הדיווח מהבית הלבן בארצות הברית על עסקת מכירת 50 מטוסי חמקן מסוג F-35 לאיחוד האמירויות הפתיע גורמים במערכת הביטחון בגלל היקפה. איחוד האמירויות, כמו מדינות נוספות במזרח התיכון ניסתה לאורך השנים האחרונות לרכוש את המטוס המתקדם אך ארצות הברית התעקשה על יתרונה האיכותי של ישראל, ובירושלים התנגדו נחרצות. לאחר שחל שינוי במדיניות ממשל דונלד טראמפ ובישראל לא עמדו על הרגליים האחוריות, העריכו גורמים במערכת הביטחון ובצה"ל כי העסקה תכלול 30-25 מטוסי חמקן.
גורמים במערכת הביטחון הבהירו כי "זה לא סוף פסוק" מאחר ופרטי העסקה עדיין לא נחשפו למעט ההיקף ויש חשיבות גדולה ללוחות הזמנים של ייצור ומסירת המטוסים. פולין וסינגפור, שחתמו אחרונות על הסכם רכש F-35 עם ארצות הברית יקבלו את המטוסים הראשונים החל משנת 2024, ולכן הערכות של גורמי צבא כי מימוש העסקה יכול להתקיים סביב שנת 2024 ואילך. התרחיש הקיצוני והבלתי סביר יהיה אם האמריקנים יחליטו בצעד דרמטי להעביר מטוסי F-35 מפס הייצור של חברת לוקהיד מרטין לאיחוד האמירויות על חשבון חיל האוויר האמריקני.
לדברי גורמי ביטחון, היקף העסקה מעורר דאגה ויש חשש מזליגת מידע אך עדיין ניתן להפעיל את הלובי של ישראל בוושינגטון כדי להבטיח שהעסקה תצא לפועל בטווח רחוק משנת 2024. ישראל חתמה על הסכם לרכש 50 מטוסי חמקן מסוג F-35 ומתוכם קיבלו עד כה 24. שאר המטוסים יתקבלו בקצב של שישה בשנה.
עוד בוואלה!
כמו כן, לישראל הסכם אופציית רכש ל-70 מטוסי חמקן נוספים. פס הייצור מתוכנן בהתאם לעסקאות רכש וקשה מאוד להשפיע עליו, אלא אם הוא מגיע על חשבון הזמנות אחרות. השבוע הודיעה ארצות הברית כי היא תמכור שישה מטוסי חמקן ליוונים, שהיו מיועדים לחיל האוויר הטורקי. בשל רכש מערכת ה-S-400 מרוסיה, הוחלט להוציא את אנקרה מהפרויקט של מטוסי החמקן.
השבוע קיימו הטורקים ניסוי במערכת והיא מהווה מקור דאגה בחיל האוויר, במיוחד על רקע המתיחויות האזוריות. בירושלים היו מעדיפים לראות הטורקים רוכשים נשק אמריקני שמביא עמו השפעה מערבית ואיזונים, ואילו התקרבות ממשל רג'פ טייפ ארדואן לרוסיה מסיבות מגוונות עשויה לשנות את כללי המשחק באזור.
באופן לא מפתיע, ההכרזה האמריקנית יצרה הד תקשורתי רחב בישראל ושר הביטחון בני גנץ לא עמד מנגד ופרסם הודעת הרגעה, "ארצות הברית ממשיכה להיות מחויבת לביטחון ישראל וליתרונה האיכותי והטכנולוגי במזרח התיכון". אך המילים הללו לא באמת מרגיעות, אל מול ההערכה של גורמים במערכת הביטחון לפיה אם טראמפ ייבחר מחדש, יהיו עוד מדינות ערביות מהמזרח התיכון שיקבלו את האישור לרכוש את F-35 כמו סעודיה וקטאר. טראמפ כבר הוכיח כי הוא דואג קודם כל לאינטרסים של ארצות הברית, ואחר כך לבעלות בריתה וכשזה מגיע לכסף הוא מתנהל בהתאם.
גנץ ומנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל, לא התעקשו למרבה הפלא בפגישות עם מזכיר ההגנה האמריקני מארק אספר ובכירי הממשל, לקבל תוספת תקציב לסיוע הביטחוני על רקע שינוי במדיניות האמריקנית. הגדלת התקציב היתה משחררת הרבה לחץ בצה"ל. אך לדברי גורמים בסביבתו הקרובה הוא כן הצליח להביא להסכם שמחייב את ארצות הברית לדאוג כי יישמר מרחק מהותי בין איכות מערכות הנשק והטכנולוגיה שנמכרת לישראל לעסקאות דומות במזרח התיכון עם מדינות ערביות לטווח של עשרות שנים.
לצה"ל יש עליונות מודיעינית ואווירית בעיקר בזכות הון אנושי איכותי וטכנולוגיות מגוונות תוצרת כחול לבן. חיל האוויר התעקש וקיבל מטוס ניסוי כדי שיהיה ניתן לפתח עבור מטוס ה-F-35 חימושים מתקדמים ויכולות נוספות שלא יהיו למדינות אחרות ויעניקו יתרון מהותי גדול יותר.
היכולת לא פותרת את מערכת הביטחון ומקבלי ההחלטות והדרג המדיני על כשל בתכנון הארוך טווח. ניתן כבר היה לצפות מזמן שהסכר שהפריד בין מדינות ערביות לנשק מתקדם לא יחזיק זמן רב ועל ישראל היה לבנות אחרת את גרף הרכש. במבצע "צוק איתן" צה"ל השקיע בטנקים מתקדמים מסוג מרכבה סימן 4 עם מערכת "מעיל רוח", ואילו את משק הנגמ"שים זנח עד כדי מחדל. עד שהתעוררו והחלו בצה"ל לפתח נגמ"ש מסוג "נמר" ונגמ"ש גלגלי מסוג "איתן" שרק שניים ממנו נקלטו עד כה בחטיבת הנח"ל. כשל תכנוני וגרירת רגליים בתהליך קבלת ההחלטות ניצת לראות גם במערך מסוק התובלה הכבדים הזקן שנמצא בישורת האחרונה לפני עסקת רכש גדולה למסוק עתידי.