תלמידי כיתות א'-ד' שבו היום (ראשון) ללימודים ברחבי הארץ ברגשות מעורבים. כחצי מיליון תלמידים שבו לכיתות אחרי יותר מחודש בו שהו בבתים במסגרת הגבלות הקורונה, כשברקע מרחף החשש מגל הדבקות בבתי הספר, שיביא לסגר נוסף, לצד תחושות אופטימיות עם החזרה המאתגרת למסגרות.
בבית הספר בן גוריון שבאופקים הייתה התרגשות גדולה הבוקר. המנהלת, תקווה יפרח, סיפרה על היערכותה ל-1 בנובמבר. "הרגשנו הבוקר כמו פתיחת שנה. חגיגה. נערכנו לקבלת הילדים ואנו עושים הכל כדי לחזור לשגרה". היא אמרה כי עדיין ישנו חשש, אבל "אנחנו נערכים לכל תרחיש ועושים את המקסימום. אנחנו לומדים בקפסולות של לא יותר מ-18 ילדים בבית הספר. זאת תקופה מאתגרת אבל למדנו גם דברים חדשים בקורונה".
מיטל בן דוד, אימא לתלמידה בבית הספר, תיארה את האירוע כחיובי. "מתרגשים כמו 1 בספטמבר, לפגוש את החברים והקשר הבלתי אמצעי הזה. אין חשש. אני שולחת את הילדה בלב שלם. הגיע הזמן שהתלמידים יחזרו ללימודים. הקטע הפסיכולוגי לא פחות חשוב", אמרה בן דוד.
אל תפספס
אוראינה פרץ, אם לתלמיד כיתה א' בבית הספר בן גוריון, אמרה כי ההרגשה הכללית טובה. "הגיע הזמן, חיכיתי לזה בקוצר רוח. הקורונה מאד מפחידה, אבל יותר מפחיד שהם בבית וששני ההורים עובדים. הבן שלי בכיתה א', וזה היה לו מאוד קשה ועכשיו זה שונה. הרגשה של פתיחת שנת לימודים".
בכניסה לבית ספר השלום במבשרת ציון, המנהלת קיבלה את כל התלמידים. מיקה, בת השמונה, אמרה: "שמחה לחזור, לראות את החברים". אימה, גלי, הביעה חשש מהחזרה של ילדתה לבית הספר. "אנחנו עם קצת חששות, מקווה שיהיה בסדר. חששות מלקבל הודעה שעוד רגע יוצאים לבידוד".
"לא כל כך התגעגעתי, היה כיף בבית", אמרה ליאל, תלמידה נוספת בת שמונה בבית הספר. "שיחקתי, עשיתי הרבה יצירות. מתרגשת לראות חברים". מיטל, אמם של ליאל ונאוראי בן השש, אמר כי "הוא לא הספיק כלום, לא הספיק כלום. הוא ממש מתרגש. בימים האחרונים אמר שהוא מתרגש כבר להיות בהסעה בבית ספר. אני מתרגשת בשבילם, היו חייבים את זה. יש חששות שזה זמני, אנחנו מאוד מקווים שלא, ומאמינים שיעשו הכל כדי להביא אותנו לזה שלא ייסגר".
דימה צוויג, אביה של אביגייל צוויג, תלמידה בכיתה ג' בבית הספר גורדון בגבעתיים, הגיע עם בתו לפתיחה המחודשת של בית הספר. עם מועד החזרה לכיתה הם הביעו שמחה רבה. "יש הרגשה של שחרור, אושר. לא קורה ש-1 בספטמבר חוזר פעמיים בשנה, מקווים שזה יהיה לאורך זמן ולא יעלם אחרי חודשיים", אמר דימה, "אנחנו נהיה בעוד סגר אחד עד שיהיה חיסון, ואני מקווה שהמערכת הפעם תערך לזה כמו שצריך".
אביגייל, בתו, אמרה: "קצת יפריע לי להיות עם המסכה ויהיה לי ממש חם. אבל אני אצטרך ללמוד ככה. אני מתרגשת וחוששת שאני אדבק בקורונה, התגעגעתי ללימודים, לראות את החברים שלי להכיר חברים חדשים ולהיות בבית ספר".
בבית הספר צליל בחדרה שבו ללימודים היום כ-400 תלמידים - אחוז ההתייצבות גבוה. המנהלת, סיגלית יעקבי, עמדה בפתח בית הספר והקפידה לקבל בברכה כל תלמיד. העירייה הציבה בכניסה לבית הספר מתקן לחיטוי ידיים, ללא מגע יד, וסגל בית הספר מקפיד כי התלמידים יחטאו ידיהם בעת כניסתם ויקפידו על חבישת מסיכה.
באווירה חגיגית, בית הספר קושט בבלונים ושלטים וברקע הושמעה מוזיקה. אב לתלמיד בכיתה ב' אמר כי "שמעתי כרגע את שר החינוך בשידור מתעקש ששנת הלימודים לא אבודה, אולם אני חולק על דבריו. הילדים בקושי למדו השנה וישנה אי ודאות לגבי ההמשך". לדבריו, "לפחות לפי הבן שלי, המסיכה מקשה מאוד על הריכוז שלו. נקווה שהחזרה לבתי הספר לא תביא לעליה בתחלואה במדינה ושהילדים שהם א-סיפטומטים לא ידביקו את בני משפחותיהם בבתים".
אביטל, אם לתלמיד בכיתה א' בבית הספר, אמרה כי "מצד אחד יש התרגשות גדולה לשוב לבית הספר, ומצד שני חשש גדול. יש יותר מידי סימני שאלה איך תראה החזרה לבתי הספר וכמה אפקטיבי המתווה הנוכחי".
הלימודים היום נפתחו במתכונת שאושרה בממשלה בשבוע שעבר, לפיה כיתות א'-ב' יפעלו לפחות ארבעה ימים בשבוע, כשכיתות ג'-ד' ירדו מחמישה ימי לימוד לארבעה, בקבוצות של עד 18 תלמידים.
הלימודים במתכונת זו יימשכו למשך שבועיים בלבד, כשלאחר מכן הממשלה תחליט אם להמשיך באותה מתכונת. עוד הוחלט כי הן צוותי החינוך והן התלמידים בכיתות א'-ד' יידרשו לעטות מסיכות במהלך כל יום הלימודים, כולל במהלך השיעורים עצמם, בשונה מהנחיות משרד הבריאות בעבר.
את תכנית זו לפתיחת הלימודים בבתי הספר היסודיים העלה שר החינוך יואב גלנט רק ביום רביעי, שונה מהמתווה הקודם שאותו כבר אישרה הממשלה, לפיו כיתות א'-ב' ילמדו במתכונת של חצאי כיתות - חצי שבוע מהבתים וחצי שבוע במוסדות לסירוגין, וכיתות ג'-ד' ילמדו בקפסולות במשך חמישה ימים בשבוע.
רשויות מקומיות מתחו ביקורת על המתווה החדש, ואמרו כי יספקו על חשבונן יום לימודים נוסף כך שהתלמידים יוכלו ללמוד חמישה ימים מלאים במקום ארבעה. עם זאת, ישנן רשויות שמבחינה תקציבית ומערכתית אינן מסוגלות לספק יום נוסף לתלמידיהן, והדבר יצר מתחים בין הגופים.