עתיד הרוטציה ורה"מ החליפי: מה צריך לדעת על העתירות נגד ממשלת נתניהו-גנץ

בית המשפט העליון דן היום (שלישי) שעות ארוכות בעתירות שביקשו לפסול את התיקון לחוק יסוד הממשלה, שהוביל להקמת ממשלת החילופים של הליכוד וכחול לבן וליצירת תפקיד ראש הממשלה החילופי. למרות שהדיון הועבר בשידור ישיר כדי להנגיש אותו לציבור הרחב, הוא עדיין דרש הבנה של לא מעט מונחים משפטיים.

הקמת ממשלת האחדות בין כחול לבן לליכוד התאפשרה בעיקר באמצעות תיקון לחוק יסוד הממשלה שמסדיר מהי "ממשלת חילופים", את יחסי הכוחות בין מרכיבי הממשלה השונים, ומגדיר תפקיד שלא התקיים עד אז - ראש הממשלה החלופי.

העותרים - התנועה לאיכות השלטון, סיעת מרצ, עו"ד אביגדור פלדמן ועמותות "חוזה חדש" ו"משמר הדמוקרטיה הישראלית", ביקשו מבית המשפט לפסול את התיקון.

הטענה הראשונה שעלתה בעתירות היא שיש לפסול את התיקון לחוק היסוד משום שהוא אינו חוקתי. כדי להבין את הטענה הזו, וגם את הבעייתיות שבה, צריך לדעת שהנימוק שבאמצעותו פוסל בג"ץ חוקים רגילים היא שהם עומדים בסתירה לחוקי היסוד, שנמצאים במעמד גבוה יותר - מעמד של חוקה.

מה הבסיס, אם כך, לפסילת חוקי יסוד? הטענה היא שלעתים גם חוק יסוד יכול לעמוד בסתירה ל"עקרונות-על" של הדמוקרטיה או של שיטת המשטר, ברמה שתצדיק את פסילתו. אפשר לחשוב, למשל, על חוק יסוד שיקבע כי לא יתקיימו יותר בחירות בישראל.

הדוקטרינה של "תיקון חוקתי שאינו חוקתי" לא אומצה על ידי בית המשפט העליון בארץ, ובשל כך גם לא יושמה מעולם, אך עותרים שונים דוחקים לאמצה, וביתר שאת בחודשים האחרונים. גם הפעם נטען כי התיקון שאפשר את הקמת ממשלת הרוטציה הנוכחית, אף שנעשה בחוק יסוד, אינו חוקתי.

טענה שניה שעמדה במרכז הדיון היא כי הממשלה עשתה שימוש לרעה בסמכות לחוקק חוקי יסוד. למרות שחוקי היסוד אמורים להוות פרקים בחוקה העתידית של מדינת ישראל, ולפיכך לעסוק בנושאים ש"ברומו של עולם" כמו אופייה של המדינה או זכויות האדם, הליך החקיקה שלהם אינו שונה מזה של חוק רגיל. בפועל, כל רוב של חברי כנסת יכול להעביר כל חוק שירצו, לתת לו את הכותרת "חוק יסוד", ובכך לחסן אותו מפסילת בג"ץ. בדיוק בשל כך אימץ בג"ץ כלי של שימוש לרעה בסמכות לחוקק חוקי יסוד.

במקרה הנוכחי נטען כי השינוי של חוק יסוד הממשלה כדי ליצור את ממשלת החילופים בין כחול לבן לליכוד הוא שינוי משטרי של ממש, שנעשה אך ורק כדי לפתור בעיה פוליטית זמנית ומזדמנת של חוסר יכולת להקים ממשלה.

טענה שלישית, שנמצאת באמצע בין שתי הטענות האחרונות, היא שתיקון חוק היסוד ושינוי מבנה הממשלה לא יכול להיעשות לאחר הבחירות, ובנוגע לבחירות שכבר התקיימו, משום שהמצביעים הלכו לקלפי ביודעם שלאחר הבחירות יהיה ראש ממשלה אחד - ומצאו את עצמם במערכת ממשלתית אחרת שבה יש גם ראש ממשלה חלופי.

המשיבים לעתירות הם הכנסת, הממשלה, הליכוד וכחול לבן. בליכוד טענו ראשית, כטענת סף, שהנושא אינו שפיט ושבית המשפט אינו מוסמך לדון בחוקתיות של חוק יסוד. הכנסת, למשל, בחרו שלא להביע דעה בשאלת "התיקון החוקתי שאינו חוקתי", ובדומה ליועמ"ש השיבו כי גם אם תתקבל דוקטרינה כזו, הרי שהתיקון הנוכחי בוודאי אינו אחד מאותם מקרים נדירים וחריגים שיזעזעו את עקרונות היסוד של המשטר, ואולי יצדיקו התערבות של בית המשפט.

לדברי המשיבים, מדובר בסך הכל בהוספת אפשרות של ממשלת רוטציה, לצד האפשרות של הקמת ממשלה רגילה. טענה נוספת של המשיבים היא שמרגע שהכנסת נבחרה - יש לה את כל הסמכויות של הכנסת, כולל הסמכות לשנות את חוקי היסוד.

ראשית, הסיכוי לקבלת העתירות קטן מאוד, ולו משום שרוב רובן של העתירות החוקתיות נדחה. יתרה מכך, נשמעה הטענה שלו נשיאת העליון אסתר חיות הייתה סבורה שיש סיכוי ניכר לקבלת העתירות - הייתה מורה על קיום הדיון מול הרכב שופטים מורחב, ולא משאירה אותו בהרכב רגיל של שלושה שופטים. זאת, אף שמדובר בהרכב הבכיר ביותר של בית המשפט העליון מבחינת הוותק: הנשיאה חיות, סגנה חנן מלצר והשופט ניל הנדל.

אם בכל זאת העתירה תתקבל, יהיה מדובר במקרה חסר תקדים, ולכן ניתן רק לנחש את ההשלכות האפשריות. השופטים יוכלו למשל, באפשרות הקיצונית ביותר (והכי פחות סבירה), להודיע כי התיקון כולו בטל באופן מידי. לא ברור מה יהיה אז מעמדם של ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הממשלה החליפי בני גנץ, וניתן להניח שפסיקה כזו תכניס את ישראל לכאוס משטרי.

אפשרות נוספת יכולה להיות ביטול של חלק מסעיפי תיקון החוק באופן לא מידי, כך שהליכוד וכחול לבן יוכלו למלא את החסר באמצעים אחרים, כמו תיקון ההסכם הקואליציוני. הצעה ברוח זו העלה במהלך הדיון עו"ד אביגדור פלדמן.

בכל מקרה, לא מן הנמנע כי כל התערבות של בג"ץ בתוכן התיקון תביא להתפרקות הממשלה והליכה לבחירות. אלא שבכל מקרה, כאמור, האפשרות שנראית כסבירה יותר היא שבג"ץ ידחה את העתירות.