שנת הקורונה שאנו מצויים בעיצומה עדיין ממחישה לנו יום יום כמה השפעות יכולות להיות למחלה הפושטת בקרבנו, ובעולם בכלל. דווקא על רקע זה, חשוב לזכור - גם אלימות היא מחלה, לפרקים אפילו מחלה מידבקת. אבל גם מולה ישנן דרכים בהן נכון לפעול כדי לצמצם את היקפיה. היום (רביעי) מצוין היום הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים, אחד מביטוייה היותר כעורים ומטרידים של ההתנהגות האלימה.
אלימות נגד נשים היא, למרבה הצער, מחזה נפוץ בארצנו, נפוץ מדי. לכאורה ביטוי לכוח, מצג שווא של שליטה - אך למעשה ביטוי לעוצמתם של פחדנים, לבחירתם של חלשים.
אלימות נגד נשים אינה גזירה משמיים. ניתן להתמודד איתה וצריך להתמודד איתה. ניתן לשאוב עידוד מהמודעות העולה בחברה שלנו להוקעת האלימים, ולאיתורה של התנהלות אלימה, לעתים עוד לפני שהמילים הבוטות הופכות למעשה פיזי.
עוד בוואלה!
ועדיין - ארוכה הדרך להצלחה במאבק רחב ועמוק יותר נגד תופעה מסוכנת זאת. אחת הזירות הראשונות והנכונות ביותר בהן נכון לפעול בהקשר זה היא מערכת החינוך.
כן, גם כאן, הכול מתחיל בחינוך. חינוך למניעת אלימות מתחיל בהקניית ערכים של סבלנות וסובלנות. הוא מושתת על שיח של כבוד הדדי, של חברות, של קשר בריא. ככל שנמחיש לתלמידינו איך נכון להתנהג ולהתנהל כלפי האחר כבר מגיל צעיר, כך נוכל להבטיח כי כבוגרים נפגוש פחות מקרים של אלימות כלפי נשים, ובכלל.
המסגרת הכיתתית לכשעצמה מספקת לתלמיד הזדמנויות להתנסות במצבים ובחוויות שיאפשרו לו לבחון דפוסים שונים של התנהלות, גם בקשר זוגי. שגרת הכיתה, החשובה כל-כך למעשה החינוכי, יכולה להקנות כלים לפתרון קונפליקטים בזוגיות, למתן את התגובות ולשכלל את כישורי האדם להתמודדות עם סיטואציות שונות.
למורים ולמחנכים שמור, מטבע הדברים, תפקיד חשוב גם בהקשר זה. בראש ובראשונה - באופן ההתנהלות שלהם כלפי תלמידיהם, ולא פחות מכך - כלפי עמיתיהם. התלמידים הנושאים אליהם עיניים, ובצדק, חייבים לראות לנגד עיניהם מבוגר אחראי שהוא גם מופת לסבלנות, לסובלנות, לכבוד הדדי ולרעות. מהיכרותי וממפגשיי הרבים עם עובדי ההוראה שלנו - הם בהחלט מהווים דוגמה לכך.
לצד מילוי אחריותנו כמחנכים, חשוב שילדינו יוקפו במגוון רחב של דוגמאות להתנהלות מכבדת גם במרחבים אחרים: בין אם מדובר במדריך בתנועת הנוער או במאמן בחוג לכדורסל - על כולם מוטלת החובה לזכור כל העת כי לבד מהנושא המקצועי עליו הם מופקדים, מצופה מהם להוות מופת גם באופן שבו הם פועלים - כבני אדם, כעמיתים, כבני זוג.
את הגישה הזו, המעצימה את המעורבות החינוכית ככלי למאבק באלימות נגד נשים, נכון ליישם במערכת החינוך בצורה נרחבת ומשמעותית יותר - ואת זאת נעשה.
יואב גלנט הוא שר החינוך