פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המפקדים לא אישרו לצאת לבדיקות - והחייל אובחן כחולה בסרטן אלים

      שלמה שירת בבקו"ם בתל השומר ותואר על ידי חבריו כחייל מסור שעבד לכל אורך שעות היממה. אחרי שחלה הרעה במצבו, מפקדיו לא אישרו לו לצאת לבדיקות בגלל "לחץ גיוסים" - וכעבור חודשיים גילה כי הוא חולה בסרטן מתקדם. "נאלצתי לעבור טיפולים אגרסיביים"

      המפקדים לא אישרו לצאת לבדיקות - והחייל אובחן כחולה בסרטן אלים
      צילום: ללא קרדיט, צילום: תום זואילי

      חייל משוחרר סיים לאחרונה מאבק משפטי מפרך מול משרד הביטחון להכרתו כנכה צה"ל. בקרוב הוא יזומן לוועדה רפואית לקביעת אחוזי נכותו. שלמה (שם בדוי), ששוחרר לאחר שהתגלה כי חלה בסרטן אלים, שירת ב"שרשרת החיול" בבקו"ם (בסיס הקליטה והמיון) ולטענתו מפקדיו בבסיס תל השומר לא אישרו לו לצאת לבדיקות - בעיכוב שהתגלה בדיעבד כקריטי מאוד.

      שלמה התלונן כי חלה הרעה משמעותית במצבו הבריאותי שהתבטאה בעייפות כרונית, חוסר תיאבון, ירידה חדה במשקל והפרעות בשינה. אף שרופא צבאי שלח אותו לסדקת בדיקות דם מקיפה, מפקדיו סירבו לאשר לו לצאת אליהן בטענה ש"יש לחץ גיוסים". בפועל, שלמה הלך לבדיקות בעיכוב של חודשיים, ועם קבלת התוצאות הוא נשלח באופן בהול לבית החולים לאחר שנמצא כחולה בסרטן בשלב מתקדם.

      "במסגרת תפקידי נדרשה ממני אחריות רבה, שכללה עבודה מאומצת בעיקר בעת גיוסים גדולים", סיפר שלמה על שירותו הצבאי. "מדובר בכמות מתגייסים גדולה בגיוסים המרוכזים, ובלחץ רב בתחנות בשרשרת החיול. בימים כאלה, נדרשתי לעבוד מסביב השעון מהשעה 8:00 עד 19:00, ולעיתים אף יותר. הגיוסים הגדולים היו בחודשים אוגוסט, נובמבר ודצמבר".

      עוד בוואלה! NEWS:
      "ילמד להיות פוליטיקאי": הרמבו מיחידות העילית שמגיע לעבודה
      שגרירת ארה"ב בפולין: על ישראל כץ להתנצל על דבריו
      36 נהגי קטר הודיעו על "מחלה": שיבושים וביטולים בתנועת הרכבות

      שלמה, אובחן כחולה בסרטן במהלך שירותו הצבאי (באדיבות המצולמים)
      "היום אני סובל מהתקרחות, פגיעה בשיניים, פגיעה בפוריות ובמצבי הנפשי". שלמה (צילום: באדיבות המצולמים)

      במהלך שירותו חלה הרעה במצבו הבריאותי. "אלה תסמינים שמהם לא סבלתי לפני גיוסי לצבא", הסביר. "בנוסף לכך, עקב מצבי הנפשי הירוד טופלתי גם אצל קב"ן, כאשר התדירות השתנתה בשל הלחץ בתפקיד ולכן לעיתים הייתי מוותר על טיפול לטובת ביצוע התפקיד והתמודדות עם הלחץ של הגיוסים".

      שלמה סיפר לקב"ן על התסמינים שמהם הוא סובל בחודש ספטמבר, אך הוא שייך אותם למצבו הנפשי והמליץ לו להוריד את הפרופיל ל-45. לדבריו, "הוא הביא לי טיפול תרופתי, אך לא הפנה אותי לבדיקות רפואיות אחרות לשם בדיקה. אולי מדובר בבעיה אחרת אשר אינה קשורה למצבי הנפשי?".

      כמה חודשים לאחר מכן, כשמצבו הרפואי לא השתפר, החליט שלמה לפנות לרופא צבאי. "התלוננתי בפני רופא היחידה על בחילות והקאות, שהצטרפו לתסמינים הקודמים שהיו לי - חולשה כללית ועייפות, כולל ירידה במשקל, אך הרופאה קבעה כי אני סובל מבעיה ויראלית. כדי להיות רגועה היא הפנתה אותי לביצוע בדיקות דם לבירור אנמיה".

      בסיס תל השומר, מרץ 2011 (אורי לנץ)
      לחץ עבודה בחודשי הגיוסים הגדולים. בסיס תל השומר (צילום: אורי לנץ)

      שלמה מעיד כי הוא לא תיאר לעצמו שזאת תהיה תגובת המפקדת שלו כשהציג לה את הפנייה לבדיקות הדם: "היציאה לבדיקות לא מאושרת כרגע, יש לחץ גיוסים". הוא מדגיש כי הוא ביקש לצאת לבדיקות שלוש פעמים ונענה באותה התשובה השלילית. רק לאחר חודשיים הוא נשלח לבדיקות, שלא בישרו טובות.

      "עם קבלת תוצאות הבדיקות, הופניתי באופן בהול לחדר המיון, שם אובחנתי כסובל מסרטן לימפומה הודג'קין שלב 3", סיפר שלמה. "מדובר בשלב מאוד מתקדם של המחלה". עוד סיפר כי הרופאים בבית החולים הופתעו כיצד הוא הוזנח למרות ההרעה במצבו ולמרות המצב ממנו סבל. "הוסבר לי שגילוי מוקדם של המחלה, משמעותו טיפול קל במחלה וסיכויי התגברות גדולים יותר על המחלה".

      בפועל, בגלל הגילוי המאוחר של המחלה הקשה, נאלץ שלמה לעבור בימים סדרת טיפולים קשה. "נאלצתי לעבור טיפולים אגרסיביים ואף שאיבת זרע בשל הטיפולים", אמר. "היום אני מטופל בכימותרפיה פעם בשבועיים, סובל מחולשה, בחילות והקאות, הרס של הוורידים, התקרחות, פגיעה בשיניים, פגיעה במערכת החיסון, פגיעה בפוריות ופגיעה במצבי הנפשי". אם לא די בכך, עקב מצבו הבריאותי הקשה, הוחלט לשחררו מהשירות.

      "נאמר לנו שאי אפשר לקבוע תור בזמן גיוסים מרוכזים"

      לידי וואלה! NEWS הגיעו עדויות של חבריו ליחידה של שלמה, שסיפרו על מסירותו לתפקיד הצבאי ולמפקדיו: "שלמה היה חייל טוב ששירת בתור אחראי צוות הפקה בשרשרת החיול. הוא לא נהג להוציא גימלים, לא נהג לצאת להפסקות במשך היום, בקושי אכל ושתה במשך היום עקב העומס והלחץ שהיו במהלך הגיוסים".

      "יום אחד שלמה אמר לי שהוא לא מרגיש טוב, ומסרתי לו שילך לבקש לצאת לרופא כדי להיבדק, אך המפקדים לא אישרו לו לצאת בגלל גיוסים, ניקיונות ועוד הרבה תירוצים נוספים", סיפר אחד החברים. לדבריו, יציאתו לבדיקות ושרה לבסוף - אך עם תנאי: "שכשהוא חוזר ליחידה הוא מנקה לבד שני חדרים גדולים בשרשרת החיול כיוון שהוא לעשות בדיקות בזמן שכולם ניקו".

      חיילים מגיעים לבסיס תל השומר. 25 ביולי 2016 (ראובן קסטרו)
      "העומס שהוטל עלינו היה גדול, ויתרנו על הפסקות". חיילים מגיעים לבסיס תל השומר (צילום: ראובן קסטרו)

      חיילת אחרת ששירתה עם שלמה הוסיפה כי "מתחילת השירות הרגשתי שיש העדפה לחיילים מסוימים ביחידה, ואני ושלמה לא ביניהם. עם הזמן ההרגשה הפכה לדברים שקרו בפועל. העומס שהוטל עלינו היה גדול. ויתרנו על הפסקות, החלפות ויציאות מוקדמות".

      היא טוענת כי "הצפייה משלמה הייתה גדולה ומעבר למחויבות שלו. הוא נאלץ לפתור בעיות של אנשים אחרים ביחידה. ראיתי עליו שמצבו מדרדר, הוא נהיה חלש וחיוור, לא היה זמן לצאת להפסקות, גם להפסקות אוכל. לא היה זמן לשבת ולנוח כשעבודה הפיזית נמשכה במשך תשע שעות של עבודה אינטנסיבית על הרגליים. לא קיבלנו תגבור ועזרה, למעט מקרים חריגים".

      לדבריה, "נאמר לנו מהרגע שהגענו שאין אפשרות לקבוע תור לרופא בזמן גיוסים מרוכזים. הכלל ביחידה בעצם אמר שבמשך חודשים שלמים של גיוסים, בהם אנחנו עובדים קשה וכמעט ללא מנוחה, אסור לנו לראות רופא ולקבל טיפול".

      הירידה באחוזי השרידות עם התקדמות הסרטן

      רופא מומחה לרפואה פנימית והמטולוגיה, שבחן את התיק הרפואי מטעם אגף השיקום של משרד הביטחון, כתב כי "מסקירת הספרות לא ניתן להגיע למסקנה חד משמעית האם העיכוב באבחנה עשוי להשפיע על משך החיים וההחלמה. יחד עם זאת, אני מבקש להתייחס לנקודה של המחלה בעת האבחנה. האם ייתכן ששלב המחלה היה גובה יותר וקשור לזמן שעבר עד לאבחנה? כמובן שהדבר ייתכן, אולם אין לי נתונים חד משמעיים לפסוק".

      הרופא הסביר שבמקרים שבהם המחלה מאובחנת בשלב מוקדם, השרידות המוערכת היא 95%, אך היא יורדת בשלב מתקדם ל-90% ועשויה להגיע עד ל-55% כשמצטרפים גורמי סיכון נוספים.

      בדיקת פאפ (וידיאו גניקולוג מכבי) (ShutterStock)
      בשלב מאוחר של המחלה ניתן טיפול כימותרפי ממושך יותר (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

      המומחה הסביר כי "במקרה דנן היו חמישה גורמי סיכון, כך שאין ספק שהשרידות הצפויה היא נמוכה משמעותית יחסית למרבית חולי ההודג'קין. לפיכך, קיים מצב היפותטי שאיחור באבחנה יגרום לעלייה בשלב המחלה ולהופעת גורמי סיכון נוספים". הוא קבע כי "נראה שאין קשר בין תביעתו של שלמה בנושא הופעת המחלה בה אובחן בינואר 2017 ובין שירותו הצבאי. יחד עם זאת, עקב האיחור באבחנה אני סבור שיש קשר בשיעור של 25% בין השירות הצבאי ודרגת המחלה".

      לימפומה מסוג הדוג'קין היא מחלת סרטן של מערכת הלימפה. מדובר במחלה ממאירה של המערכת הלימפטית, אולם סוגי הריפוי ממנה גבוהים יחסית. ישנם שני סוגי לימפומה עיקריים: לימפומה מסוג הודג'קין ולימפומה שאינה הודג'קין (NHL).

      אופי הטיפול בסרטן נקבע על פי שלב המחלה ומשתנים נוספים הקובעים את סיכויי ההצלחה. מכיוון שאחוזי ההחלמה הם גבוהים במיוחד, מושם היום דגש על מניעת סיבוכים מאוחרים העלולים לנבוע מהטיפול עצמו: בשלב מוקדם ניתן טיפול מקוצר של כימותרפיה בשילוב קרינה מדויקת במינון מופחת, ובשלבי מחלה מתקדמים ניתן טיפול כימותרפי ממושך יותר.

      המאבק במשרד הביטחון

      עם ההחלטה לשחררו שירות הצבאי פתח שלמה במאבק מול משרד הביטחון על מנת שיכירו בו כנכה צה"ל באמצעות עורכי הדין גיל גנוניאן וחן לוי ממשרד "מרקמן את טומשין".

      עו"ד חן לוי מסרה כי "מדובר באדם מקצועי וצייתן למפקדיו שלנוכח מסירותו למערכת הצבאית גילה בשלב מאוחר ומסוכן כי הוא סובל מסרטן לימפומה מסוג הודג'קין בשלב מתקדם. למרות תלונותיו על חולשה, חוסר תיאבון, ירידה חדה במשקל, הקאות, הוחלט על ידי מפקדיו שלא לאפשר לו לצאת לביצוע בדיקות פשוטות - בדיקות דם - שהיו מאבחנות במהירות את המחלה, והכל משיקולים של לחץ ועומס בתפקידו בשירות הצבאי".

      "לצערנו הרב", המשיכה עו"ד לוי. "בנוסף למחלה הקשה, הדבר אף יצר אצלו קושי נפשי עמו הוא נאלץ להתמודד מדי יום. אמנם אין קשר ישיר בין היווצרות הסרטן לבין תנאי השירות של החייל, אך בהתאם לדין האיחור באבחון עקב השירות הצבאי מקים זכאות להכרה כנכה צה"ל. בקרוב הוא יוזמן לוועדה רפואית, שם ייקבעו אחוזי נכותו".