פרויקטור הקורונה היוצא, פרופ' רוני גמזו, ערך הערב (חמישי) תדריך אחרון לתקשורת, ובו אמר כי המשך הטיפול בקורונה חייב להתבסס על פתרונות נקודתיים, ולא גורפים על כלל האוכלוסייה. גמזו השיב לביקורת על תכנית הרמזור שיזם, ואמר כי היא לא נכשלה, וכי הפעולות בשטח נקבעות לפי המדדים שלה.
בתשובה לשאלת כתבים בנושא הגדלת הקנסות על מפרי ההנחיות, פרויקטור הקורונה אמר כי הסכומים לא גדלו בגלל שיקולים פוליטיים. בעניין העוצר הלילי הוא אמר כי המדינות שמנהלות מדיניות כזו פותחות את מוסדות הלימוד וההסעדה בשעות היום, וכי בישראל, לפי שיטת הפעולה המונהגת, זו מדיניות פחות אפקטיבית.
"כל דבר שקורה היום בניהול ומיקוד המגיפה, עובד לפי הרמזור. תכנית שלא רק לוקחת את החולים החדשים, אלא מחשבת את הכל. היא לוקחת יישוב ונותנת לו צבע וככה אנחנו יודעים איך להתנהל", אמר גמזו בהתייחס לתוכנית הרמזור. "בשבוע האחרון הבנו שלפני שהעיר תהיה אדומה, היא תהבהב לנו. מה זה אומר מהבהב? שהם בכיוון רע מבחינת תחלואה, אבל אז אפשר להתנפל על המקום ולנהל אותו. ואני לא צריך להתערב, ראשי הרשויות רואים את הבהוב ומטפלים בזה לבדם. מי שאומר שהרמזור נכשל - הרמזור חי, מנהל ומונע התפרצויות במדינה. מי שלא מבין את זה - זאת הנקודה".
אל תפספס
פרויקטור הקורונה היוצא התייחס למערך הבדיקות שהוביל. "בנובמבר היו 115 אלף בדיקות, 13 אלף למיליון איש - היכולת הגבוהה ביותר בעולם. זה מודיעין שחייבים להשתמש פה, כל יום שלא משתמשים בזה, זה בזבוז. מדינות כמו ניו זילנד וסינגפור, שיש בהם פחות תחלואה, נדבקים יותר מאיתנו - זו הדרך", אמר.
הוא מנה שלוש המלצות להמשך המאבק בקורונה. הראשונה, הוא אמר, היא הרחבת הדיגומים תוך כדי תמרוץ רשויות מקומיות, שימוש בבדיקות נוגדנים כמו סופיה, ערכות עצמיות, וקיצור הבידוד לעשרה ימים. השנייה היא שיפור קטיעת שרשראות ההדבקה - הגדלת איכות התשאול, לזהות מקומות הדבקה, חיזוי הדבקה על ידי צפי וזיהוי של התקהלויות. וכמובן אכיפת ההתקהלויות.
ההמלצה השלישית של גמזו היא ניהול דיפרנציאלי של ההקלות וההגבלות, פתיחה ממוקדת תוך זיהוי מזעור ההגבלות, ולהשתפר "בהתנפלות" על ערים מהבהרות.
מוקדם יותר היום גמזו תקף את ההנהגה בטקס חילופי התפקידים בינו לבין פרופ' נחמן אש. "אסור שנראה חולשה בין צרכים רפואיים לבין פוליטיקה. צריך פה הנהגה שלא אומרת לעם למה הוא לא צודק - אלא מדברת בגובה העיניים", אמר גמזו. "הפרויקטור לא קיבל מינוי וסמכויות, וכנראה גם לא יקבל".
לדבריו, "כשיש חוסר אמון בחלק מההנהגה ופקפוק, אתה לא מחפש כתב מינוי. אתה לוקח את ההנהגה שלך ואת היכולות שלך ואז אפשר למצוא פתרונות להכול. כשקוראים לך לדגל באירוע של פעם במאה שנה, אתה מגיע בלי לשאול שאלות".
גמזו סיכם את תפקידו ואמר כי "אלו היו מאה ימים קשים שדרשו ממני את כל תעצומות הנפש שיש בי. קיבלתי חיזוקים מהחברה הישראלית, גם בחברה הערבית ובחלק מהחברה החרדית".
הוא הוסיף כי "יש לנו צוותי רפואה נהדרים, את התשתית המקצועית הטובה ביותר בעולם המערבי. יש לנו את מערך הבדיקות ומערך קטיעת שרשראות ההדבקה הטוב ביותר בעולם. עם כל ההפרות פה ושם - יש לנו עם ממושמע ונהדר. עשינו סגר נוסף של ארבעה שבועות, לא מכיר עוד מדינה בעולם המערבי שעשתה זאת".
ישוב לאיכילוב לאחר שלושה וחצי חודשים
גמזו מסיים היום את תפקידו לאחר שלושה חודשים וחצי שסייע במאבק לבלימת התפשטות מגיפת הקורונה. כעת, הוא ישוב לבית החולים איכילוב בתל אביב, שאותו הוא מנהל משנת 2015.
מי שייכנס לתפקיד במקום גמזו הוא פרופ' אש, בן 59, נשוי לד"ר שפרה אש ואב לשלושה ילדים. הוא היה עד לאחרונה ראש חטיבת הבריאות של מכבי והוא פרופסור חבר במחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת אריאל בשומרון. בשנים 2011-2007 שימש כקצין רפואה ראשי בצה"ל, בין השאר בתקופת מבצע עופרת יצוקה.