הפרקליטות הגישה ב-2019 כ-4,000 תיקים פליליים, מתוכם 89% הסתיימו בהרשעה מלאה או חלקית, או בקביעה של בית המשפט כי הנאשם ביצע את העבירה, אך ללא הרשעה - כך עולה מהדוח השנתי של הפרקליטות שמתפרסם היום (ראשון). גם מספר כתבי האישום וגם שיעור ההרשעות נותרו כמעט ללא שינוי לעומת 2018.
הפרקליטות מגישה רק כעשרה אחוז מכתבי האישום הפליליים בישראל, שעוסקים בעבירות החמורות יותר, בעוד תיקים קלים יחסית מוגשים על ידי התביעה המשטרתית. 81% מהתיקים שהסתיימו בהרשעה או בקביעה כי הנאשם ביצע את המעשה שיוחס לו - הסתיימו כך במסגרת הסדר טיעון. כמו כן, מתוך 4,003 כתבי האישום שהוגשו על ידי הפרקליטות בשנה שעברה, 39% עסקו בעבירות אלימות, 18% בעבירות מין, 8% בעבירות רכוש, ו-4% בעבירות סמים.
לצד כתבי האישום שהוגשו, הפרקליטות סגרה מעט יותר מ-17 אלף תיקים שהועברו אליה מהמשטרה, בהם היו כ-25 אלף חשודים. כמחצית מהתיקים נסגרו בעילת של חוסר ראיות, 23% משום שנקבע שהנסיבות אינן מתאימות להעמדה לדין (העילה שכונתה פעם "היעדר עניין ציבורי"), ו-18% נסגרו מחוסר אשמה.
אל תפספס
הדוח מפרט גם לגבי פעילותה של המחלקה לחקירות שוטרים. ב-2019 הגישה המחלקה 66 כתבי אישום פליליים, בדומה לשנה שלפני כן. מדובר בירידה משמעותית לעומת 122 כתבי אישום עליהם דווח בדוח השנתי של 2017. חלק מהירידה מוסבר בשינוי שיטת הדיווח, אך עדיין מדובר בירידה של עשרות אחוזים. מבין כתבי האישום שהגישה מח"ש בשנה שעברה, 36% היו בעבירות אלימות, 20% עבירות שחיתות וסדר ציבורי - שכוללות גם שיבוש הליכי משפט, ו-18% היו בעבירות מין. בנוסף, 335 תיקים הועברו לבחינת מחלקת המשמעת של המשטרה.
התיקים שמוגש בהם כתב אישום הם מיעוט קטן מתוך כלל התיקים שמגיעים למח"ש. ב-2019 קיבלה המחלקה החלטות ב-2,397 תיקים, מתוכם ב-539 (23%) נחקרו שוטרים באזהרה. 364 תיקים נוספים נסגרו לאחר הליך של בדיקה פלילית, שכולל איסוף חומרים, אך ללא חקירה באזהרה. יותר מ-60 אחוזים מהתיקים נסגרו ללא בדיקה וללא חקירה, בהחלטה של ראש צוות חקירה או פרקליט, לאחר שנמצא שהתלונה לא מהווה עבירה פלילית, או עבירה שאין בסמכותה של מח"ש לחקור.
על פי הדוח, יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה רשמה גידול משמעותי בפעילותה. היחידה עוסקת גם בליווי חקירות וניהול תיקים פליליים, אך גם במה שמכונה "אכיפה אלטרנטיבית". הכוונה היא להסרה של תכנים לא חוקיים מהאינטרנט, או חסימת הגישה אליהם.
באשר לניהול הליכים פליליים, יחידת הסייבר הגישה 37 כתבי אישום, רובם בעבירות ממניע כלכלי כמו הונאה או מכירת פרטי אשראי גנובים, וכן בעבירות מין שמבוצעות בדרך כלל ברשתות החברתיות. לעתים כתב אישום אחד כולל בתוכו עשרות מקרים, ועל פי הדוח 85% מנפגעי עבירות המין שבוצעו באמצעות מחשב הם קטינים, ו-90% מהקורבנות הן נשים.
הגידול העיקרי בפעילותה של מחלקת הסייבר נבע מהזינוק בהליכי האכיפה הוולונטרית. ב-2019 ביקשה המחלקה משירותי תוכן שונים להסיר יותר מ-19 אלף פרסומים, לעומת כ-14 אלף בשנה שלפני כן, וכ-12 אלף ב-2017. הרשתות החברתיות לא חייבות להיענות למחלקת הסייבר, אף ב-90% מהבקשות הן עשו זאת, והתוכן הוזר.
לצד בקשות להסרת תכנים שמהווים הסתה, או כאלו שתומכים בארגוני טרור, עסקה המחלקה בשנה שעברה גם בהסרת פרסומים שקשורים לבחירות, ככל הנראה תעמולה שאסורה על פי החוק (למשל, פרסומי תעמולה שלא ברור מי עומד מאחוריהם). למעשה, ניתן לראות שכמעט כל העלייה השנתית מרוכזת בחודשים מרץ-אפריל, סביב סבב הבחירות הראשון. מלבד אותם חודשים, הגישה מחלקת הסייבר בממוצע 650 בקשות להסרת תכנים בכל חודש. לעומת זאת, במרץ ואפריל הוגשו 12,729 בקשות. גידול של פי עשרה מחודש ממוצע.