גמזו בריאיון פרידה: כל הצעדים שביקשתי התקבלו, ייתכן שצה"ל התערב באיחור

דקות לאחר שסיים את התדרוך האחרון שלו בתפקיד, התפנה פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, לריאיון פרידה בתום קדנציה קצרה של כארבעה חודשים. הממונה על המאבק בנגיף היה נרגש, בחר את מילותיו ונזהר לא לפגוע באף מגזר או פוליטיקאי, למרות שלרבים היה נוח להפנות אליו אצבע מאשימה בכל מחדלי הטיפול במשבר.

גמזו נכנס לתפקידו כחודשיים וחצי לאחר שקמה ממשלת החירום המקרטעת, והוא מתאר בדבריו כיצד גם בקבינט הקורונה ניתן היה לחוש בפער בין הגושים. "יש להם דעות שונות ועמדות שונות לגבי דברים מסוימים, וזה לא הדבר היחיד שיהיה מורגש בהבדלים ביניהם", אמר. לדבריו, "הגיעו ראשי מפלגה עם דעה, שלפעמים היא היתה מנוגדת לחלוטין לדעה של הצד השני".

האם הרגשת שחוסר האמון בין הגושים גרם לבעיה בניהול המשבר?

גמזו התמהמה מאוד לפני שענה על השאלה, ולבסוף אמר כי "זה לא מעכב תהליכים, אלא מעצב אותם". הוא נתן כדוגמה את נושא חנויות הרחוב, והסביר כי כחול לבן לחצו לכיוון הזה ומשרד האוצר גם הביע רצון גדול, אך "היו דברים שהיו גם לכיוונים אחרים".

"זה לא סוד שהגבלת ההפגנות הגיעה מהצד של גוש הימין", הוא הוסיף. "היה ניתן לראות את המורכבות הגושית הפוליטית בין שני המרכיבים העיקריים של הקואליציה הזאת".

"בכנות, לרוב בהחלטות המורכבות והקשות כמו הסגר, אני לא ראיתי התנגשות", הבהיר גמזו. "ברגעים שלא הצלחנו להגיע להכרעה, היו לא מעט פעמים שראש הממשלה פרש להתייעצות משותפת עם בני, כדי להגיע לעמדה משותפת. כשהם חזרו לדיון, הם היו מאוחדים בהחלטות שלהם ונוצרה הרמוניה".

תכנית הדגל של גמזו - הרמזור - לא יצאה לדרך לבסוף, בעיקר בגלל לחצים פוליטיים מהסיעות החרדיות. בהחלטה לסגור ערים חרדיות, ממונה הקורונה היוצא הכעיס את המגזר החרדי ואת ההנהגה הפוליטית שלו, ומאז לא הצליח לפייס אותם. "הקורונה מציפה את השסעים של החברה שלנו", הסביר גמזו.

"אנחנו נצטרך לעשות הרבה מאוד עבודה של חיבור ואיחוי", המשיך ממונה הקורונה בדבריו. "יש כאן מסגרת שכוללת 20% של החברה ערבית, מעל למיליון במגזר החרדי ועוד מגזר כללי שיש לו את הצרכים שלו. מדינה שחפצה חיים ועוצמה, חייבת לעבוד על פיוס", הבהיר גמזו. "זה פרדוקס, כי כשהממשלה קמה היא דיברה על קבינט הפיוס והוא כל כך נדרש כרגע", הוסיף בחיוך.

היית שולח שוב את המכתב לנשיא אוקראינה?

"חששתי מסגר בתקופת החגים ולא רציתי 70 אלף חוזרים מחו"ל בתקופה הזו, כדי לא להוסיף לתחלואה", הסביר גמזו. "ספגתי מזה הרבה מאוד ביקורת אישית, מכות וחבטות, אבל פרויקטור הקורונה צריך לעשות הכל כדי להוריד את התחלואה".

הוא הסביר כי החליט לעסוק בנושא הזה למרות שידע שמדובר בנושא רגיש, משום שהיתה סכנה להתפרצות תחלואה. "הבנתי שאני נכנס לשדה מוקשים וזה תפוח אדמה לוהט, אבל החלטתי לשים כפפות ולטפל בזה, גם אם זה קצת יגרום לי לכוויות בידיים".

"אין ברירה, לעתים אתה צריך לעשות מעשים כדי למנוע התפרצות כזו", הבהיר. "אף אחד לא היה סולח לאף אחד אם בזמן הסגר היו חוזרים לפה 50-40 אלף חסידים. קשה לי ולא נעים לי, כי אני יודע שזה מנהג חשוב וקדוש להרבה מאוד אנשים. עד היום הם מבקרים אותי על זה וכועסים עלי, אבל אני רציתי לשמור אותם בחיים. אני מניח שהצלתי לא מעט אנשים בהחלטה הזאת", סיכם גמזו.

הקדנציה של גמזו הייתה מלאת קשיים, כיאה לחלוץ שלקח על עצמו את התפקיד המורכב. היו טעויות רבות שעשה בדרך, בהן כאלה שלא היתה לו דרך למנוע. כך או כך, כשגמזו הולך במסדרונות ובין החדרים במרכז השליטה של משרד הבריאות בקריית התעופה, ניכר שהוא אהוב מאוד.

העובדים מעריכים אותו ומתקשים להיפרד, והוא יוצא בדמעות מהמשרד כשהוא מלווה ביועציו הקרובים ביותר. הוא יודע שלמרות הביקורת הקשה, הישראלים חיכו למוצא פיו וראו בו כמבוגר האחראי בניהול המשבר.

היו פעמים שהיית צריך לשים את המפתחות ולעצור בגלל ההחלטות שהתקבלו?

"אני לא טיפוס ששם את המפתחות, אני טיפוס שנלחם, נאבק ולא מוותר".

ניצחת במלחמות האלו?

"בוודאי, אני יכול לתת לא מעט דוגמאות כאלה. כשיצאנו מהסגר היו שישה יישובים בחברה החרדית שהמשכנו בהם את הסגר, אבל אנחנו לא רואים את הדברים האלו, אנחנו רואים רק את המקומות בהם לא היה שיתוף פעולה".

"אני חושב שיש בישראל מורכבות חברתית, והיא מחייבת חשיבה חכמה", הסביר. "ראיתי שהשסע יושב על הרבה מאוד רגישות וכעס משני הצדדים".

"לפעמים היתה מתקבלת החלטה מאוזנת, ואז משני הצדדים כועסים עליך, לפעמים בעוצמות שקשות לעיכול וכפויות טובה", המשיך גמזו. "הקורונה היא בעייני קריאת השכמה לחברה הישראלית, שבעיני מחייבת אותנו להרבה מאוד עבודה. אחרי הקורונה, כל ממשלה שלא תהיה חייבת לקחת לעצמה את האתגר לאחות את הקרעים האלו".

בפני הממשלה עומדת כעת החלטה על עוצר לילי. גמזו טוען כי התנהלות כזו מתאימה למדינות בהן המוסדות, כמו מערכת החינוך וההסעדה, פתוחים בבקרים, ובערבים צריך לעשות עצירה. "בנקודת הזמן הזו, האפקט של סגר לילי עלול להיות נמוך ממה שאתה מצפה כשאתה עושה צעד כל כך דרסטי", הבהיר גמזו.

האם אתה חושב שהתקבלו החלטות לגבי הסגר או העוצר הלילי שמסייעות לעכב את משפט נתניהו או למסמס את ההפגנות נגדו?

"בואי נוריד את הטמטום הזה פעם אחת ולתמיד מהשולחן. נקודת הזמן להחלטה על הסגר היה ב-10 בספטמבר, זה מופיע בכל המצגות שהוצגו בקבינט ועברו לציבור", אמר גמזו. "אני אמרתי לשרים שאני רוצה נקודת עצירה עשרה ימים לאחר פתיחת שנת הלימודים כדי לראות מה עושה פתיחת מערכת החינוך לתחלואה. ב-6 בספטמבר אמרתי לכל האנשים שלי 'רבותי, תתחילו להכין תבנית לסגר כי אנחנו צריכים להגיע עם זה לקבינט. ב-8 בספטמבר היתה ישיבה אצל יולי אדלשטיין, והכנו את התבנית לסגר".

איך היה התפקוד של נתניהו?

"אני לא רוצה לתת ציונים לראש הממשלה, אבל ראיתי הרבה ראשי מדינה ואני חושב שבנקודה הזו צריך לתת קרדיט לכך שהממשלה כולה, לאו דווקא נתניהו, לוקחים את משבר הקורונה ברצינות". הוא הוסיף כי "אזרחי ישראל צריכים לדעת, יש ממשלות בעולם שמזלזלות, אבל זו ממשלה שהיתה מוכנה להשקיע המון משאבים כדי להתמודד עם המשבר".

"כל הצעדים שאני ביקשתי - התקבלו", הדגיש ממונה הקורונה. "הצבא בפנים, יכול להיות שבאיחור, אבל כרגע פיקוד העורף פרוס בכל המדינה. כגוף יש כאן אופרציה שמתפקדת, אבל תמיד אפשר להגיד שיכול להיות יותר טוב".