המבקר נעדר מהמקום בו הכי היה נחוץ, ומחדלי הקורונה נדונו לחזור על עצמם

גם מי שמסכים עם גישתו של אנגלמן יתקשה להצדיק את היעדר הביקורת על תהליכי קבלת ההחלטות. המחדלים בהם טיפל היו נקודתיים, ללא כל עיסוק בהתנהלות הממשלה והקבינט. הדוח המלא, שיתפרסם בשנה הבאה, צריך להיראות אחרת

בווידאו: ממצאי דוח המבקר על המערך האפדמיולוגי, בדיקות הקורונה ואיכוני שב"כ (צילום: משרד מבקר המדינה)

דוח הביניים של מבקר המדינה על הטיפול במשבר הקורונה חושף שורה ארוכה של ליקויים שמצריכים טיפול. ואולם הוא לא נוגע בכשל העיקרי: קבלת ההחלטות בממשלה ובקבינט הקורונה.

גם מי שמסכים עם תפיסתו של מתניהו אנגלמן, שלפיה אין מקום לביקורת אישית על מקבלי ההחלטות, יתקשה להצדיק את היעדר הביקורת על תהליכי קבלת ההחלטות. בכך מפספס המבקר הזדמנות לתיקון יסודי, ובמקום לעלות לקומת הממשלה - נשאר בש"ג.

מפספס הזדמנות לתיקון יסודי. אנגלמן (צילום: עדינה ולדמן, דוברות הכנסת)

נושא הלמידה מרחוק הוא דוגמה טובה לכך. בחודש מרץ הופסקו הלימודים בפעם הראשונה, ומרכז הכובד של הפעילות החינוכית עבר ללמידה מרחוק. שנת הלימודים ההיא כבר הסתיימה ושנה חדשה נפתחה - אולם מתברר שגם כיום למשרד החינוך אין מושג לכמה תלמידים אין מחשבים או חיבור אינטרנט שמאפשרים למידה מרחוק. אין לו אפילו תשובה ברורה לשאלה מתי תהיה לו תשובה לשאלה הזו.

איך אפשר לקבל החלטות על למידה מרחוק של כמעט שני מיליון תלמידים, בלי לדעת לכמה מהם אין ציוד שמאפשר את זה? מתברר שאפשר. עובדה - הממשלה וקבינט הקורונה עושים את זה כבר כמעט שמונה חודשים. בתחילת המשבר עוד אפשר היה לקבל את המחסור במידע, אך חודשיים אחרי פתיחת שנת הלימודים השנייה של הקורונה זה מחדל של ממש. המבקר מצביע עליו - אבל לא יורד לשורשיו.

המבקר מצביע על המחדל בחינוך, אבל לא יורד לשורשיו. בית ספר בראשון לציון (צילום: ראובן קסטרו)

השימוש באיכוני השב"כ הוא דוגמה לא פחות טובה (או רעה). אחת ההמלצות של המבקר היא שהשב"כ ומשרד הבריאות יעבדו בתיאום, כך שלצד בדיקת האיכונים של השב"כ באמצעים טכנולוגיים, תיערך גם חקירה אפידמיולוגית יסודית ומעמיקה שתכלול תשאול פנים מול פנים. זו המלצה כה מתבקשת, שלא ברור איך עד היום לא חשבו עליה. אלא שמקריאת הדוח מתברר שבעצם כן חשבו.

ב-22 במרץ, חמישה ימים בלבד אחרי ששב"כ החל לפעול במסגרת המאבק בקורונה, ביקש סגן ראש השירות להבהיר לגורמי משרד הבריאות את מגבלות הדיוק בנתוני השב"כ ואת הצורך בחקירה משלימה של משרד הבריאות. שבעה חודשים ו-2,300 מתים מאוחר יותר - והמבקר נאלץ להעלות את אותה המלצה בדיוק. האם ההמלצה המקורית של סגן ראש השב"כ הובאה לידיעת השרים והקבינט? אם כן, מדוע לא יושמה? בהיעדר בחינה של תהליך קבלת ההחלטות - גם השאלות האלה נותרות ללא מענה.

עוד בוואלה! NEWS

אלפי איכוני שב"כ שגויים, מערך הבדיקות לא יעיל | דוח מבקר המדינה

לכתבה המלאה
גודל המשבר מחייב התייחסות להליך קבלת ההחלטות. דיון קבינט הקורונה, יוני (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)

בניגוד לטענות שנשמעות לא פעם מצד מבקריו של המבקר, אנגלמן הוא איש רציני ולא מנסה לחפות על איש או לטייח דבר. הוא מאמין באמת ובתמים שביקורת פרסונלית אינה אפקטיבית, ולחיזוק דבריו נוהג להציג שכך פועלים מוסדות ביקורת רבים בעולם. יכול להיות שהוא צודק, אלא שבדוח הביניים הוא הלך עוד צעד אחורה, ולא התייחס כלל לדרך קבלת ההחלטות. זו נקודה שבה המבקר נחוץ ביותר, משום שהפרוטוקולים מישיבות הממשלה ומקבינט הקורונה נותרים חסויים.

ובכל זאת, צריך לזכור שמדובר רק בדוח ביניים. במהלך השנה הבאה אמור להתפרסם הדוח המלא על התנהלות הממשלה במשבר, שלדברי גורמים במשרד המבקר יבחן גם את תהליכי קבלת ההחלטות. הוא יהיה חייב לצלול לשאלות כמו אם שיקולים פוליטיים או סקטוריאליים הובילו את השרים, ואם דעתם של אנשי המקצוע נדחתה מפניהם.

זה לא יהיה קל, וזו כנראה לא הביקורת שאנגלמן תכנן לעשות כשנכנס לתפקיד מבקר המדינה - אבל גודל המשבר מחייב ללכת לכיוון הזה. המבקר יצטרך להיות עוד ישראלי שהמגיפה שיבשה את לו את התוכניות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully