סמוך לבית האריזה של תאגיד "צמח אבוקדו", החל השבוע דוכן גלידה למכור גלידת אבוקדו. לצד הבשורה המתוקה הזו שמחו השבוע מגדלי האבוקדו הישראלים לקבל חדשה משמחת - השוק היפני מצטרף לשוק הייצוא של האבוקדו הישראלי.
משרד החקלאות הודיע השבוע כי בתום פגישות ותיאום בין צוות השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות והשגרירות הישראלית לבין ממשלת יפן, קיבלה ישראל אישור רשמי משלטונות יפן לייצא אבוקדו מזן "האס" טרי מישראל ליפן.
אבוקדו האס מבשיל סביב חודש נובמבר ובמשרד מקווים כי החקלאים יספיקו לייצא ליעד החדש עוד במהלך החורף הקרוב.
יפן מייבאת היום אבוקדו בעיקר ממקסיקו וכן מפרו, צ'ילה, ארצות הברית וניו זילנד. בשנים האחרונות הייתה עלייה של כ-4% ביבוא אבוקדו ליפן. פוטנציאל השוק היפני עבור ישראל מאוד גדול, כיוון שיחידה בודדת של אבוקדו איכותי נמכרת גם בכשלושה דולר ליחידה.
אל תפספס
בישראל אוהבים לשלב אבוקדו במנות סושי, אולם בארץ המקור של הסושי זה לא נהוג. המשווקים הישראלים יתרכזו בשיווק באפיק המשפחתי וכן מתמקדים באיכויות הבריאותיות של הפרי. עם זאת, המרחק של השוק היפני יוצר קושי לוגיסטי היות שאבוקדו "האס" מחזיק כשלושה שבועות מרגע שנקטף, בעוד שהמסע עד לדוכן בשוק או במרכול ביפן אורך קרוב לארבעה שבועות.
יצוא האבוקדו מישראל נמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות. בשנים האחרונות עתה צריכת האבוקדו בעולם נוכח הגדרת הפרי כ"סופר פוד". לדברי איתן צבי, סמנכ"ל חברת "גליל אקספורט" באירופה ובארצות הברית נחשפים יותר ויותר לאבוקדו וליתרונות שלו, בין השאר גם בגלל מגמות של הגירה וגם בזכות כניסה של אבוקדו למסעדות ופרסום של הפרי על ידי שפים.
בעקבות כך נוספו שטחי גידול של מטעי אבוקדו בישראל. בעשור האחרון כמות ייצוא האבוקדו הכפילה את עצמה; בשנת 2019, ישראל ייצאה 69 אלף טונות אבוקדו, שהיווה כ-55% מהיבול.
לדברי צבי "זה מספר שנים שיש עליה הן בביקוש והן בגידול, וכך לצד הנטיעות הרבות שנעשו בישראל הרי שגם שאר המדינות המגדלות בעולם לא נשארות מאחור. לדבריו בקולומביה גדלו מאוד שטחי המטעים, כמו גם במקסיקו שנחשבת מעצמת אבוקדו וגם בפרו. במקביל גם נכנסות מדינות חדשות לשוק המגדלים, דוגמת מרוקו.
גם בקרב עברייני הפשיעה החקלאית, מטעי האבוקדו הפכו בשנים האחרונות ליעד מבוקש. בישראל מגדלים אבוקדו על כ-120 אלף דונם, ובין הזנים העיקריים: האס, אטינגר, פינקרטון, ריד וגליל. מרבית עצי האבוקדו בישראל הם עצים מהזן "האס" והם מהווים כ-55% ממטעי האבוקדו. זן אטינגר כ- 15%.
במשרד החקלאות ציינו כי היקף נטיעות האבוקדו עולה משנה לשנה תוך שימוש במים מושבים וניצולם להשקיה. בשנים האחרונות נוספו מדי שנה כ-10,000 דונם של נטיעות צעירות.
ישראל היא מהיצואניות המובילות של אבוקדו מאזור המזרח התיכון. כ-80% מהייצוא הישראלי מגיע למדינות האיחוד האירופי. בין השווקים המרכזיים של האבוקדו הישראלי נמצאות רוסיה, אנגליה, צרפת וגרמניה.
לדברי צבי, יעד פוטנציאלי נוסף הוא השוק הסיני, אולם הייצוא לשם תלוי בהסכמי סחר של תוצרת חקלאית בין המדינות. עכשיו, הוא אמר, גם מתחילים לחשוב על השוק של האמירויות.
יעקב פולג, סמנכ"ל בכיר לסחר ושיתוף פעולה בינלאומי, במשרד החקלאות אמר בעקבות פתיחת השוק היפני כי "מדובר בבשורה לחקלאים ולמגדלים המצוינים שלנו והזדמנות להרחבת היצוא החקלאי הטרי מישראל ליפן. תהליך האישור מול שלטונות יפן היה ארוך וההחלטה לאשר יבוא התעכבה מחשש לחדירה של זבוב הים התיכון. לאחר שהרשויות ביפן השתכנעו שינקטו כל האמצעים שיבטיחו חופשיות האבוקדו מהזבוב, היבוא אושר. משרד החקלאות רואה חשיבות רבה בפתיחת שווקים חדשים ועידוד היצוא החקלאי מישראל, ונמשיך לפעול לפתיחת יעדים נוספים והרחבת השווקים הקיימים".