשרות שנות דיכוי והגיע להסכם שלום מהיר עם אריתריאה, שהייתה עד אז אויבת המדינה.
ראש הממשלה הצעיר התקבל בצהלות כשחרש את אתיופיה בימיו הראשונים הקדחתניים, כולל כשביקר במחוז תיגראי החזק, שמנהיגיו היו במשך עשרות שנים הכוח המרכזי במפלגת השלטון. הקהילה הבינלאומית הייתה מסונוורת ממנו והעריפה עליו שבחים, ובתוך פחות משנתיים בתפקיד הוא זכה בפרס נובל לשלום.
כעת, שנה לאחר מכן, אביי מנהל מלחמה בתיגראי, אחרי שהאשים את מנהיגיה במתקפה קטלנית על בסיס של צבא אתיופיה ובסדרת פרובוקציות. כוכבו מאיים לדעוך אחרי שהבעיות שבעבעו תקופה ארוכה בארצו התפרצו בפני זירה העולמית, בעוד שהוא דוחה את הלחץ הבינלאומי לפתוח בדיאלוג.
אביי טוען שאין עם מי לדבר, ורואה במנהיגי המחוז בתיגארי פושעים, אחרי שקיימו לאחרונה בחירות בניגוד להחלטת הממשלה הפדרלית, הרואה במעשיהם איום על הריבונות של אתיופיה.
יותר מ-30 אלף פליטים ברחו מהלחימה לסודאן, ובפיהם תיאורים על מתקפות אכזריות של הכוחות המזוינים ואף של קבוצות אתניות יריבות. אביי הבטיח השבוע להנחית מכה צבאית "סופית ומכרעת" תוך ניסיון לשמור יחד על המדינה, שבה חיים 110 מיליון איש מעשרות קבוצות אתניות שונות.
"אם הבעיה בתיגראי לא תיפתר איכשהו, אני לא חושב שהבעיה במדינה תיפתר", אמר לסוכנות הידיעות אי-פי מביתו בבלגיה מקונן גברסלסי גברהוויט, שעומד בראש אגודה של תיגרנים אתניים.
השבוע מסרה ועדת פרס נובל בהצהרה כי היא "מודאגת עמוקות" מהמצב באתיופיה, והיא קראה לכל הצדדים המעורבים "להפסיק את האלימות המתגברת". ארצות הברית, האיחוד האפריקני, האפיפיור פרנציסקוס ומזכ"ל האו"ם הביעו כולם את דאגתם מהמצב וקראו לפתרון בדרכי שלום.
עם זאת, אין נתיב חזרה ברור לשלום באזור שזכה לטעום מעט מאוד ממנו. "הסכסוך הזה מנפץ את תקוותנו לאזור", כתבו דמויות בולטות ממדינות קרן אפריקה במכתב שהופץ בסוף השבוע שעבר.
בחלקים גדולים בעולם רואים בהפיכתו של אביי ממשכין שלום למחרחר מלחמה שינוי מהיר כמו עלייתו לשלטון.
ואולם, במשך חודשים ארגוני זכויות אדם הזהירו כי ממשלו של אביי התחיל לאמץ את שיטות הדיכוי מהעבר, כולל כליאה של אנשי אופוזיציה והשבתת האינטרנט. גם כשוועדת נובל העניקה לאביי את הפרס בשנה שעברה, היא נאלצה להגן על בחירתה.
"אין ספק שאנשים מסוימים יחשבו כי הפרס שהוענק השנה ניתן מוקדם מדי", נימקו בוועדה, והזכירו "דוגמאות מטרידות" לאלימות אתנית. עם זאת, הוועדה האמינה כי "מאמציו של אבי אחמד ראויים להכרה כבר עכשיו וזקוקים לעידוד".
בעיני רבים, אביי סימל ניתוק מבורך מהעבר כשעלה לשלטון באחת המדינות החזקות ביותר באפריקה, שהיא בעלת ברית ביטחונית מרכזית של ארצות הברית באזור קרן אפריקה האסטרטגי. ממשלתו קיבלה בברכה את שובם של אנשי האופוזיציה מהגלות ושחררה אחרים מהכלא, כולל כאלה שנידונו למוות. הוא סחף את האזור, תיווך לשלום ונפגש בארצות הברית עם יוצאי המדינה.
הוא נתפס בעיני רבים כגורם מאחד, בנם של הורים נוצרים ומוסלמים ועם רקע אתני מעורב. הוא הפתיע את אזרחי אתיופיה כשהתנצל על מעשי העבר של הממשלה ונראה שהוא מושפע מעברו הכואב. בנאום קבלת פרס הנובל, נזכר אביי, שהיה קצין מודיעין, בחוויית הלחימה שלו בגבול אריתריאה לפני שני עשורים. "מלחמה היא התגלמות הגיהינום לכל המעורבים בה", אמר.
אבל היו מי שהתקשו לפספס אזהרה שנתן בין השורות של קריאותיו לאחדות באתיופיה, שבה חלק מהקבוצות האתניות פעלו למען אוטונומיה רבה יותר, לפעמים באלימות. מדוכן קבלת הפרס, פנה אביי לבני ארצו: "מטיפי השנאה והפילוג זורעים הרס בחברה שלנו דרך הרשת החברתית. הם מטיפים לנקמה ולפעולות תגמול".
הוא הוסיף כי אתיופיה ואריתריאה עשו שלום ביניהן משום שהן היו "קורבנות של אויב משותף" - העוני. ואולם, מנהיגי אזור תיגראי טוענים כעת כי אתיופיה ואריתריאה מצאו במקום זה אויב משותף - הם.
בימים האחרונים החלו לצוץ תיאורי אימה של פליטים מזועזעים. "האנשים האלה מגיעים עם סכינים ומקלות, ורוצים לתקוף אזרחים. ומאחוריהם צבא אתיופיה עם טנקים", אמר אחד הפליטים, תימון אברה. "ואנחנו כאן, מחכים לפתרון כלשהו".
אביי מבטיח שאתיופיה תקבל בברכה, תגן ותשלב מחדש בחברה את אלה שברחו, אולם הם חוששים מכל הבטחה של ממשלתו, שלדבריהם תקפה אותם. הממשלה מכחישה זאת שוב ושוב.
אתיופים בבית ובפזורה חשים זעם, עצב וחשדנות, כשבמקביל האו"ם מזהיר מפני רטוריקה מדאיגה נגד קבוצות אתניות מסוימות. אביי הבטיח שהסכסוך לא יזלוג משדה הקרב, אך הוא גם דוחה כל פשרה שהיא והצהיר כי הלחימה תסתיים רק לאחר שמנהיגי החזית העממית לשחרור תיגראי ייעצרו ונשקם יושמד.
"אביי הגזים", כתב טסדלה למה, עורך העיתון "אדיס סטנדרד" בטור בניו יורק טיימס. הוא תיאר את החלטתו של ראש ממשלת אתיופיה לדחוק את ההנהגה האזורית כ"טעות הגדולה" הראשונה שלו.
מנגד, האחראי מטעם הממשלה על מצב החירום בתיגראי הגן על עמדתו הבלתי-מתפשרת של ראש הממשלה. "הוא עומד בפני איום קיומי לארצו שלו", אמר רדואן חוסיין לעיתונאים בסוף השבוע שעבר. "הדבר היחיד שעליו לעשות הוא להגן עליה. אם יש פרס נובל לשלום נוסף, אז הוא צריך לזכות בו שוב כי הוא עדיין מציל את מדינתו".