ממשלת נתניהו-גנץ גוססת. התערבות של בג"ץ תהיה מעין המתת חסד

בסך הכל, זה היה עוד שבוע רגיל בחייה של ממשלת החירום של הקורונה. משחקי כוח בקואליציה עיכבו לחינם את החוק לפתיחת המלונות באילת וים המלח, וכשהוא כבר אושר - התברר שמערך הבדיקות המהירות שאמור לאפשר את הפתיחה עדיין לא הוקם. זה לא הפריע כמובן לליכוד וכחול לבן להסתבך עמוק בקרבות קרדיט על ההישג.

בה בעת, בקבינט הקורונה התקוטטו על פתיחת הקניונים והעוצר הלילי, שר האוצר ישראל כץ נכנס ל(עוד) עימות ילדותי עם בכירי משרדו. גם המשנה למנכ"ל משרד הבריאות איתמר גרוטו התפטר, והצטרף לשרשרת הפרישות של צמרת משרד האוצר והבריאות בעיצומו של המשבר.

זה היה עוד שבוע שבו בנימין נתניהו ובני גנץ לא הגיעו להסכמות על התקציב, עוד שבוע שבו הממשלה דיברה בשני קולות: האחד נאם בכנסת והזהיר מ"פשע כלכלי" שבאי-העברת תקציב, השני דיבר בכל מקום רק על חיסון, חיסון, חיסון. בשבעת חודשי קיום הממשלה, פארסה רודפת פארסה, הדיווחים על מחלוקות ועימותים הפכו לשגרה נורמלית, וכבר לא מרעידים את אמות הספים. בסוף מתרגלים להכל, מזמר ברקע דודו טסה.

עד שהגיע סוף השבוע. הצו שבג"ץ הוציא אתמול בערב דווקא כן מטלטל את היסודות הרעועים שעליהם מתקיימת ממשלת נתניהו-גנץ. בתוך שלל קלקוליה, הודעת בג"ץ הזכירה כמה מקולקלת היא היתה מלכתחילה, והוקמה על בסיס המצאה חוקית-חוקתית עקומה ומפותלת, שכמוה לא ידעה הכנסת בכל ימיה.

אחרי שלוש מערכות בחירות קטלניות ומדממות, נדרש הסכם קואליציוני מיוחד שיגשר על חוסר האמון הבסיסי בין נתניהו התחמן וגנץ התמים, שכלל שינויים דרמטיים בחוק יסוד: הממשלה, מה שמכונה חוק הרוטציה או חוק ממשלת החילופים. עכשיו, השופטים דורשים מהמדינה לנמק תוך שלושה שבועות חלקים מרכזיים מהחוק, ובפרט, את הדרישה של 70 ח"כים לשינויו, ואת השינוי במוסד אי האמון.

בנוסף לכך, הם הודיעו על הרחבת הרכב השופטים לתשעה, כרמז לבאות והכנה מקדימה לקראת החלטה או התערבות שעשויה להיות שנויה במחלוקת.

ההסכם הקואליציוני של נתניהו וגנץ הוא שהמציא את המושג "ראש ממשלה חליפי" (שהפך מאז לכמעט פארודי), ההסכם הוא שהמציא את הפריטטיות והשוויוניות (שהצדיקה את הקמת הממשלה הגדולה והמאוסה בתולדות ישראל). ועם כל סעיפיו ופלפוליו - הוא לא הצליח להתגבר על חוסר האמון הבסיסי בין שני ראשי הממשלה. להיפך, המצב מאז רק הידרדר.

שלושה חודשים אחרי שההסכם נחתם, נתניהו הפר אותו בסירובו להעביר תקציב דו שנתי, והוא ממשיך להפר אותו בימים אלה, כשהוא מסרב לדון עם גנץ על תקציב 2021. שר המשפטים אבי ניסנקורן, מהצד השני, מפר ביודעין את הסעיף בהסכם שקבע שיוקם מנגנון משותף של שתי המפלגות בכל הנוגע למינויים בכירים. שלא לדבר על הסיעות החרדיות, שנתנו ערבות לקיום ההסכם, ופשוט שכחו אותה.

בכלל לא בטוח שבג"ץ יתערב, אבל השותפות בין הליכוד וכחול לבן גם ככה גוססת. אם החוק ייפסל, זו תהיה נשיקת מוות, סוג של המתת חסד. האתגר שבג"ץ הציב אתמול לממשלת נתניהו-גנץ הוא רק נורת אזהרה, ולפי לוחות הזמנים - גם אם תהיה הכרעה בעתירות נגדה, סביר להניח שהיא תגיע רק אחרי הדד ליין המרחף של 23 בדצמבר, אז הכנסת תתפזר אם לא יהיו הסכמות על התקציב.

רק שעצם האפשרות שבג"ץ יתערב עשויה לשנות את כללי המשחק, בעיקר באזור הדמדומים שבו נתניהו מחשב ומכלכל את הסיכונים בעד או נגד בחירות.

מבחינת הימין, התערבות של בג"ץ בחוק יסוד זו חריגה קיצונית מסמכות, שמבעירה מחדש את מלחמת הרשויות ומתדלקת את המאבק האישי של נתניהו נגד כתבי האישום. בשבועות הקרובים, לקראת התאריך המיועד לפתיחת המשפט, הוא גם ככה צפוי להגיע לשיאים חדשים. השופטים העניקו לו אתמול במתנה קייס מעולה להשיק ממנו קמפיין בחירות, במיוחד כשהיריב העיקרי שמדאיג אותו הוא נפתלי בנט.

מערכה נגד מערכת המשפט תצופף את הבייס הימני ותכריח את בנט לצאת מאזור הנוחות של קורונה, קורונה, קורונה. אתמול, בראיון לגלי צה"ל, בנט אמר ש"בשנים הקרובות הייתי שם בצד פוליטיקה, כולל דברים מאד חשובים כמו סיפוח ומדינה פלסטינית". ובכן, לא אם זה תלוי בנתניהו, שיעדיף לברוח מהקורונה ולחזור לשאלת ה"כן או לא ביבי" שמחלקת כיום בין ימין לשמאל.

אם זה יהיה סדר היום של הבחירות, בנט ייאלץ לנקוט עמדה ברורה. כל תשובה תגרום לו לאבד קולות מאחד הצדדים. גם הבשורות שהגיעו בסוף השבוע שעבר מאמריקה משפיעות על כלכלת הסיכונים של נתניהו. כשלבית הלבן נכנס נשיא דמוקרטי, שעשוי ללחוץ על ישראל למחוות וויתורים לחידוש המשא ומתן עם הפלסטינים, המחיר של אופוזיציה ימנית מבחוץ יכול להפוך לבלתי נסבל.

בכל מקרה, ההודעה של בג"ץ מסבכת את הסיכוי למצוא גשר בין נתניהו וגנץ במשבר התקציב/רוטציה. עד עכשיו, נתניהו התעלם מכל הפצרות התקציב של גנץ ונשאר נחוש בעקשנותו לשמור על נקודת היציאה המפורסמת. גנץ, מהצד השני, נמצא תחת לחץ פנימי גדול במפלגתו שלא להתפשר ולהתעקש על תקציב ורוטציה.

גם כך הם על מסלול לפיצוץ, וכשמחצית מהציבור מעדיף בחירות על ממשלת אחדות, אין אפילו חשיבות ל"בליים גיים" המסורתי. התמרור של בג"ץ מסכן עוד יותר את יסודות המגדל שעליו בנויה השותפות הזו מלכתחילה, וכדי להציל אותה ולהימנע מבחירות, יידרשו יסודות חדשים, הסכמות וערבויות בשלל נושאים. אם לא, ממשלת הרוטציה תסיים בקרוב את ימיה ככישלון מפואר, שעדיף על חלומות במגירה, כמאמר השיר של טסה.