גמזו הצטייר כמבוגר האחראי במשרד הבריאות, אך ייזכר בכישלון תכנית הדגל שלו

ממונה הקורונה רוני גמזו מסיים היום (חמישי) את תפקידו לאחר שלושה חודשים וחצי ושב לבית החולים איכילוב בתל אביב, אותו הוא מנהל משנת 2015. במהלך כהונתו רשם גמזו כמה הישגים לזכותו, אך גם כישלונות לא מעטים. בצד החיובי ניתן לספור את בניית המנגנון לפיו מתקבלות ההחלטות במשרד הבריאות והקמת המחלקות הייעודיות למגזר הערבי והחרדי. מנגד, הכישלון הבולט של גמזו הוא דחייתה של תכנית הדגל שלו - הרמזור.

למעשה, ניתן להגדיר גם את הסגר הכללי שהוטל בחגי תשרי ככישלון של ממונה הקורונה. גמזו הכריז מיד עם כניסתו לתפקיד כי המטרה שלו שהיא שלא להכניס את המדינה לסגר נוסף. הוא נכנס לתפקידו באמצע יולי, כשכבר מראשית אוגוסט התחלואה בנגיף הלכה וגברה, ובקבינט הקורונה ראו שלא תהיה ברירה אלא להטיל מגבלות משמעותיות יותר.

ככל שעברו הימים, הבין פרופ' גמזו שככל הנראה אין מנוס מהטלת סגר כללי, אך ניסה לדחות את היציאה אליו עד כמה שניתן. בכירים במשרד הבריאות סיפרו לוואלה! NEWS כי השרים ביקשו להטיל את הסגר כבר בשבועיים האחרונים של אוגוסט, אבל גמזו עדיין התנגד.

חודש לאחר מכן, באמצע ספטמבר, ישראל נכנסה לסגר ארוך וקשה, כשחלק מההגבלות עדיין נותרו על כנם. הסגר השני אמנם הביא לירידה בתחלואה, אבל לא הצליח להגיע ליעד התחלואה היומי אליו שאפו במשרד הבריאות. בכירים במשרד האשימו את גמזו בכך שהסגר נעשה מאוחר מדי, וכי ייתכן וזו הסיבה שהוא התארך יותר משתוכנן.

הכישלון המהדהד ביותר של גמזו הוא העובדה שלא הצליח להעביר את תכנית הדגל שלו - תכנית הרמזור. זה קרה בעיקר בשל לחצים פוליטיים של הסיעות החרדיות, שלא הסכימו להכניס את הערים שבהן מרוכז הציבור החרדי, כמו בני ברק וביתר עילית, לסגר למרות התחלואה הגבוה.

לפי התכניות הנוכחיות, תכנית הרמזור תיכנס לתוקף לאחר שישראל תגיע לשלב השלישי של ההקלות בסגר, אבל כרגע התחלואה שוב עולה והשלב השלישי הולך ומתרחק.

האחריות לדחייתה של תכנית הרמזור מוטלת גם על גמזו, שלא ידע לעבוד עם הפוליטיקאים ולגייס אותם אליו. נקודת השבר הגיעה בסביבות ראש השנה, כשגמזו שלח מכתב לנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, וביקש ממנו לא להכניס את חסידי ברסלב לאומן. המכתב נשלח ללא ידיעת ראש הממשלה או שר החוץ, וגמזו הפליג הרבה מעבר לגבולות הגזרה שלו.

• לא מנע את הסגר השני בחגי תשרי, ולפי גורמים במשרד אף הביא להארכתו
• לא הצליח להעביר את תכנית הדגל שלו - תכנית הרמזור
• לא הצליח לפעול בניגוד ללחצים הפוליטיים
• לא החזיר את האמון של הציבור בהנחיות
• איבד את אמון הציבור החרדי

לאחר שנשלח המכתב הוא כבר לא הצליח להשיב את אמון השרים, ואף החל נתק בין אנשי "מגן ישראל", התכנית הלאומית למאבק בנגיף, למשרד הבריאות. בהדרגה הפך גמזו להיות השעיר לעזאזל של הפוליטיקאים. בניגוד לכך, כששר הבריאות יולי אדלשטיין וגמזו הגיעו לקבינט הקורונה, הם הצליחו להשאיר את כל המטענים מאחוריהם ולהביא החלטות מאוחדות ואחידות.

אחד הדברים הראשונים שתכנן פרופ' גמזו בתפקיד, היה "החזרת אמון הציבור בהנחיות". עם סיום תפקידו, נראה לפי סקרי דעת הקהל כי האמון נחלש אפילו יותר. הציבור לא הבין את הפער בין ההנחיות, לפרקים היה נראה שאפילו בכירי המשרד לא ידעו להסביר מדוע דברים מסוימים הותרו בעוד פעולות דומות נאסרו.

בחברה החרדית חוסר האמון החמיר עוד יותר, ורבים מההנהגה והרחוב החרדי האשימו את גמזו באטימות, ואפילו באנטישמיות. לאחר שסומן גמזו כמי שפועל נגדם באופן אוטומטי, הוא התקשה מאוד ליישר עמם את ההדורים.

גמזו מסיים את הקדנציה כאשר גם באוכלוסייה הכללית החשדנות הולכת וגדלה כלפי הצורך בבדיקות, כשאנשים יודעים שיש סיכוי שהם עלולים להדביק במחלה קשה את הקרובים להם ביותר, ובכל זאת נמנעים מלהיבדק.

גמזו בכל זאת הצליח בכמה נושאים לא מבוטלים. בראש ובראשונה, הוא בנה את המנגנון שלפיו מתקבלות ההחלטות במשרד הבריאות. כשהוא מעביר את השרביט לממונה הקורונה החדש, פרופ' נחמן אש, כל בעלי התפקידים יודעים מה נדרש מהם וגם למדו לשתף פעולה אחד עם השני. גמזו גם הקים את המטה והצוות המיומן לטיפול במגיפה, וזו הדרך הטובה ביותר לנצח אותה.

גמזו דרש שיהיה דסק ייעודי לחרדים וערבים, כי לשיטתו אוכלוסיות אלו צריכות יחס מיוחד. מרכז השליטה שהוקם בקריית התעופה מאגד נתונים מכל הערים ומכל המערכות המופקדות על הקשר עם האזרח כמו משטרה, צה"ל ופיקוד העורף.

• בנה את המנגנון שלפיו מתקבלות ההחלטות במשרד הבריאות
• הקים את המטה והצוות של המאבק בקורונה במשרד
• דרש וייסד דסקים יעודיים לציבור החרדי והערבי
• הקים את מרכז השליטה בקריית התעופה
• הצליח לייצר תחושת סדר ואפילו תקווה אצל האזרחים
• יצר תדמית כמי שמקבל החלטות באופן רציני וענייני

גמזו הצליח לא רק בעבודת מטה, אלא הצליח לייצר תחושת סדר ואפילו תקווה אצל האזרחים. מרגע שפורסמה תכנית תשעת השלבים ליציאה מהסגר, האזרחים בישראל מרגישים שיש מעין "מצפן" בתוך כמות הידע וההדלפות שהם שומעים בערוצי התקשורת: יש תכנית, יש שלבים ברורים, יש יעדים שצריך לעמוד בהם, וככה נוצרת תחושה שההחלטות מתקבלות באופן הוגן ובטוח. זה אמנם לא גורם אוטומוטית להגברת האמון בהנחיות, אך זה משאיר את פרופ' אש עם "תיק חפיפה", שאותו נשאר רק ליישם.

ההצלחה הגדולה של גמזו היא התדמית האישית שלו. הוא הצליח להראות שהוא המבוגר האחראי והגדיל את יוקרתו באוכלוסייה. גמזו יצר לעצמו תדמית כמי שמקבל את ההחלטות באופן רציני וענייני.

במסדרונות משרד הבריאות כולם סבורים שפניו נשואות לעבר הפוליטיקה הארצית, ותדמית שכזאת בהחלט תתאים לכך. אם אפשר לסכם במשפט את הקדנציה של גמזו - האמון בהנחיות ובהוראות ירד, אך האמון בו הלך וגבר.