דגל ישראל גדול ושבע ימים ניצב בראש תורן עצום בכניסה לנוף הגליל. זו עיר מעורבת, שיותר מרבע מתושביה הם ערבים, אך היא נאחזת בציפורניים בזהותה היהודית, ואפילו החליפה את שמה הקודם, נצרת עילית, כדי לנתק את שיוכה לעיר הערבית שמעבר לכביש. רונן פלוט, ראש העיר, לשעבר מנכ"ל משרד הקליטה, מעודד קליטת עולים כך שהערבים יישארו מיעוט. בית ספר ערבי הוא נמנע מלפתוח.
ועדיין, תושבים ערבים המחפשים להשתדרג ברמת הדיור ואיכות החיים ממשיכים לנהור אליה באופן טבעי. בשל האוכלוסייה היהודית המזדקנת והאוכלוסייה הערבית הצעירה המהגרת אליה, שיעור התלמידים הערבים בעיר גבוה אף יותר מחלקם באוכלוסיית העיר: יותר משליש מתלמידי נוף הגליל הם ערבים.
לפי נתוני משרד החינוך, בשנת 2017 היו בנצרת עילית 2,940 תלמידים ערבים. יש בה 16 בתי ספר, והשקעתה של העירייה בחינוך לתלמידיה היהודים זיכתה אותה בהכרה במקום הראשון במחוז הצפון. למרות זאת, נוף הגליל היא העיר המעורבת היחידה בישראל שאין בה בית ספר ערבי-ממלכתי. במשרד החינוך ובעירייה טוענים כי אין צורך באחד, וכך יוצא שיותר מ-90% מהתלמידים הערבים בעיר לומדים בבתי ספר בנצרת וביישובים ערבים סמוכים אחרים.
בעקבות זאת, האגודה לזכויות האזרח פתחה בהליך משפטי בנושא, שמטרתו לכפות על משרד החינוך והעירייה להקים בית ספר ממלכתי-ערבי. עתירת ההורים בנושא נדחתה, ובית המשפט העליון דן בערעור שהגישה האגודה, כשהדיונים צפויים להתחדש בעוד כחודש.
אל תפספס
בשנת 2002, חלקם היחסי של התושבים הערבים בנצרת עילית עמד על 13%. מאז, האוכלוסייה הערבית של העיר גדלה באופן משמעותי, ועל פי נתוני הלמ"ס המעודכנים לסוף שנת 2019, כיום חיים בנוף הגליל 11,979 תושבים ערבים מתוך 41,734 תושבים בסך הכל - כ-29%.
התהליך הזה ניכר מאוד במערכת החינוך. עו"ד עודד פלר, המייצג את האגודה יחד עם עו"ד רעות שאער, מעריך בכ-40% את שיעור התלמידים הערבים בעיר. "כתוצאה ממדיניות העירייה, שאינה מוכנה לפתוח בית ספר, ומשרד החינוך, שאינו מוכן להתערב, התלמידים הערבים 'מטורטרים' מדי בוקר לבתי ספר ביישובים אחרים, לומדים בתנאים נחותים מהתלמידים היהודים בעיר וההשקעה של עיריית נוף הגליל בחינוכם היא עשירית מההשקעה בתלמידים היהודים הלומדים בה", מסביר עו"ד פלר.
נתוני מוסדות חינוך בנוף הגליל
- מספר בתי ספר יהודים: 17
- מספר בתי ספר ערבים: 0
- מספר תלמידים: 3,817
- מספר עובדי הוראה: 433
- ממוצע תלמידים לכיתה: 23.6
- מספר גני ילדים: 56
- מספר גני ילדים יהודים: 52
- מספר גני ילדים ערבים: 4
המאבק להקמת בית ספר בעיר אינו חדש. הרשויות מצליחות להדוף את הדרישה להקמת בית ספר ערבי מאז שנות ה-90, כשבראש משרד החינוך עמד יוסי שריד. הוחלט אז להקים בית-ספר יסודי ואף הוקצה שטח להקמתו, אך לבסוף ההחלטה הוקפאה ולא יושמה. בעבר אף נעשה ניסיון להקים בית ספר דו-לשוני בעיר, אך לא נרשמו אליו תלמידים יהודים.
גם שר החינוך לשעבר שי פירון הנחה את הנהלת משרדו לפעול להקמת בית ספר ממלכתי-ערבי בנוף הגליל. זאת לאחר שהיו"ר דאז בוועדת החינוך של הכנסת, ח"כ עמרם מצנע, הצהיר בישיבה שקיים בנושא ב-2013 כי "אם בנצרת עילית קיימים תושבים המעוניינים בבית ספר ממלכתי-ערבי על המדינה לכפות הקמת בית ספר כזה".
מנגד, ראש העיר דאז שמעון גפסו מסר באותה הישיבה כי "כמו שאין בנק ערבי וקופת חולים ערבית, אין צורך להפריד בין הילדים". הוא אף הדגיש כי "כל עוד אני ראש עיר לא יוקם בית ספר ערבי בנצרת עילית".
הדיון התקיים ביוזמת חברת הכנסת לשעבר חנין זועבי מבל"ד, תושבת נצרת, ושל אחמד טיבי מרע"מ-תע"ל, ובהשתתפות יו"ר בל"ד לשעבר ג'מאל זחאלקה, שאמר בדיון כי "משרד החינוך צריך לצאת נגד ראש העיר. הוא בוגד במחויבותו לחינוך".
בסופו של דבר קרה ההיפך: בשנת 2016 הודיעה מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך, ד"ר ארנה שמחון, כי היא מקבלת את התנגדותו של גפסו להקמת בית ספר ממלכתי-ערבי בעיר.
זחאלקה וזועבי כבר פרשו מהכנסת, גפסו כבר אינו ראש עיר. היום מכהן בתפקיד רונן פלוט, וסגנו, ד"ר שוכרי עואודה, הוא חבר הרשימה המשותפת. פלוט הבטיח לעואודה להקים בית ספר בתנאי שהמשפחות שפתחו בהליך המשפטי נגד העירייה, יסוגו ממנו. אולם עד היום לא קם בית ספר ערבי בנוף הגליל. משרד החינוך והעירייה נסמכים על סקר שערכו לטענתם בין תושביה הערבים של העיר, שתוצאותיו, לדבריהם, מעידות על כך שאין בה צורך בבית ספר ערבי.
"תושבי הכפרים יגיעו לעיר ויביאו איתם את הפשע"
בין המתנגדים להקמת בית ספר ערבי בנוף הגליל הם גרייס, רשמת רפואית בת 28, ואיהאב שליאן, קצין צה"ל בן 39, שרשמו את בנם בן ה-12 ותלמיד כיתה ז', ואת בתם בת השבע ותלמידת כיתה ב', לבתי ספר ממלכתיים. "לא צריך את זה כמו שלא צריך סופרמרקט רק לערבים", הם אמרו.
"למשל, ברגע שסגרו את הגדוד הדרוזי, מאותו רגע נפתחו לבני העדה כל האפשרויות בצה"ל. זה אותו הדבר", הוסיפו זוג ההורים. "מי שעבר לגור פה רצה מקום קהילתי שקט. העיר הזו צריכה לשמור על צביונה. יפתחו בית ספר ערבי, ואז יבואו מהכפרים מסביב, יבוא הפשע, אז מה עשינו? יש מספיק בתי ספר לדוברי ערבית בנצרת, ויש הסעות מסודרות לעיר. מי שרוצה ללמוד בערבית, שילך ללמוד שם".
עם זאת, רובם המכריע של התושבים הערבים בנוף הגליל מעוניינים בפתיחת בית הספר שבעירייה ובמשרד החינוך מתעקשים כי אינו נחוץ. "בטח שצריך בית ספר ערבי וזו זכות אזרחית בסיסית של תושבי העיר הערבים שילדיהם ילמדו בשפתם", אמרה פידאא טבעוני, תושבת נוף הגליל ואם לשתי בנות, אותן הייתה מסיעה יום-יום לנצרת ושבלי קשר לסוגיית החינוך עברה לאחרונה להתגורר בנצרת.
"אם רוצים פה חברה משותפת, אז התושבים הערבים בעיר צריכים להרגיש שהיא בית שלהם. בלי בית ספר, נוף הגליל היא כמו בית מלון עבור התושבים הערבים", הבהירה טבעוני.
רימון פרח, שוטר מג"ב בן 20 שנולד בנצרת עילית, אמר גם הוא שיעדיף שילדיו יתחנכו בעיר בשפה הערבית, והוסיף כי "יש אנשים שלא יכולים לשלוח את הילדים שלהם ללמוד בנצרת בגלל המרחק, צריך שתהיה בחירה".
"המתנגדים חוששים מאובדן הצביון היהודי של העיר"
גם בין תושבי העיר היהודים יש כאלה המזדהים עם הדרישה. "את הדרישה להקים בית ספר ערבי בעיר מעלים תושבים ערבים שמעוניינים להתחיל להרגיש שנוף הגליל היא הבית שלהם, ויחד עם זה לא לוותר על השפה והתרבות הערבית. אני מאוד מזדהה איתם. חלקם חברים קרובים שלי", אמר ניר רובין סירקין, אב לשלושה ילדים, חבר בקיבוץ העירוני משעול ומייסד ''הבוסתן'' - קהילה משותפת בנוף הגליל. "חבל לי שהסוגייה של בית ספר ערבי הפכה לסוגייה פוליטית קשה כל כך".
לדבריו, "המתנגדים לבית הספר הערבי הם תושבים יהודים שחוששים מאובדן הצביון היהודי של העיר. גם אותם אני מבין. כל כך התרגלנו לחיות עם מי שדומה לנו, עד שהמציאות הזו של עיר מעורבת היא משהו שנתפס כמאיים, בטח כשיש סכסוך בין העמים". עם זאת, הבהיר סירקין כי "בית ספר ערבי ינכיח את המציאות של עיר מעורבת באופן רשמי ואני מבין למה הם מתנגדים לו". הפתרון בעיניו הוא בניית עיר משותפת בה יהודים וערבים "ילמדו לחיות יחדיו, יכירו אחד את השני ולא יפחדו זה מזה".
לאחרונה הצטרפה למאבק גם עמותת "עומדים ביחד". ביוזמתה חתמו לאחרונה עשרות אנשי חינוך ואקדמיה על עצומה הקוראת למנכ"ל משרד החינוך להוביל להקמתו של בית ספר ערבי בנוף הגליל ולסייע לעירייה ולמשפחות הורי התלמידים בתהליך.
ואולם, יש בין תושבי האזור הסכמה כוחות חיצוניים מתסיסים את האווירה סביב הפרשה. "זו לא סוגייה של נצרת, אלא של עמותות שחיות מהמאבקים האלה", טען אחד מתושבי האזור הבקיא בדינמיקה המקומית. "לתושבים הערבים שבאו לגור בעיר יש פתרונות מצוינים בנצרת ולכן אתה לא רואה אף אחד מהם עולה על בריקדות".
"זה לא על סדר היום פה", מאשש את הטענה גם שימי וייס, איש תקשורת מקומי ותיק. "תעבור בין תושבים ערבים ותראה שטוב להם במצב הנוכחי, כיוון שבתי הספר של נצרת טובים יותר, לפחות לפי שיעור ההצלחה בבגרות. אולי כשהם יהיו רוב לא תהיה ברירה".
הוא הוסיף כי "אני אישית עוזב ברגע שייפתח פה בית ספר ערבי, שלא לדבר על כנסייה או מסגד. כמוני יש הרבה ובעירייה יודעים את זה. היעדרו של בית ספר מאט את הנהירה של ערבים לעיר. אם יהיו בתי ספר, כנסיות ומסגדים הם ישנו את אופייה באופן מוחלט. יש פה תושבים פסימיים שאומרים שאחרי רונן פלוט יש אפשרות שראש העיר יהיה ערבי".
סגן ראש העיר: משרד החינוך פעל מאחורי גבנו
סגן ראש העיר, ד"ר שוכרי עואודה, הערבי הראשון שמכהן בתפקיד, שייתכן ויום אחד יהיה אותו ראש העיר שעליו מדבר וייס, שלח מסר לראש העיר המכהן. "אני מאשים את אנשי משרד החינוך שפעלו מאחורי הגב והתחילו ללחוץ כדי לא לממש את הזכות הזו, אבל זה עניין מהותי של ייהרג ובל יעבור", תקף.
הוא הדגיש כי "ראש העיר שומע את זה מאיתנו ומכל חברי הסיעה במועצה. אי מימוש הזכות הזו הוא קו אדום מבחינתנו. אם הוא לא רוצה לקיים את ההבטחות שלו או ההחלטות שהוא בעצמו קיבל - זו לא חתונה קתולית. אפשר גם להתגרש".
ראש העיר רונן פלוט סירב להגיב לכתבה ומטעמו נמסר כי "העירייה תמסור את עמדתה בפני בית המשפט".
ממשרד החינוך נמסר כי "הנושא מצוי בהתדיינות בבית המשפט העליון. לפיכך, תגובת המשרד תינתן בבית המשפט, כמקובל".