כוכבי מעוניין בביטול קיצור השירות בצה"ל, וממתין למשבר הפוליטי הבא

בצה"ל האמינו שהרמטכ"ל יצליח לדחות את קיצור שירות החובה ל-30 חודשים, שנכנס לתוקפו בקיץ, אך הנסיבות הפוליטיות טרפו את הקלפים. כעת מעריכים כי במצב של ממשלת מעבר יהיה קל יותר לבטל את חקיקת הכנסת בנושא. גורמים באכ"א: "לא נערכנו לקיצור השירות"

בווידאו: מח"ט הנח"ל על גיוס טירונים תחת מגבלות הקורונה (צילום: דובר צה"ל, עריכה: אביחי ברוך)

בצה"ל מעוניינים לדחות או לבטל את קיצור שירות החובה שנכנס לתוקפו בקיץ האחרון. ברקע המתיחות בין הליכוד לכחול לבן, בצבא מעריכים כי בתרחיש קיצוני של ממשלת מעבר לקראת בחירות, יהיה יותר קל להשיב את השירות הצבאי לאורכו הנוכחי.

באגף כוח האדם האמינו שהרמטכ"ל אביב כוכבי יצליח לדחות את קיצור שירות החובה בתמיכתו של שר הביטחון בני גנץ, שהביע תמיכה בבקשה עם כניסתו לתפקיד. אך הנסיבות הפוליטיות טרפו את הקלפים: גנץ לא הצליח להגיע להסכמות עם משרד האוצר, וכעת עיקר התקוות של הרמטכ"ל מופנות לשינוי אפשרי במצב הפוליטי.

שירות החובה לבנים ובנות שמתנדבות לתפקידי לחימה קוצר בחודש יולי האחרון ל-30 חודשים, בהתאם להסכם כחלון-יעלון משנת 2016. צה"ל ניסה להיאבק בחקיקה, ואף הנחה את המפקדים בבסיס מיטב להקריא לחיילים הטריים מסמך משפטי במסגרת שרשרת החיול, לפיו ייתכן ובמהלך שירותם יאריכו מחדש את השירות ל-32 חודשים. בתום ההקראה, חותמים המפקדים בפני החייל כי הוא שמע והבין את משמעות המסמך.

"לצבא היה מספיק זמן להיערך". מתגייסים טריים לצה"ל בבקו"ם (צילום: ראובן קסטרו)

הורים לחיילים שעוסקים במקצועות משפטיים מוחים על התהליך שמוביל צה"ל בימי הגיוס, וטוענים כי אם צה"ל ינסה להפוך את החקיקה לקיצור השירות - הם יעתרו לבג"ץ. אחד ההורים טען כי "צה"ל מנסה לצפצף על החוק ועל החלטות הממשלה".

עוד בוואלה! NEWS

ברגע האחרון: צה"ל הודיע על קיצור שירות החובה לגברים לשנתיים וחצי

לכתבה המלאה

באגף כוח האדם בפיקודו של אלוף מוטי אלמוז מתייחסים ברגישות לתהליך, מאחר וקיצור השירות מחייב גישור במשאבים או גיוס של אוכלוסייה נוספת, כמו חרדים. "לכל הצדדים שמעורבים בתהליך, כולל באכ"א ובפרקליטות הצבאית, ברור שהמסמך שמקריאים לחיילים בעת הגיוס הוא בעייתי, ויהיה קשה להגן עליו בבג"ץ, אבל זו ברירת מחדל", אמר גורם בכיר באכ"א בשיחות סגורות. הוא הוסיף כי "הבעיה היא הרבה יותר גדולה. לא נערכנו לקיצור השירות".

לדברי הגורם הבכיר, "ההערכה הייתה שכוכבי יצליח לעצור את התהליך". הוא הסביר כי "לא יהיה מנוס מלבטל את קיצור השירות, אך נמצא את עצמנו בפער בלתי סביר של כוח אדם בעוד שנתיים וחצי. כל יום שעובר עוד בני נוער מצטרפים לשירות מקוצר".

השינוי הפוליטי עשוי לסייע. כוכבי וגנץ (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

במשרד האוצר דחו את הדרישות של צה"ל ומשרד הביטחון, וטענו כי יש לכבד את החקיקה ואת החלטות הממשלה. טענתם הובלטה במיוחד לאור נתוני האוצר, לפיהם קיצור השירות בקיץ האחרון הביא לתועלת של כ-2.6 מיליארד שקלים בשנה למשק. גורמים באוצר טענו כי "צה"ל מנותק מהמצב הכלכלי במשק וממשבר הקורונה".

"המשק צריך ידיים עובדות, ואם נסתכל על מה שיהיה כאן בעוד כשנתיים, זה יושב בדיוק על מה שישראל צריכה", הסבירו הגורמים. "לצבא היה מספיק זמן להיערך, וגם ניתנו המשאבים המתאימים כדי לעמוד בקיצור השירות". במקביל לכך, במשרד הביטחון מתחו ביקורת על צה"ל, וטענו כי הוא לא מציג חלופות לקיצור השירות, אך עדיין מקווה שביטול הקיצור ייצא אל הפועל.

25 שנות דיונים

נושא קיצור השירות בצה"ל נמצא בדיונים כבר יותר מ-25 שנים, מאז שנת 1993, כשהרמטכ"ל דאז אהוד ברק המליץ לקצר את שירות החובה ל-32 חודשים. תשע שנים לאחר מכן המליצה ועדת שפר לקצר את שירות החובה לשנתיים. בשנת 2006 המליצה ועדת בן-בסט לקצר את שירות החובה לשנתיים, והממשלה אף אישרה את הקיצור, אך בצה"ל ביקשו והשיגו דחייה נוספת. בשנת 2007, שוב נדחה ניסיון לקצר את השירות לפי המלצת ועדת ברודט.

בשנת 2015 הגישה ועדת לוקר את מסקנותיה ושוב המליצה לקצר את שירות החובה לשנתיים, כמו בפעמים הקודמות, ניתנה לצה"ל דחייה להתארגנות לקיצור. ולאחר ארבע שנים, קוצר שירות הבנים בחודשיים, ובקיץ האחרון החליטה הכנסת להוציא אל הפועל את קיצור השירות ל-30 חודשים, כשגם הפעם הצעד נעשה חרף התנגדות של גורמים בכירים בצה"ל.

"נכון לעכשיו לא מתקיימים דיונים לא על מתווה הגיוס". טירונים של גבעתי (צילום: ראובן קסטרו)

מנתוני האוצר עולה כי מאז שנת 2000 פוטנציאל המתגייסים לצה"ל גדל ביותר מ-15%, אך מסקנות הוועדות השונות טרם יושמו, ולא גויסו חיילים בהתאם בגלל ויכוחים פוליטיים. במחקר שביצע המשרד ומתבסס על נתוני ה-CIA, עולה כי שירות החובה בישראל ארוך מאוד ביחס למדינות אחרות שנמצאות בעימות בעולם.

לפי המחקר, רק במצרים ובצ'אד יש שירות חובה ארוך מאשר בישראל - 35 חודשים. באיחוד האמירויות הערביות, אנגולה ולוב - 25 חודשים. בסין, סינגפור, תאילנד, אינדונזיה, קוריאה הדרומית וקולומביה משרתים במשך 24 חודשים. באוקראינה, איראן וסוריה 18 חודשי שירות, בברזיל, מקסיקו, פינלנד, רוסיה וטייוואן - 12 חודשים.

עוד עולה מהמחקר, שערכו יוסי זעירא וטל וולפסון, ונתוני משרד האוצר כי עלות שירות החובה בשנה נאמד בכ-71.8 מיליארד שקלים (5.1% מהתוצר). זאת בשל עיכוב בכניסה לשוק העבודה והשפעתו הנגררת עד לסוף הקריירה.

25 שנות דיונים על קיצור השירות. מתגייסים לגולני וגבעתי, בבסיס הבקו"ם (צילום: ראובן קסטרו)

גורמים במערכת הביטחון הבהירו כי שר הביטחון גנץ קיים כמה דיונים בנושא, והחליט כי יש להחזיר את שירות החובה ל-32 חודשים לתקופת מעבר, עד להעברת מתווה שירות העם והמדינה שהוא מקדם, שיגדיל את שיעורי הגיוס לצה"ל בפרט ולשירות האזרחי בכלל.

גורמים בסביבתו של גנץ אמרו כי "שר הביטחון אינו חבר אופוזיציה אלא חלק מהממשלה שעובד בשביל לשמור על ביטחון ישראל, ולא בשביל הכותרות. לכן הוא מנהל את המגעים בנושא בתוך הממשלה". הגורמים הוסיפו כי "נכון לעכשיו, אין תקציב מדינה ולא מתקיימים דיונים לא על מתווה הגיוס ולא על תקציב הביטחון כולו. לכן הנושא נשאר תלוי באוויר ולא ניתן לקדמו".

דובר צה"ל: "גם בגיוסים הקרובים תוקרא הודעת עדכון למתגייסים"

מדובר צה"ל נמסר כי "משך שירות החובה בצה"ל קבוע בחוק שירות הביטחון. כפי שנעשה החל מגיוסי יולי 2020, גם בגיוסים הקרובים תוקרא הודעת עדכון למתגייסים הגברים והנשים המתנדבות לתפקידים בהם משך השירות זהה לגברים, כשיגיעו ללשכות הגיוס". בצה"ל הבהירו כי "תוכן ההודעה מעדכן את המתגייס כי קיימת אפשרות שלאחר הגיוס החוק יתוקן ומשך השירות החובה ישתנה, כך שהשינוי יחול על אותו מתגייס".

גורם צבאי הבהיר כי "בשום שלב לא חתמו המתגייסים על הטופס. ההודעה הוקראה למתגייסים בלשכת הגיוס ומקריא ההודעה חותם".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully