משטרת ישראל מתגאה בשנים האחרונות בירידה במספר המעצרים. לדבריה, הדבר מעיד על שימוש מידתי ומושכל בסמכות המעצר - שאמור להיות האמצעי האחרון והחמור ביותר באכיפה. אלא שנתונים של המשטרה שהגיעו לידי וואלה! NEWS מגלים כי לא כל חלקי החברה הישראלית נהנים מהירידה: בעוד בקרב יהודים מספר המעצרים צנח בעשרות אחוזים - בחברה הערבית לא נרשמה כל ירידה.
הנתונים התקבלו מהמשטרה במסגרת בקשת חופש מידע למחקר שעורכים ד"ר גיא לוריא, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, והפעיל החברתי גיא זומר. על פי הנתונים, בשנת 2015 ביצעה המשטרה כ-47 אלף מעצרים, ובשנה שעברה המספר כבר ירד לכ-39 אלף. מדובר בירידה של כ-17%. אלא שזו לא מתחלקת בצורה שווה בין מגזרים.
מספר העצורים היהודים ירד בעקביות ממעט יותר מ-27 אלף בשנת 2015, לכ-19 אלף בשנה שעברה, צניחה של כ-30% בתוך חמש שנים. באותו הזמן, מספר העצורים מהחברה הערבית בישראל נותר כמעט ללא שינוי, על כ-19 אלף בשנה. המספרים לא כוללים עצורים פלסטינים.
עוד בוואלה!
הירידה במספר העצורים היהודים לעומת הקפאון במעצרי הערבים הובילה לכך ששיעור הערבים מקרב העצורים זינק מ-43% לפני חמש שנים, לכ-50% ב-2019, ואף עבר את הרף הזה בשנה הנוכחית. זאת, אף ששיעור הערבים באוכלוסיה הוא כ-10% בלבד. המגמות דומות גם כשמדובר במעצרי ימים לצרכי חקירה וגם כאשר מדובר במעצרים עד תום ההליכים, אף שמספרם קטן בהרבה.
"חצי הכוס המלאה היא שלמדיניות משטרתית יש יכולת להשפיע על התוצאות הסופיות לטובה", אמר לוואלה! NEWS ד"ר לוריא. "הייתה את תקופת המפכ"ל יוחנן דנינו שדגל במדדים, ובין היתר במעצרים עד תום ההליכים כמדד ליעילות של המשטרה, וזה בא לידי ביטוי מאוד חד בגידול במספר המעצרים. אז קודם כל אפשר לראות שלמשטרה יש השפעה, והפיקוד יכול להשפיע, וכאשר יש מדיניות אחרת אז מספר המעצרים באמת יורד".
אלא שלוריא גם מוסיף כי "בשנים האחרונות המשטרה מדווחת תמיד על ירידה במעצרים, אבל ברגע שאתה מפלח את זה בתוך העצורים אזרחי ישראל, אז אתה רואה שיש מגמות מאד שונות. מבחינת נפח המעצרים, זה הגיע למצב שעצורים ערבים-ישראלים היו יותר ממחצית מכלל העצורים אזרחי ישראל".
נתון מדאיג נוסף הוא שיעור המעצרים בהם הוגש כתב אישום. בקרב יהודים עומד שיעור זה באופן עקבי על כ-50%, בעוד בחברה הערבית השיעור הוא כ-33%. המשמעות: בעוד אצל יהודים אחד מכל שני מעצרים מוביל לכתב אישום, בקרב ערבים בישראל, שני שלישים מהמעצרים לא מובילים בסופו של דבר לאישום.
"אפשר לנסח את הממצא הזה גם בשפה של אפקטיביות - שמעצרים של ערבים פחות אפקטיביים, ואני חושב שזה מעורר חשש גדול יותר שישנם מעצרים מיותרים, ביחס לסטנדרט שקובע החוק", מסביר לוריא. "הפער העקבי בין יהודים לערבים - זה בעיניי דגל אדום למשטרה. כמובן שברגע שיש מעצרים רבים מדי, ומעצרי שווא, זו פגיעה בזכויות חשודים".
לוריא מוסיף הסתייגות לגבי הנתונים שמוסרת המשטרה. "אנחנו יודעים מדוח מבקר המדינה שפורסם השנה שהמידע שלנו הוא חסר. מבקר המדינה דיבר על אלפי מעצרים שלא נמצאים בתוך הרישומים של המשטרה, כי הם נרשמים בצורות שונות. אז יש לנו כאן תמונה חסרה".
"יש כאן דגל אדום"
עוד אומרים לוריא וזומר כי בעבר ביקשו מהמשטרה גם פילוחים של המידע לקבוצות מיעוט נוספות בחברה הישראלית - אך לא קיבלו את המידע. ד"ר לוריא מוסיף כי הם מתקשים לקבל את הנתונים על המעצרים גם מול סוגי העבירות, מה שהיה מאפשר לבדוק בצורה טובה יותר את הטענות לאפליה, למשל באמצעות בדיקה האם ערבים ויהודים נעצרים בשיעורים דומים בגין אותן עבירות.
"קשה להסיק מסקנות מכריעות בעניין הזה, כי צריך לעשות פילוח בין סוגי עבירות, ובתוכן להשוות בין יהודים וערבים, וגם להמשיך לאוכלוסיות אחרות", אומר לוריא, "אבל לפחות מבחינת מדיניות המשטרה צריכה לראות שיש כאן דגל אדום ולעשות בעצמה את העבודה, לא לחכות שחוקרים יגישו בקשת חופש מידע ויבדקו. מבחינת הציבור בישראל, מה שהיינו רוצים זה שהמשטרה תעשה בעצמה את הבדיקות האלה, ותבדוק האם באמת יש בעיה של מעצרים מיותרים, של ערבים יחסית ליהודים. האם מערכת אכיפת החוק היא שוויונית או לא".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה כי "בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בכמות המעצרים בישראל בכל המגזרים, כשכמות המעצרים אשתקד הייתה הנמוכה ביותר מזה שנים רבות, זאת למרות הגידול העקבי באוכלוסייה. סמכות המעצר נתונה לשוטר מכוח החוק למימוש תפקידו במאבק בפשיעה, אכיפת החוק ובהגנה על הציבור והשימוש בסמכות זו נעשה נוכח מעשה או חשדות וללא כל קשר לדתו או למוצאו של החשוד. המשטרה נמנעת מלבצע מעצרים שלא לצורך ועוצרת חשודים רק בהתאם לצורך ונוכח החשדות נגדם, סוג העבירה, נסיבות העבירה וכיו"ב. נציין כי לפני כל החלטה על מעצר של חשוד בביצוע עבירה פלילית, נבחנות עילות המעצר הקבועות בחוק, ובכפוף לפיקוח של בית המשפט".
עוד מסרו מהמשטרה כי "כל בר דעת מבין כי הפער הקיים בירידה בשיעור המעצרים בין אוכלוסיות או מגזרים שונים בישראל לאורך השנים, נובע בעיקרו משונות מובהקת בשיעור המעורבות בפשיעה, ובפרט בפשיעה חמורה המצריכה ומצדיקה ביצוע מעצרים לצורך אכיפה. כמו כן נדגיש כי כתבי אישום המוגשים ע"י רשויות התביעה, אינם קשורים בהכרח למעצרי חשודים בפלילים, אלא גם ובעיקר, לתוצאות החקירה וגיבוש תשתית ראייתית לביצוע עבירה פלילית המצדיקה הגשת כתבי אישום נוכח מכלול השיקולים הרלוונטיים. משטרת ישראל תמשיך לאכוף את החוק בכל מקום, להיאבק בפשיעה על כל גווניה ולהשתמש באופן מושכל וענייני בסמכויות הניתנות לה מכוח החוק למימוש אחריותה לשלום הציבור ובטחונו".