היועמ"ש לבג"ץ: "הממשלה חייבת לפעול לאיוש משרות בכירות"

בג"ץ דן היום (חמישי) בעתירות בעניין הסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה בנימין נתניהו. עתירות התנועה לאיכות השלטון ו"מבצר הדמוקרטיה" ביקשו לגבש את ההסדר וכן להחיל אותו על שרים בעלי זיקה לנתניהו, ולאלץ את הממשלה לבצע מינויי בכירים שמוקפאים כעת. לאחר התייעצות, השופטים החליטו להכריע הן בנושא סמכות היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לקבוע הסדר, והן אם חוות דעתו בעניין מחייבת.

אחרי שראש הממשלה טען כי ליועץ אין סמכות לקבוע הסדר ניגוד עניינים, עו"ד מיכאל ראבילו, סנגורו של נתניהו, הציע בשמו שעל השופטים להכריע בנקודות שבמחלוקת בין היועץ לראש הממשלה - בלי להכריע בשאלת הסמכות. השופטים התקשו לקבל זאת, ונשיאת בית המשפט אסתר חיות אמרה לו: "באיזה עילה ראש הממשלה רוצה שנכריע? אדוני רוצה לדלג על שאלת הסמכות של היועמ"ש ושנכריע ישר אם זה (סעיפי ההסדר) סביר או לא?".

עו"ד יונתן ברמן ממחלקת הבג"צים, שמייצג את היועמ"ש, סירב לקבל את הצעת ראבילו. "סוגיית הסמכות חשובה כי כך הדברים פועלים ופעלו מאז ומתמיד", אמר עו"ד ברמן. "גם כשדובר על משא ומתן, מדובר על שיח וסיג כמו שמתנהל עם כל עובד ציבור, ובסוף חוות דעתו של היועץ מחייבת. בסוף מדובר בשאלה משפטית. אנחנו סבורים שיש קושי בהצהרה בלבד. מעכשיו כל פעם שיש מחלוקת, בין אם בעניינן ראש הממשלה או שר אחר, כל דבר יצטרך לקבל תוקף בהליך משפטי ובהצהרה?".

הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות, והשופטים יצאו להתייעץ בינם לבין עצמם לגבי המסגרת של הדיון - כלומר, האם ידונו גם בשאלה העקרונית של האם חוות הדעת של היועץ לגבי הסדר ניגוד העניינים היא מחייבת.

לאחר ההתייעצות, חיות הודיעה כי לאור היעדר ההסכמות בין הצדדים הם מבקשים לשמוע טיעונים גם לגבי שאלת סמכות היועמ"ש לקבוע הסדר וגם לגבי השאלה אם חוות דעתו מחייבת. כמו כן יידונו הסעיפים הספציפיים בהסכם שהצדדים לא הסכימו לגביהם, וכן השאלה האם יש להחיל את ההסכם גם על שרים בעלי זיקה לראש הממשלה, וכן האם על בית המשפט להורות לממשלה לבצע מינויי בכירים, שמוקפאים כרגע בגלל חוסר הסכמות בין הליכוד לכחול לבן.

עו"ד תומר נאור, מהתנועה לאיכות השלטון, אמר כי ליועץ יש סמכות לגבש הסדר וכי חוות דעתו מחייבת. "ככל שהמשיב 2 (ראש הממשלה - ד"ד) מדבר על מינויים במערכת אכיפת החוק, כל השפעה או התערבות במינוי תהיה בהכרח בניגוד עניינים. אנחנו לא מקבלים את ההקלות שעושה ראש הממשלה לעצמו, כשהוא מדבר למשל על פיצול עתידי של נושא היועמ"ש", טען. "האם נראה למישהו הגיוני שנאשם בפלילים יעסוק בצורה כלשהי במינוי שופטים? הניסיון לחדד רק שופטים כאלה או אחרים, הוא לא מקובל".

בהתייחס לסוגיית השרים, הוסיף כי "יש בעייתיות בכך שהשר לביטחון הפנים יהיה שלוחו של ראש ממשלה שנאשם בפלילים. שר בממשלה במצב הנוכחי שיש זיקה לראש הממשלה, לא שונה ממשרת אמון. מדובר בשר שזה מספר חודשים מתבטא בצורה חמורה נגד חוקרי ממשלת ישראל ואומר שתופרים תיקים לראש הממשלה". בתגובה, השופט חנן מלצר ביקש להבחין אם מדובר בבעייתיות בתפקיד או בשר לביטחון הפנים אמיר אוחנה באופן ספציפי: "האם כל שר לביטחון פנים לא יכול לעסוק בדברים האלה מתוקף תפקידו?".

"בממשלה הנוכחית יש 17 שרים שהוגדרו בעלי זיקה לראש הממשלה, ולגביהם אנחנו סבורים שיש בעיה", השיב נאור, והשופט ניל הנדל ענה: "אתה מבקש מאיתנו לתת ציונים לשרי הממשלה".

בהמשך, הדיון עבר לעסוק בשאלת המינויים הבכירים המוקפאים.

חיות: בהסכם הקואליציוני הותווה מסלול של ועדה שתבחן למנות את שיטת המינויים, והוועדה לא קמה, ואחרי עוד הסכמות מאוגוסט היא לא קמה. האם מקובל שבמצב כזה צריך לפעול לביצוע מינויים במסלול המוכר?
ברמן: עמדת היועץ היא שהסכם קואליציוני לא יכול לגבור על חובת הממשלה ובגורמים המסמכים לפעול לאיוש משרות בכירות במינוי קבע. המכתב שצירפנו לפני עשרה ימים לראש הממשלה וראש הממשלה החליפי, נוגע לקושי שמתעורר בהליך הזה ובהליכים אחרים.
חיות: האם לשיטתכם במצב שבו מנגנון המינויים שנקבע בהסכם לא יצא לפועל, צריך לפעול לפי שיטת המינויים הקיימת?
ברמן: התשובה היא חיובית, כי ההסכם לא יכול לגבור על החובה של הממשלה והגופים המוסמכים.
מלצר: האם לדעתכם צריך להוציא צו על תנאי?
ברמן: השאלה מה יהיה בצו.
מלצר: העותרים ביקשו שנקבע דדליין, אפשר לכתוב שהמינויים יתבצעו "במהירות הראויה".
חיות: במהירות הראויה זה כבר לא יהיה.

העתירות ביקשו לגבש הסדר ניגוד עניינים לנתניהו, וגם להחיל אותו על שרים בעלי זיקה אליו. בנוסף, עתירת "מבצר הדמוקרטיה" גם מבקשת מבית המשפט לאלץ את הממשלה לבצע מינויי בכירים שדורשים את אישור הממשלה, ומוקפאים כיום בגלל היעדר הסכמות בין הליכוד לכחול לבן.

בהתחלה היועמ"ש טען כי לאור גיבוש חוות הדעת הסופית להסדר ניגוד העניינים, החלק העיקרי של העתירות התייתר, ויש למחוק את העתירות כי הן כבר לא עדכניות. אלא שאז ראש הממשלה הודיע לבג"ץ שהוא סבור שחוות הדעת לא מחייבת, שליועמ"ש אין בכלל סמכות לגבש חוות דעת כזאת, ושהוא מוכן לקבל על עצמו רק חלק מהסעיפים שלה. בשל כך היועץ שינה את דעתו, והודיע שהוא סבור שיש לקיים דיון בעתירות - שיתייחס גם לשאלה הסמכות שלו לגבש את ההסדר.

עו"ד דפנה הולץ-לכנר, שמייצגת את קבוצת "מבצר הדמוקרטיה", מסרה בעקבות הדיון כי "היום ביקשנו מבית המשפט להוציא צו שיחייב את נתניהו וגנץ לכבד את ההתחייבות אשר נתנו בפני 11 שופטים, ואשר אותה הם מפרים מאז, לבצע לאלתר את המינויים הבכירים בשירות המדינה. זאת, בין אם יש ביניהם מחלוקות קואליציוניות ובין אם לאו. עמדנו גם על דרישתנו שכל השרים וסגני השרים, אשר נתניהו ממנה ויכול גם לפטר, יהיו מנועים מלעסוק במערכת אכיפת החוק - בדיוק כפי שנתניהו עצמו מנוע".