הממשלה צפויה לקדם בקרוב הצעת החלטה להסדרת המאחזים ביהודה ושומרון - כך אמר היום (רביעי) שר ההתיישבות צחי הנגבי במליאת הכנסת. במענה להצעה לסדר שהגישו חברי הכנסת אבי דיכטר (ליכוד) אופיר סופר (ימינה) ומשה ארבל (ש"ס), אמר הנגבי כי "השר מיכאל ביטון ואני נגבש הצעת החלטה משותפת שתובא לממשלה במטרה לקדם את כל המהלכים החוקיים שיביאו להסדרת ההתיישבות הצעירה". לדבריו, המהלך נעשה על דעת ראש הממשלה.
אולם, השר במשרד הביטחון, מיכאל ביטון, אמר לוואלה! NEWS כי תהליך הכשרת חלק מהמאחזים הבלתי חוקיים בגדה המערבית יבוצע רק תחת אישורו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט וכי לא יסתיים לפני סיום כהונתו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. "במצב הארגוני במינהל האזרחי, תהליך זה יימשך מספר שנים לצערי", אמר ביטון.
ביטון הופתע מהודעתו של הנגבי ואמר כי כל מהלך בנושא המאחזים חייב לכלול את העיקרון של מניעת עבירות בנייה חדשות והסדרה רק על פי חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה ותוך שימוש ב"תקנת השוק" והחלטות ממשלה קודמות.
עוד בוואלה!
הוא ציין כי כל ישוב וכל שכונה יבדקו לגופם ולא תהיה הסדרה גורפת. לדבריו, כל התושבים בגדה המערבית - ערבים ויהודים כאחד - זכאים לתנאים הומניטריים בסיסיים ושוויוניים של חשמל, מים, ביטחון ותשתיות.
ביטון אמר כי פעולות תכנון והסדרה במאחזים הבלתי חוקיים בגדה המערבית שניתן היה לבצע לפני זמן רב נדחקו והוקפאו במהלך כהונת הממשלה הקודמת וזו שלפניה. "ממשלות קודמות העדיפו לחכות בציפייה לא מעשית לחוק ההסדרה הלא חוקתי", אמר ביטון.
בשבועות האחרונים, ברקע הבחירות בארצות הברית וחילופי הממשל הצפויים, החלו ארגונים חוץ-פרלמנטריים בימין להפעיל לחץ להסדרת 70 מאחזים, בהם מתגוררים מעל 20 אלף תושבים ברחבי יהודה ושומרון. במסגרת זו, הושק קמפיין הקורא לנתניהו לאשר החלטה בנושא בממשלה, שזכה לתמיכה של ח"כים מהליכוד וימינה, בהם יו"ר האיחוד הלאומי בצלאל סמוטריץ', והח"כים איילת שקד וגדעון סער.
מ"פורום ההתיישבות הצעירה", שהוביל את הקמפיין, נמסר בתגובה להודעת הנגבי כי מדובר "בצעד משמעותי", וכי הם מקווים לשבת באופן מיידי עם הצוותים המקצועיים האמונים על גיבוש ההחלטה. בפורום אומרים כי על מנת לממש את ההצהרה, ולהסדיר את המאחזים עוד לפני חילופי השלטון בארצות הברית בינואר, יש להעביר את ההחלטה בממשלה בשבועיים הקרובים.
בימין בירכו על ההודעה של השר הנגבי. הח"כים חיים כץ (ליכוד) ובצלאל סמוטריץ' (ימינה), יושבי ראש שדולת ארץ ישראל בכנסת, אמרו כי "החלטת הממשלה חייבת להביא לשיפור מיידי בחיי המתיישבים, באמצעות חיבור לתשתיות הכרחיות ואישורי בנייה למבני חינוך, וכן למתן סמלי ישוב או מעמד של שכונות בישובים קיימים".
מנגד, בשמאל ביקרו את הצעד בחריפות. ח"כ תמר זנדברג (מרצ) מסרה כי "הליכוד מתכוון לסדר רישיון לגנוב ולהתיר בחוק את המערב הפרוע בשטחים, וכמה לא מפתיע שזה בשיתוף כחול לבן, שלא יזהו את הערכים של המצביעים שלהם גם אם יתקלו בהם חזיתית. במקום לנצל את התנופה ביחסים עם מדינות ערב לטובת נורמליזציה עם השכנים שלנו, בוחרים בממשלה להתחנף למתנחלים בשביל קרב פוליטי עם בנט ועל הדרך לפגוע אנושות במדינת ישראל".
ממשל טראמפ אישר לסמן מוצרים מההתנחלויות כ"תוצרת ישראל"
ממשל טראמפ החליט בשבוע שעבר לשנות את מדיניות סימון המוצרים לגבי מוצרים מההתנחלויות ולאפשר לסמן אותם כ"תוצרת ישראל". המדיניות החדשה פורסמה על ידי מחלקת המדינה האמריקנית במהלך ביקורו של שר החוץ האמריקני מייק פומפאו ביקב פסגות בגדה המערבית. למרות הודעת פומפאו, לא ברור אם מהלך כזה הוא בכלל בסמכות משרד החוץ האמריקני, או בכלל של המשרד להגנת המולדת, שרשות המכס כפופה אליו.
הביקור של פומפאו ביקב פסגות שבאזור התעשייה "שער בנימין", לא רחוק מרמאללה, הפך לביקור הראשון אי-פעם של שר חוץ אמריקני בהתנחלויות הישראליות בגדה המערבית, והוא הגורם האמריקני הבכיר ביותר שמגיע לאזור. על הביקור פורסם בפעם הראשונה בוואלה! NEWS. פומפאו הכריז מוקדם יותר באותו היום כי וושינגטון תראה בארגוני ה-BDS ארגונים אנטישמיים.
הפלסטינים, שאך חידשו את היחסים עם ישראל על רקע ניצחונו של ג'ו ביידן, גינו את ההחלטה של הממשל היוצא. בכירת אש"ף חנן עשרוואי אמרה כי פומפאו מנצל את השבועות האחרונים של טראמפ כדי "לקבוע תקדים לא חוקי נוסף, להפר את החוק הבינלאומי ואף ייתכן שכדי לקדם את שאיפותיו הפוליטיות שלו בעתיד".
רוב הקהילה הבינלאומית רואה בהתנחלויות כבלתי חוקיות לפי הדין הבינלאומי, ואינן מכירות בהן כחלק מישראל. החוק הישראלי גם הוא אינו חל על ההתנחלויות. עם זאת, ממשל טראמפ ביצע כמה צעדים בארבע השנים האחרונות שנועדו לתת לגיטימציה להתנחלויות ולטשטש את ההבחנה בינן לבין ישראל.
כל הממשלים האמריקנים מאז 1967 התייחסו לגדה המערבית ולרמת הגולן כשטחים כבושים, וטענו כי ההתנחלויות אינן לגיטימיות. ב-1995, אחרי החתימה על הסכמי אוסלו והקמת הרשות הפלסטינית, ממשל קלינטון פרסם הנחיות שקבעו כי יש לסמן מוצרים מההתנחלויות כ"תוצרת הגדה המערבית".
ההנחיות מעולם לא נאכפו, אולם ב-2016 ממשל אובמה רענן את ההנחיות והזהיר כי סימון מוצרים מההתנחלויות כ"תוצרת ישראל" עלול לגרור קנס. באותה תקופה המהלך של ממשל אובמה היה נראה כאיתות מדיני לממשלת ישראל בכל הנוגע להרחבת ההתנחלויות.
בהודעתו של פומפאו נמסר כי לפי ההנחיות החדשות כל היצרנים באזורים בהם חלה סמכות של הרשויות הישראליות - בעיקר שטח C בגדה המערבית בו יש לישראל שליטה ביטחונית ואזרחית מלאה - יהיו מחוייבים לסמן מוצרים כ"תוצרת ישראל" כאשר הם מייצאים לארצות הברית.
"הגישה הזו מכירה בכך שיצרנים בשטח C פועלים בתוך המסגרת המנהלתית והכלכלית של ישראל ויש להתייחס לתוצרת שלהם בהתאם", נמסר בהודעת פומפאו. בהודעה לא עשה פומפאו הבחנה בין יצרנים פלסטינים או ישראלים בשטח C.
פומפאו אמר כי לפי ההנחיות יצרנים שנמצאים בשטחי הרשות הפלסטינית - בשטח A או בשטח B - יצטרכו לסמן את מוצרים כ"תוצרת הגדה המערבית" כאשר הם מייצאים לארצות הברית, ואילו יצרנים שנמצאים ברצועת עזה יצטרכו לסמן את מוצריהם ב"תוצרת עזה". פומפאו הדגיש כי וושינגטון לא תתייחס יותר אל הגדה המערבית ואל רצועת עזה כאותה יחידת שטח, ולא תאפשר לסמן מוצרים תחת "תוצרת הגדה המערבית/עזה".