התחזיות הפסימיות הוחלפו בהערכות אופטימיות: כך נותר דירוג האשראי על כנו

חברת הדירוג הבינלאומית S&P הודיעה במהלך סוף השבוע כי החליטה להשאיר את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי, ברמה של AA- עם תחזית יציבה להמשך. על אף התחזיות הפסימיות שהושמעו רבות, בעיקר בעיתונות הכלכלית, החברה הביעה אמון ביכולת החזר החוב של המדינה ובעיקר במדיניות הכלכלית העתידית שלה. זאת, על אף שהתקציב לשנה הבאה יוצג לממשלה רק במהלך דצמבר, לפי התחזית האופטימית.

חברת S&P היא חברת הדירוג השנייה בגודלה אחרי מודי'ס. הדירוגים הנוכחיים של ישראל על פי חברות מודי'ס ופיץ' נמוכים יותר מזה של S&P, ולכן העובדה שדירוג האשראי לא ירד היא אכן הישג משמעותי.

חברת מודי'ס כבר אישררה את דירוג האשראי של ישראל, והחברה הבאה שאמורה להודיע על דירוג האשראי של ישראל היא פיץ', כאשר בשווקים הפיננסיים מצפים שגם במקרה זה לא יחול שינוי בדירוג האשראי של ישראל, מפני שכבר כעת, כאמור, הוא נמוך יותר מזה של S&P.

ככל שדירוג המדינה יותר גבוה, עלות גיוס החוב למדינה - כלומר: הריבית שהמדינה מתחייבת לשלם על אגרות חוב (אג"ח) שהיא מנפיקה - נמוכה יותר. הדבר חשוב במיוחד בתקופה הנוכחית, כשישראל נדרשת להנפיק אג"ח בחו"ל בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים כדי לממן את ההוצאות על המאבק במשבר הקורונה.

הותרת דירוג האשראי על כנו יכולה לגרום להתחזקות השקל - דבר שעשוי לפגוע ביצואנים שמתמודדים כבר תקופה ארוכה עם שער חליפין נמוך, למרות התערבויות של בנק ישראל בשוק המט"ח מדי פעם.

"נתנו לנו מתנה כלכלית אמיתית, צריך לקחת ולהגיד תודה. ספק אם ממשלה שלא מסוגלת להעביר תקציב מאז שנת 2018, תוכל להחליט על צעדים פיסקליים שמצפים ממנה כלכלני S&P כבר בשנה הבאה - העלאת מסים", אומר הכלכלן הראשי של אחד מהגופים המוסדיים הגדולים במשק. הוא סבור שב-S&P "פספסו" בתחזית הדירוג והיה צריך להוריד אותה מ"יציבה" ל"שלילית".

ישראל קיבלה את "המתנה" מ-S&P במידה רבה מפני שכלכלני החברה השתכנעו שממשלת ישראל תפעל לצמצום הגירעון כבר בשנה הבאה. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה שמצבה הכלכלי של ישראל הוא סביר בהשוואה לחלק מהמדינות המפותחות.

יכולת החזר החוב של ישראל, שנמדדת בעת מתן דירוג האשראי, היא תוצאה של ההתנהלות הכלכלית לאורך השנים האחרונות. בין היתר, מסתכלים הכלכלנים על יחס החוב-תוצר: כאשר יחס זה נמוך יחסית, הדבר מאפשר למדינה להגדיל חוב בעתות משבר.

בעשור האחרון בישראל יחס החוב לתוצר ירד מ-74% אל מתחת ל-60% טרום תקופת הקורונה. כעת, בעקבות המשבר, שיעור החוב צפוי לעלות חזרה עד לרמה של 73% - עד סוף השנה לפי ההערכות של S&P.

אולם בהשוואה לעולם המפותח, ישראל עדיין תהיה במקום "טוב באמצע", כאשר, לדוגמה, יחס זה בגרמניה צפוי להגיע ל-80%, בקנדה ל-110% ובארצות הברית ל-140%.

ההערכות של S&P מניחות כי הגירעון התקציבי של השנה יגיע ל-12% מהתוצר - מדובר בהערכה אופטימית מכל ההערכות שהושמעו לאחרונה בשוק המקומי - הן מזו של בנק ישראל (13%) והן מזו של משרד האוצר (13.4%), כמו גם מההערכות של רוב הגופים הפיננסיים במשק, שחלקן אף חוזות עלייה ל-15%.

בנוסף, הכלכלנים של חברת דירוג האשראי מעריכים כי הגירעון יצטמצם בשנה הבאה ויגיע לרמה של 4% בשנים 2022-2023, כלומר לרמה שלפני משבר הקורונה. הערכה זו מתבססת על הנחה שכבר באמצע השנה הבאה הממשלה תחל במאמצים לצמצום הגירעון התקציבי, כלומר: תעלה מסים.

להערכת פרשנים פוליטיים רבים, ישראל ניצבת בפני משבר פוליטי נוסף שיוביל אותה לבחירות כבר בשנה הבאה, ולכן יש להניח שהעלאת מסים באמצע שנת 2021 היא תרחיש אופטימי למדי.

מודי שפריר, אסטרטג ראשי במזרחי טפחות מסביר בשיחה עם וואלה! NEWS כי מאזן התשלומים החיובי של ישראל (כלומר: כמות הכסף הנכנסת לישראל, למשל דרך ייצוא והשקעות זרות, גדולה מהיוצאת - ס"ג) סייע להותרת דירוג האשראי של ישראל על כנו. יש לציין כי העודף בחשבון השוטף אינה תופעה חדשה, והיא קיימת כבר יותר מעשור.

"חברת דירוג האשראי S&P בדרך כלל שמה דגש על מאזן התשלומים, ומאזן התשלומים של ישראל הוא חיובי לאורך שנים, כלומר: אנחנו בעודף בחשבון השוטף, והשנה נהיה בעודף גדול יותר. בנוסף, למרות תקופת הקורונה, ההשקעות הישירות של גופים זרים בענף ההייטק עלו בצורה ניכרת", אמר.

שפריר מסביר זאת על ידי השילוב של ריביות נמוכות ואף שליליות בעולם ופריחת מגזר ההייטק בישראל שלא נפגע ממשבר הקורונה. "גופים מוסדיים רבים בעולם מחפשים נתיבי השקעה לכסף שהם מנהלים, וההשקעה בהייטק הישראלי שהתגברה בשנים האחרונות תמשיך במגמה זאת", הוא המשיך.

ב-S&P ציינו לטובה גם את המדיניות האפקטיבית והאמינה של בנק ישראל ואת ההסכמים עם איחוד האמירויות הערביות ובחריין, שאמורים לתרום לצמיחתה הכלכלית של ישראל.