חרדה, דיכאון וקשיי ריכוז: התופעות הפוסט טראומטיות של מחלימי הקורונה

כמעט שנה מפרוץ המגיפה, מצטברות עדויות מדאיגות על ההשפעות ארוכות הטווח של מחלימים. מטופלים רבים מתארים פגיעות מתמשכות הנעות מקוצר נשימה ועייפות ועד לירידה במצב הרוח ושכחה, כשבקרב ילדים הקושי מתבטא בעיקר בבעיות לב. "דברים שלא קיימים באף מקרה רפואי אחר"

בווידאו: ביקור במרפאת מחלימי קורונה בבי"ח הדסה עין כרם (צילום: רוני כנפו, עריכה: טל רזניק)

עשרה חודשים מאז נגיף הקורונה הגיע לישראל, מצטברות עדויות על פגיעות מתמשכות ואולי אף כרוניות בקרב אלו שהחלימו מהמחלה. מטופלים רבים סובלים מכאבים פיזיים בהם קשיי נשימה ועייפות. בנוסף, המחלימים מתארים קשיים רגשיים דוגמת דיכאון וחרדה, וכן השלכות קוגניטיביות כמו קשיי ריכוז, שנמשכות שבועות רבים אחרי שהתסמינים הפיזיים נעלמו.

בעקבות ריבוי המקרים של מטופלים עם פגיעות לטווח הרחוק, נפתחה בבית החולים הדסה עין כרם מרפאת מחלימים שעוקבת אחרי התפתחותם. המרפאה אף מפנה את המחלימים לשיקום או לטיפול פסיכודינמי, ומספקת להם תרופות נוגדות דיכאון.

"ההשפעות משתנות ותלויות בגיל החולה". מרפאת מחלימי הקורונה בהדסה עין כרם (צילום: רוני כנפו)

רבים בטוחים שמחלת הקורונה תתבטא כשפעת קלה בלבד שעוברת לאחר ימים אחדים ורק מבוגרים סובלים ממנה באופן קשה. אולם ד"ר פארס דרוואשה, רופא ריאות במרפאת מחלימי קורונה בהדסה עין כרם, מסביר לוואלה! NEWS את ההשפעות הייחודיות לטווח ארוך, שמופיעות גם בקרב צעירים. "ההשפעות משתנות ותלויות בגיל החולה, הרקע שלו וחומרת המחלה", הוא אומר.

"בקורונה יש רפרטואר רחב של חומרות, החל ממחלה קלה ועד למחלה קריטית שבעקבותיה אנשים מאושפזים בטיפול נמרץ. התסמינים השכיחים הם עייפות, קוצר נשימה, שיעול, ירידה במאמצים וקושי ביכולת לבצע פעולות יומיומיות", מתאר ד"ר דרוואשה.

"יש גם תסמינים נוירופסיכולוגיים שכוללים ירידה במצב הרוח, חרדה ודיכאון, וכן קשיי ריכוז ושכחה", מספר ד"ר דרוואשה. "זכור לי מקרה של מטופלת שמתקשה להכין כוס תה. היא תיארה את הקושי לחמם את המים ואז לזכור להכניס את התיון לכוס. מדובר באישה בריאה לחלוטין שפשוט חלתה בקורונה".

עוד בוואלה! NEWS

שישה קניונים נפתחו בניגוד להנחיות, בעל חנות סירב לסגור וזומן לשימוע

לכתבה המלאה
"בקורונה יש רפרטואר רחב של חומרות". ד"ר דרוואשה בהדסה עין כרם (צילום: רוני כנפו)

האם התסמינים הללו מופיעים אצל מטופלים מבוגרים יותר?

"חלק מהדברים לא תלויי גיל, כמו תחושת עייפות, חרדה והפרעות שינה. אלו דברים שאנחנו יכולים לראות בכל גיל. אך אבחון של נזק שאריתי ניתן לראות אצל חולים שחלו באופן קשה יותר בקורונה", הוא עונה. "אם להסתמך על מחקרים קודמים מהסארס, אנחנו יודעים שיש אפשרות לפתח נזק ארוך טווח אחרי הזיהום עצמו. רוב החולים מחלימים תוך שנה, אך יש כאלו שיסחבו נזקים כרוניים".

ממה תסמיני החרדה והדיכאון נובעים?

"אנחנו עושים הערכה ביחד עם הצוות של הנוירולוגים והפסיכו-נוירולוגים, ועדיין אין להם מסקנות טובות. זה יכול לנבוע מכמה וכמה דברים", אומר ד"ר דראוושה. "הראשון הוא שזו מחלה סוערת עם הרבה אלמנטים של דלקת, וזה יכול להשפיע גם על מצב הרוח, חרדה ותחושת פוסט טראומה. דבר שני, עצם זה שמדובר במגיפה ואנשים מפחדים מראש לחלות במחלה קשה, יוצר מצב של פוסט טראומה".

"נקודה שלישית", הוא מוסיף, "מכיוון שרבים מהם חווים עדיין סימפטומים כמו לחץ בחזה וקשיי נשימה, גם אחרי שהם לכאורה החלימו, יכול להכניס אותם לחרדה ומצבי רוח קשים. כמובן שיש דברים קשורים במחלות רקע ומי האדם - אם היו לו בעיות לפני שנדבק בקורונה או לא".

"יכול להכניס אותם לחרדה ומצבי רוח קשים". מרפאת מחלימי הקורונה בהדסה עין כרם (צילום: רוני כנפו)

ממה נובעות בעיות בזיכרון או בעיות שליפה?

"אנחנו מכירים בספרות שיכולות להיות בעיות קוגניטיביות אחרי זיהומים קשים. אנו מכירים את זה במיוחד מחולים שאושפזו ביחידות לטיפול נמרץ עם זיהומים קשים. יש בעיות קוגניטיביות מתמשכות כמו בעיה בזיכרון או קושי בפעולות יומיומיות. קוראים לזה Post-icu syndrome - תסמונת שמתפתחת אחרי אשפוז בטיפול נמרץ", הוא משיב.

עם זאת, ד"ר דראוושה מדגיש כי "אנחנו עדיין לא מבינים למה כאלו שחלו במחלה בינונית ולא אושפזו בטיפול נמרץ חווים את התסמינים האלו. יש הסברים שאפשר לייחס לקוביד עצמו, אבל נראה לי שמוקדם לצאת במסקנות".

"עברו חודשיים, לא מצליחה להחזיק יום שלם בעבודה"

אחת המטופלות במרפאה החדשה היא עובדת בית החולים הדסה עין כרם שנדבקה בקורונה, והעדיפה להישאר בעילום שם. "לא יודעת אם נדבקתי בבית החולים או במקום אחר", היא מספרת. "אני זוכרת שבליל 1 בספטמבר החום שלי היה מאוד גבוה, והיה קצת חוסר תיאבון, אבל חוץ מזה הכול היה בסדר. מהר מאוד הבנתי שזה קורונה, למחרת לא נתתי לילדים ללכת לבית הספר והלכתי לעשות בדיקה. אחרי יום גילינו שזה חיובי, הילדים שלי גם חלו".

העובדת שהחלימה מפצירה בכל הסובבים לעטות מסיכה, ויוצאת נגד הדהירה לעבר חסינות העדר בטענה שזו מחלה קלה בלבד. "אובחנתי כחולה קלה עם שיעול תמידי ונשארתי לאשפוז בבית. אחרי שלושה שבועות קיבלתי אישור לעשות בדיקת קורונה נוספת כדי לראות אם אפשר לחזור לעבודה. הייתי מאוד חלשה, ולא ראיתי איך אני עובדת יום שלם", היא מתארת. "אז למרות ששתי הבדיקות יצאו שליליות, נשארתי עוד שבוע בבית. התחלתי לחזור באופן הדרגתי, ועד היום אני עובדת פחות שעות ממה שאני רגילה כי אני לא מצליחה להחזיק יום שלם, למרות שעברו חודשיים".

לדבריה, "הסיבה שהגעתי למרפאת מחלימים היא בגלל שעדיין יש לי שיעול מאוד קשה, צפצופים בנשימה ששומעים מרחוק וקושי לישון בלילה. גם השרירים ברגליים כואבים, וקשה לנשום. אחרי ימים עמוסים הסימפטומים מתחזקים".

"מטופלים שמגיעים למרפאה מדווחים על קושי לעלות במדרגות". מרפאת מחלימי הקורונה (צילום: רוני כנפו)

חווית גם תחושות של דיכאון או חרדה?

"יש תסכול מכך שאני לא מצליחה לבצע משימות שלפני הקורונה כן הצלחתי. דברים באים אחד על חשבון השני. אני מרגישה שאני משתפרת ושהולך להיות יותר טוב, אבל זה קשה", היא מספרת. "מאוד הקפדתי על פעילות גופנית לפני המחלה, עכשיו אני מצליחה אולי פעם בשבוע. זה מאוד רחוק ממה שעשיתי קודם. משהו באיכות החיים נפגע. אין לי כוח לדבר עם אנשים, בייחוד אחרי שעות מסוימות ביום. זה לא משהו שחוויתי לפני כן".

היא מוסיפה כי "ההמלצה של הרופא כרגע היא לא לקחת שום תרופה, אלא לאתגר את היכולות שלי כל פעם ולהגביר מדי יום את הסיבולת שלי. הרופא נותן תקווה להמשך כשהוא מראה שיש התקדמות. הקורונה פוגעת, וזה לא נגמר כל כך מהר".

הפחד מבידוד ומהמחלה מובילים למצב נפשי קשה

את התופעות של ההשלכות הקוגניטיביות והנפשיות, מנסה להסביר ד"ר נעם גורדון מהמרפאה הנוירו-פסיכיאטרית בהדסה עין כרם. "במרפאת פוסט קורונה אנחנו מבינים שאין רק את התופעות הטריוויאליות שאנשים חושבים עליהן כמו קוצר נשימה. אנחנו רואים גם קשיים על הציר הרגשי, בין אם זה פוסט טראומה עם תסמינים של דיכאון וחרדה, ובין אם אלו קשיים קוגניטיביים של בעיות זיכרון ובעיות ריכוז וקשב".

איך מסבירים את התופעות הללו?

"זו שאלה שמתמודדים איתה בכל העולם. ללא ספק יש דברים שקשורים ביציאה מאשפוז ממושך, בוודאי אנשים שיצאו מטיפול נמרץ. במקרה של קורונה יש דברים אחרים שמתווספים, כמו עייפות שמטופלים חווים שבועות ארוכים אחרי ההחלמה. זה שילוב של כמה דברים, יש כאן פחד ממגיפה ובידוד באופן כללי, יחד עם זה מצבי אשפוז שקשים למטופל, ובקורונה יש גם תהליכים דלקתיים שמשפיעים על תפקוד מוחי", מתאר ד"ר גורדון. "הכול ביחד מוביל למצב נפשי קשה מאוד".

לדבריו, "אנשים לא מקשרים בעיות קוגניטיביות או רגשיות לקורונה, אבל ממה שאנחנו רואים אלו דברים שקשורים בנגיף - שלא קורים באף מקרה רפואי אחר. אשפוז בתנאי בידוד גורם ללחץ כפול ויכול להגביר את הקשיים הרגשיים שמתבטאים בצורה של פוסט טראומה".

ד"ר גורדון מוסיף כי "מטופלים שמגיעים למרפאה מדווחים על קושי לעלות במדרגות, אז אני שואל אם יש להם קשיי ריכוז או ביצוע מטלות רבות בו זמנית, והם עונים שכן. הם לא מקשרים את זה לקורונה, אבל אם לפני המחלה הם יכלו להתרכז ימים שלמים, אחרי שהחלימו הם מעידים שכבר בצהריים הם חווים קשיים. אלו לא הרוב, אבל בהחלט יש מגמה כזו שצריכה התייחסות שלנו".

"מטופלים שמגיעים למרפאה מדווחים על קושי לעלות במדרגות". ד"ר גורדון (צילום: רוני כנפו)

אחת הסטיגמות הידועות על קורונה היא שהנגיף לא פוגע בילדים. פרופ' שמעון רייף, מנהל מחלקת ילדים בהדסה עין כרם, מתאר את הפגיעות שמופיעות גם בקרב ילדים לאחר שנרפאו. "80% מהילדים הם א-סימפטומטיים, ולכן לא חושדים אפילו שיש להם קורונה", הוא אומר.

"יש הרבה מקרים שהילדים נדבקו בקורונה, אבל לא חלו. הם באים למחלקה חודש-חודשיים לאחר מכן עם תופעות של פוסט קורונה. זו יכולה להיות לעיתים מחלה קשה שפוגעת בלב, הם יכולים לבוא עם חום, שלשולים, כאבי בטן או פריחה לא ברורה. צריכים להיות ערניים לזה. לאחר מכן הילד מפתח הפרעה בלב או קרישיות, ונאלץ להגיע עד טיפול נמרץ. אבל תמיד יש בשורות טובות, וכמעט ב-100% מהמקרים מצילים אותם".

ד"ר רייף מספר כי "הם עוברים ימים קשים. ילדים מדרדרים יותר מהר, אבל גם מחלימים יותר מהר. למדנו את הקורונה, ואנחנו נותנים להם כמויות גדולות של קורטיזון ונוגדנים מרוכזים שהמטרה שלהם היא להילחם בדלקת".

"אנחנו לא יודעים מספיק. כרגע בפוסט קורונה אנחנו רואים שהגוף מלא בחומרים אנטי-דלקתיים שעוזרים לנו להילחם בווירוס, אבל כאן זה דווקא לרועץ", הוא מוסיף. "במקרים קשים זה מגיע גם לאקמו (חימצון דם מחוץ לגוף - מ"כ), אבל רובם מחלימים לאט לאט".

"לילדים אין בעיות נשימתיות, אלא לבביות". מרפאת מחלימי הקורונה (צילום: רוני כנפו)

פרופ' רייף טוען כי תופעת הפוסט קורונה אצל ילדים מתבטאת באופן שונה ממבוגרים. "לעומת הקורונה של המבוגרים, לילדים אין בעיות נשימתיות, אלא לבביות", הוא אומר. "מדובר בדרך כלל בבני 13 ומעלה, ואנחנו עדיין לא מבינים למה זה קורה". לדבריו, "אצל מיעוט מהילדים אנחנו רואים גם פגיעות פוסט קורונה של פגיעה בזיכרון, פגיעות נוירולוגיות, פגיעה במצבי הרוח ובחשק לעשות דברים - אך הרבה פחות מאשר מבוגרים. אם מאתרים ומטפלים נכון, רובם יחלימו".

"ילד יכול להגיע למיון בעקבות חבלה, אנחנו בודקים ומאתרים אותם, ואז מאשפזים אותם במחלקת קורונה. כלומר, הוא בכלל לא ידע שיש לו קורונה", ממשיך פרופ' רייף. "אצל ילדים רבים הפוסט קורונה תראה כמו מחלה שנקראת קוואסקי, מחלת כלי הדם בלב".

לדבריו, "חשוב לזכור שזו מחלה שמתחדשת, היא רבת גוונים וצורות, וכל יום אנחנו לומדים דברים חדשים. האם בעוד 30 שנה לילדים האלו יהיו בעיות לב בגלל זה? יכול להיות, כרגע אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully