ממלא-מקום ראש אגף תקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס, שלח היום (ראשון) מכתב חריף למנכ"ל משרד הביטחון, אלוף במיל' אמיר אשל, בו הביע התנגדות למודל מימון עסקת מיליארדי הדולרים של חיל האוויר.
העסקה, הכוללת רכישת טייסות קרב מסוג F-35 ו-F-15, מטוסים מתדלקים מסוג KC-46, מסוקי תובלה כבדים שזהותם טרם הוכרעה וחימושים מתקדמים, צברה תאוצה מצד משרד הביטחון בשבועות האחרונים. לטובת מימונה, המשרד מבקש לדחות פירעון הלוואה קודמת משנת 2021 לשנת 2028 - אך באוצר מתנגדים בטענה כי המהלך עלול להוביל לחוב של מיליארדי דולרים שיחרגו מהתקציב העומד לרשות משרד הביטחון.
לקריאת המכתב המלא
לקריאה נוספת בנושא
בשנת 2014 נאלץ משרד הביטחון לבקש הלוואה חיצונית למימוש עסקת טייסות מטוסי החמקן על חשבון סיוע אמריקני עתידי, ומאז סובל מבעיית מימון חריפה. משרד האוצר אישר אז את ההלוואה ונתן לכך ערבויות, אך לאחר שמשרד הביטחון העלה את המודל הנוכחי, שיגדיל את ההלוואה הקיימת, החליטו במשרד האוצר להתנגד נחרצות.
ההתנגדות נובעת מכך שב-2028 יסתיים החוזה לסיוע הביטחוני האמריקני, הנאמד ב-3.8 מיליארד דולרים בשנה. באוצר חוששים כי אם הממשל האמריקני יחליט לקצץ בתקציב, ישראל תהיה זו שתצטרך לגשר על הפערים הכספיים ולממש את הערבות במיליארדי דולרים, תוך חריגה מתקציב המדינה.
גורמי ביטחון בכירים טענו כי העסקה היקרה קריטית לביטחון המדינה, ולכן יש להאיץ את הליך החתימה. במקביל החלו שיחות בין צה"ל ומשרד הביטחון למשרד האוצר לקראת הצגת מודל מימון העסקה. במשרד האוצר לא אהבו, בלשון המעטה, את המודל, והעבירו את המסר בצורה המקובלת בפורומים סגורים.
משרד האוצר הציג לחטיבת התכנון בצה"ל ולמשרד הביטחון דרכים חלופיות למימון העסקה, כגון שינוי סדרי העדיפויות בתוך כספי הסיוע האמריקני. כך, לדוגמה, ניתן לדחות או לצמצם רכש דלקים בשל הירידה התלולה בהיקף האימונים השנה. עוד הציעו באוצר לשלם עבור חלק מכלי הטיס בשקלים במקום בדולרים, או לבקש את אישור כלל משרדי הממשלה כדי לאפשר את החריגה התקציבית ברכש.
ואולם, לאחר שהבינו באוצר כי משרד הביטחון מתכוון להתעלם מההערות ולהציג את המודל בפני ועדת השרים לענייני הצטיידות, הוחלט להוציא את המכתב. כבר בפתח המכתב, שכותרתו "שימוש במנגנון עוקף תקציב לרכש של משרדי ממשלה", כתב גרדוס כי הבקשה של משרד הביטחון למימון העסקה "לא תואמת את דרכי התקציב המקובלות במדינה". מ"מ ראש אגף תקציבים אף הבהיר כי "לקיחת הלוואה חיצונית לתקציב היא עקיפה מפורשת של יסוד השיטה לקביעת תקציב מדינת ישראל".
"משרד הביטחון מתחייב לתקציב הגבוה מזה שהוקצה לו"
גרדוס טען כי הפעולה שמבקש משרד הביטחון לבצע בימים אלו למימוש העסקה היא סוג של מנגנון שעוקף את סעיף 40א' לחוק יסודות התקציב, שקובע כי יש להציג פעולה מאזנת לכל החלטה חדשה. "הפעולה המאזנת המוצעת במקרה הזה היא דחייה של תשלום הוצאה שכבר בוצעה, ויוצרת מצב שבו בשנים 2023-2022 משרד הביטחון מתחייב למעשה לתקציב הגבוה מהתקציב שהוקצה לו, ללא מקור תקציבי או פעולה מאזנת", נכתב. "היבט בעייתי נוסף בהצעה של משרד הביטחון היא לקיחת מחויבות משמעותית נוספת ללא רישומה בתקציב המדינה".
במכתב נחשף כי עלויות מימון ההלוואה נאמדות בכ-217 מיליוני דולרים, שייתכן שישולמו מתקציב המדינה. מ"מ ראש אגף תקציבים הגדיר את הפעולה כ"תעדוף סמוי של הוצאות ביטחון על הוצאות אחרות בשנים הבאות".
לקראת סיום הדגיש גרדוס כי פנייתו לא עוסקת באיכות הצורך הביטחוני שהציג צה"ל, שכן ברור לכולם הצורך בדחיפות ומימוש העסקה. "על כן, לעמדתנו, וביתר שאת בעת זו של משבר כלכלי כה רחב היקף שטומן בחובו אי-ודאות גדולה לעתיד, על הממשלה לדבוק בקנאות בכללים הפיסקליים שהיא עצמה קבעה ואושרו על ידי הכנסת, ולהימנע ממנגנונים עוקפי תקציב", נכתב.
ממשרד הביטחון טרם נמסרה תגובה.