התחזיות הפסימיות הוחלפו בהערכות אופטימיות: כך נותר דירוג האשראי על כנו

חברת S&P החליטה להשאיר את דירוג האשראי ללא שינוי מתוך אמונה שהממשלה תפעל כבר בשנה הבאה לצמצום הגירעון ותעלה את המסים, ושההסכמים עם איחוד האמירויות ובחריין יתרמו אף הן לצמיחה הכלכלית. כיצד זה ישפיע על השקל, והאם התחזית של החברה שאפתנית מדי?

  • דירוג אשראי
  • s&p
בווידאו: חנויות שנסגרו בתל אביב בעקבות משבר הקורונה (צילום: רויטרס, עריכה: עמית שמחה)

חברת הדירוג הבינלאומית S&P הודיעה במהלך סוף השבוע כי החליטה להשאיר את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי, ברמה של AA- עם תחזית יציבה להמשך. על אף התחזיות הפסימיות שהושמעו רבות, בעיקר בעיתונות הכלכלית, החברה הביעה אמון ביכולת החזר החוב של המדינה ובעיקר במדיניות הכלכלית העתידית שלה. זאת, על אף שהתקציב לשנה הבאה יוצג לממשלה רק במהלך דצמבר, לפי התחזית האופטימית.

חברת S&P היא חברת הדירוג השנייה בגודלה אחרי מודי'ס. הדירוגים הנוכחיים של ישראל על פי חברות מודי'ס ופיץ' נמוכים יותר מזה של S&P, ולכן העובדה שדירוג האשראי לא ירד היא אכן הישג משמעותי.

ישראל קיבלה "מתנה". נתניהו וכץ בישיבת ממשלה (צילום: רויטרס)

חברת מודי'ס כבר אישררה את דירוג האשראי של ישראל, והחברה הבאה שאמורה להודיע על דירוג האשראי של ישראל היא פיץ', כאשר בשווקים הפיננסיים מצפים שגם במקרה זה לא יחול שינוי בדירוג האשראי של ישראל, מפני שכבר כעת, כאמור, הוא נמוך יותר מזה של S&P.

מהי השפעת ההחלטה על דירוג האשראי על הכלכלה?

ככל שדירוג המדינה יותר גבוה, עלות גיוס החוב למדינה - כלומר: הריבית שהמדינה מתחייבת לשלם על אגרות חוב (אג"ח) שהיא מנפיקה - נמוכה יותר. הדבר חשוב במיוחד בתקופה הנוכחית, כשישראל נדרשת להנפיק אג"ח בחו"ל בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים כדי לממן את ההוצאות על המאבק במשבר הקורונה.

הותרת דירוג האשראי על כנו יכולה לגרום להתחזקות השקל - דבר שעשוי לפגוע ביצואנים שמתמודדים כבר תקופה ארוכה עם שער חליפין נמוך, למרות התערבויות של בנק ישראל בשוק המט"ח מדי פעם.

עוד בוואלה! NEWS

למרות המשבר הכלכלי והפוליטי: דירוג האשראי של ישראל נותר על כנו

לכתבה המלאה

"נתנו לנו מתנה כלכלית אמיתית, צריך לקחת ולהגיד תודה. ספק אם ממשלה שלא מסוגלת להעביר תקציב מאז שנת 2018, תוכל להחליט על צעדים פיסקליים שמצפים ממנה כלכלני S&P כבר בשנה הבאה - העלאת מסים", אומר הכלכלן הראשי של אחד מהגופים המוסדיים הגדולים במשק. הוא סבור שב-S&P "פספסו" בתחזית הדירוג והיה צריך להוריד אותה מ"יציבה" ל"שלילית".

מה הוביל להחלטה?

ישראל קיבלה את "המתנה" מ-S&P במידה רבה מפני שכלכלני החברה השתכנעו שממשלת ישראל תפעל לצמצום הגירעון כבר בשנה הבאה. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה שמצבה הכלכלי של ישראל הוא סביר בהשוואה לחלק מהמדינות המפותחות.

יכולת החזר החוב של ישראל, שנמדדת בעת מתן דירוג האשראי, היא תוצאה של ההתנהלות הכלכלית לאורך השנים האחרונות. בין היתר, מסתכלים הכלכלנים על יחס החוב-תוצר: כאשר יחס זה נמוך יחסית, הדבר מאפשר למדינה להגדיל חוב בעתות משבר.

ב-S&P ציינו לטובה גם את המדיניות האפקטיבית והאמינה של בנק ישראל (צילום: רויטרס)

בעשור האחרון בישראל יחס החוב לתוצר ירד מ-74% אל מתחת ל-60% טרום תקופת הקורונה. כעת, בעקבות המשבר, שיעור החוב צפוי לעלות חזרה עד לרמה של 73% - עד סוף השנה לפי ההערכות של S&P.

אולם בהשוואה לעולם המפותח, ישראל עדיין תהיה במקום "טוב באמצע", כאשר, לדוגמה, יחס זה בגרמניה צפוי להגיע ל-80%, בקנדה ל-110% ובארצות הברית ל-140%.

האם הערכות החברה היו אופטימיות מדי?

ההערכות של S&P מניחות כי הגירעון התקציבי של השנה יגיע ל-12% מהתוצר - מדובר בהערכה אופטימית מכל ההערכות שהושמעו לאחרונה בשוק המקומי - הן מזו של בנק ישראל (13%) והן מזו של משרד האוצר (13.4%), כמו גם מההערכות של רוב הגופים הפיננסיים במשק, שחלקן אף חוזות עלייה ל-15%.

בנוסף, הכלכלנים של חברת דירוג האשראי מעריכים כי הגירעון יצטמצם בשנה הבאה ויגיע לרמה של 4% בשנים 2022-2023, כלומר לרמה שלפני משבר הקורונה. הערכה זו מתבססת על הנחה שכבר באמצע השנה הבאה הממשלה תחל במאמצים לצמצום הגירעון התקציבי, כלומר: תעלה מסים.

להערכת פרשנים פוליטיים רבים, ישראל ניצבת בפני משבר פוליטי נוסף שיוביל אותה לבחירות כבר בשנה הבאה, ולכן יש להניח שהעלאת מסים באמצע שנת 2021 היא תרחיש אופטימי למדי.

התחזית המאקרו-כלכלית יציבה. חנויות סגורות באלנבי (צילום: ראובן קסטרו)

מודי שפריר, אסטרטג ראשי במזרחי טפחות מסביר בשיחה עם וואלה! NEWS כי מאזן התשלומים החיובי של ישראל (כלומר: כמות הכסף הנכנסת לישראל, למשל דרך ייצוא והשקעות זרות, גדולה מהיוצאת - ס"ג) סייע להותרת דירוג האשראי של ישראל על כנו. יש לציין כי העודף בחשבון השוטף אינה תופעה חדשה, והיא קיימת כבר יותר מעשור.

"חברת דירוג האשראי S&P בדרך כלל שמה דגש על מאזן התשלומים, ומאזן התשלומים של ישראל הוא חיובי לאורך שנים, כלומר: אנחנו בעודף בחשבון השוטף, והשנה נהיה בעודף גדול יותר. בנוסף, למרות תקופת הקורונה, ההשקעות הישירות של גופים זרים בענף ההייטק עלו בצורה ניכרת", אמר.

שפריר מסביר זאת על ידי השילוב של ריביות נמוכות ואף שליליות בעולם ופריחת מגזר ההייטק בישראל שלא נפגע ממשבר הקורונה. "גופים מוסדיים רבים בעולם מחפשים נתיבי השקעה לכסף שהם מנהלים, וההשקעה בהייטק הישראלי שהתגברה בשנים האחרונות תמשיך במגמה זאת", הוא המשיך.

ב-S&P ציינו לטובה גם את המדיניות האפקטיבית והאמינה של בנק ישראל ואת ההסכמים עם איחוד האמירויות הערביות ובחריין, שאמורים לתרום לצמיחתה הכלכלית של ישראל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully