ראשת העיר ירוחם זכתה לשבחים על המאבק בקורונה, אך הצרות הישנות ממתינות

טל אוחנה עברה בטבעיות מלשכת הסגנית אל ראשות המועצה, ונאבקה בעוז במגיפה - שהחריפה את המצב הכלכלי וקטעה את מאמציה לבסס את התעסוקה והתיירות. לצד המחמאות, מבקריה מלינים על ניהול ריכוזי ומזהירים שעבורה זו רק מקפצה לשלב הבא. שנתיים לבחירות המקומיות: כתבה אחרונה

בווידאו: טל אוחנה מסכמת שנתיים בתפקיד ראש מועצת ירוחם (צילום: שי מכלוף, עריכה: איתי עמרם ועמית שמחה)

כשטל אוחנה נכנסה לתפקיד ראשת העיר ירוחם, זה היה אך טבעי. במשך שנים היא שימשה כסגנית ראש העיר של מיכאל ביטון, היום שר במשרד הביטחון. אולם, כשנבחרה לתפקיד היא לא נכנסה לנעליו הגדולות של ביטון, אלא יצרה נעליים חדשות משלה. כעת, אוחנה מסכמת שנתיים מאתגרות מאז נבחרה לראשות העיר, בהן רשמה לא מעט הצלחות, ולצידם יעדים שטרם הצליחה לכבוש.

מעל לכל, מלחמתה של אוחנה בקורונה היא זו שהפכה אותה למרואיינת מבוקשת. היא יודעת היטב שהצלחתה במלחמה תלויה בתושבים: ירוחם היא מועצה קטנה, ומספיקה הדבקה של 20 תושבים כדי לשנות את המצב. אוחנה מדברת עם הנדבקים והחולים, משוחחת עם הגבאים של בתי הכנסת ועם הרבנים, מסבירה ושוב מסבירה, אך ההצלחה שלה אינה נמדדת במספר החולים בירוחם, אלא דווקא במדד אחר: המהירות בה נקטעת שרשרת ההדבקה לפי שהיא מתפשטת.

היא זוכה למחמאות על פועלה בתחום זה, אך גם לביקורת מצד מתנגדיה. "מי שאחראי על הורדת התחלואה במועצה הם התושבים, והרי ברור לכולם כי הייתה בירוחם תחלואה גבוהה", אומרים אלה. "התחלואה ירדה, עלתה ושוב ירדה, הרבה תלוי במשמעת של התושבים. זה נכון שמשקיעים במועצה המון בהסברה לציבור, אבל המשמעת של התושבים היא החשובה ביותר".

וכמו בקורונה, כך בכל נושא אחר: מול ההצלחות שרשמה במהלך כהונתה עד כה, אחרים מבקרים את אופן עבודתה.

שנתיים מאתגרות. ראש מועצת ירוחם טל אוחנה (צילום: שי מכלוף)

מיד שנכנסה לתפקיד אוחנה החליטה אוחנה לשים דגש על הפיתוח הכלכלי של העיר, דרך ההבנה שרק הבאת מפעלים עתירי ידע תבסס את הכלכלה המקומית. היא דיברה עם משקיעים והקצתה שטחים ייעודיים למפעלים - וגם היא מודה שיש לה עוד עבודה רבה בתחום זה - עד שהגיעה המגיפה, שאילצה את המועצה לשנות את סדר העדיפויות.

"תפקיד ראשת המועצה מאתגר, מצמיח. יש רגעים לא פשוטים, וישנו אושר מדברים קטנים של עשייה", היא אומרת לוואלה! NEWS. "קיבלתי עיר במצב מצוין, ואני לקחתי על עצמי להתעסק בפיתוח כלכלי בתחילת הקדנציה. לא הצלחתי לייצר משרות איכותיות במספר ובהיקף שירוחם צריכה, ועל זה אני עובדת. אלו דברים שלוקחים זמן, ולא רק שאלו דברים שלוקחים זמן - צריך להבין שהשנה הזאת עם הקורונה טרפה לנו הכול. אנחנו לא מתעסקים בפיתוח האסטרטגי של העיר - אנחנו מבוקר ועד לילה מתפעלים פה שגרת חירום, והתעשייה כאן נעלמת. אנחנו רואים את זה יום אחרי יום".

ירוחם: נתוני תחלואה קורונה

  • חולים מאומתים: 337
  • חולים פעילים: קטן מ-15
  • חולים חדשים בשבוע האחרון: 6-10
  • חולים פעילים ל-10,000 נפשות: 13
  • נתונים: אתר משרד הבריאות, 22.10.2020

בדרך לפוליטיקה הארצית

התעסוקה בירוחם היא נושא מרכזי עבור התושבים. רוב אוכלוסיית העיר עדיין מתפרנסת מהתעשייה הישנה, ובשנים האחרונות מספר מפעלים בעיר היו על סף סגירה ועשרות תושבים מהאזור פוטרו מעבודתם. הקורונה החמירה את התהליך הזה באופן דרמטי: על פי נתוני המועצה, היום שיעור האבטלה בעיר עומד על 22%, כפול מהשיעור בתקופה שקדמה למגיפה, כ-11%. בצל המצב, בשנים האחרונות מנסים קברניטי העיר לנסות ולהוריד את התלות בתעשייה הישנה במקום, ולפתוח אפיקים אחרים של תעסוקה לבני המקום.

"אני צריכה עכשיו לפתח תשתיות שרק בעוד מספר שנים תייצרנה כאן משרות במספרים גדולים יותר. זו השליחות שלי, זה מה שאני צריכה לעשות", מסמנת אוחנה את היעדים שטרם השיגה, ומציינת את העיסוק בקנאביס רפואי שהולך ומתפתח בעיר. "אני חושבת שהסיפור הזה של אקו-סיסטם של קנאביס רפואי כבר מעוגן במציאות. זה לא עוד סיסמה, לא חלום. יש שני מפעלים שקיבלו אישור ממשרד הכלכלה, יש פה 100 דונם שקיבלו אישור שהחקלאים מחכים להם, יש פה חממה טכנולוגית בהשקעה של 160 מיליון שקלים, יש פה אקדמיה שתיפתח בירוחם בנושא הקנאביס שנפתחת פה ב-15 בנובמבר", היא מפרטת.

עוד בוואלה! NEWS

שישה מפעלים וחממת סטרטאפ: כך תהפוך ירוחם לבירת קנאביס עולמית

לכתבה המלאה

"כל מה שאני עושה זה להביא פיתוח כלכלי", היא אומרת. "הבנתי שאני צריכה להביא מנועי צמיחה חדשים לעיר, אני מפתחת תשתיות בתחומי הלוויינים, הרחפנים והחיסונים. אני מזהה מה חסר במדינה מבחינת תשתיות, ומשכנעת את המשקיעים".

הקורונה קטעה את התכניות. בניין המועצה המקומית (צילום: שי מכלוף)

חלק מהביקורת שמופנית אל אוחנה היא שירוחם היא בעיקר פלטפורמה בשבילה, לפני שתיכנס לפוליטיקה הארצית. "לכולם ברור שטל רוצה להגיע לתפקידים בכירים בממשלה וירוחם היא מקפצה עבורה", אומר אחד התושבים. אוחנה לא מכחישה את כוונותיה ומודעת לביקורת עליהן, אך מתחייבת שזה יקרה רק אחרי סיומן של שתי קדנציות כראשת עיר.

"קיבלתי הצעות בשנה האחרונה מכל מפלגה לתפקיד ביצועי - וסירבתי לכולם", היא מבהירה. "אני אוהבת את מה שאני עושה. אני רק אחרי עשור אלך לפוליטיקה הארצית. החלום שלי הוא להיות שרת הרווחה של מדינת ישראל, אבל לא עכשיו. יש לי עוד שמונה שנים לעבוד בירוחם", היא אומרת.

סגנון ניהול שונה. ראש המועצה הקודם, השר מיכאל אוחנה (צילום: ראובן קסטרו)

ביקורת אחרת שמגיעה מהמתנגדים הפוליטיים של אוחנה בירוחם גורסת שהיא מנהלת את המועצה בסגנון ריכוזי מדי. "יש לעתים תחושה שטל אוחנה לא באמת מחוברת לשטח ולתושבים. היא מאוד ריכוזית ומקבלת החלטות לבדה ומנחיתה הנחיות", אומרים תושבים שונים. בנוסף, הם טוענים כי אוחנה עסוקה ביחסי ציבור לירוחם.

מקורביה טוענים מגד כי העירייה כלל לא מעסיקה אנשי יחסי ציבור, ושככל שירבו כתבות טובות על ירוחם והיא תוצג באור חיובי - מה טוב. בנוסף, הם טוענים כי היא הצליחה לאחד בין כלל התושבים במועצה, חרדים, חילונים ודתיים. "יש הבדל גדול בין מיכאל (ביטון - ראש המועצה הקודם, י"י) לטל", הם אומרים, "טל עובדת מהבוקר ועד הערב במשרד כדי לקדם את העיר, ומיכאל היה יותר איש שטח, יותר התחבר בפן האישי אל התושבים. זה סגנון ניהול שונה, אבל אין ספק שטל תגיע רחוק גם בפוליטיקה הארצית".

האתגר: להפוך את ירוחם למוקד משיכה

לפני כעשור בירוחם בפרט ובנגב בכלל ציפו שעיר הבה"דים תביא לשינוי דמוגרפי גדול לאזור. בירוחם זה לא כל כך הצליח - ואנשי הקבע נשארו במרכז. "מודל השירות בקריית הדרכה מובנה מחילוף תפקידים כל פרק זמן, ולכן הקצינים והנגדים החליטו להשאיר את בני משפחתם במרכז. יש היום 30 משפחות של אנשי קבע בירוחם, וביניהם רופא הבסיס, אני מקווה שקריית המודיעין והתקשוב תביא איתה הרבה יותר תושבים לנגב ולירוחם", אומרת אוחנה.

גם התושבים במועצה מביעים אכזבה בהקשר זה. "בניגוד לכל התחזיות, לא הגיעו הרבה אנשי קבע כפי שציפו במועצה ובממשלה לירוחם", אומרים תושבים בעיר. "זה קורה לא רק בירוחם, אלא בעוד הרבה מקומות בנגב. הגיעו לפה אנשי קבע, אבל לא בכמות מהותית".

למרות זאת, בשנים האחרונות מגיעים תושבים חדשים למועצה הדרומית - גידול של כ-3%, כ-400 תושבים חדשים מדי שנה כולל גידול טבעי, על פי הנתונים הרשמיים. לדברי אוחנה, הגידול באוכלוסייה מגיע ממספר כיוונים שונים: "הצמיחה הדמוגרפית בירוחם נובעת מכך שכמעט אין תושבים שעוזבים", היא אומרת, ומציינת הגעה של משפחות חילוניות ודתיות-לאומיות למועצה, גם כדי לשפר דיור.

ירוחם: תעודת זהות

  • שנת הקמה: 1951
  • מספר תושבים: 11,113 (2020)
  • מדד כלכלי-חברתי: 3 (2019)
  • מערכת החינוך: 3,483 ילדים עד גיל 18, שלושה בתי ספר יסודיים, שלושה תיכונים וחטיבות ביניים (2018)
  • השכלה גבוהה: 18% מהתושבים בני 35-55 הם בעלי תואר אקדמי (2018), 3.1% מכלל האוכלוסייה הם סטודנטים (2018)
  • תעסוקה: בירוחם כ-5,600 תושבים בגילאי העבודה. מתוכם משתתפים בשוק העבודה 3,700 אנשים. 55% מבין העובדים בירוחם הם עובדי תעשיה ומסחר (2019).

בינתיים, במועצה שואפים ליצור מנועים נוספים לכלכלת ירוחם, תוך שילוב בין תיירות לפיתוח מקומי. כך, שמרבית הכנסתו של מלון אירוס המדבר המקומי, בבעלות הקרן לפיתוח ירוחם, מופנים לטובת החינוך והתרבות ביישוב. פרויקט מקומי יפה שמושך אליו ישראלים הוא "המבשלות בירוחם", שבו מוזמנים תיירים להתארח אצל מבשלת מקומית שמכינה להם ארוחה מסורתית, ומאפשרת להכיר את תושבי העיר לבאים מבחוץ. בירוחם גם מנסים לשווק את הקרבה למכתש הגדול ולמכתש רמון לתיירים מהארץ ומהעולם - אך למרות זאת, ולמרות פארק ירוחם שהוקם בה, העיר רחוקה מלהפוך למוקד משיכה אטרקטיבי לכשעצמה. ביישוב רוצים לשנות זאת, ולבסס את מעמדה בתחום תיירות הפנים והחוץ, ככל שהתקופה מאפשרת זאת.

"יש פה הרבה מיזמי תיירות, נפתחו צימרים, יש סדנאות, יש אטרקציות", אומרת חני בריגע, תושבת המקום, חברת מועצה ומנהלת הדיגיטל של תיירות ירוחם, שמסבירה כי התחום תופש מקום משמעותי בסדר העדיפויות של המועצה. "יש עמותת תיירות שקמה לפני שנתיים ומכינה תכניות לעידוד התיירות ופועלת מול הציבור בירוחם, כדי להכניס לתודעה שאנחנו מוקד תיירות. באוגוסט האחרון עשינו קמפיין להביא לפה תיירים. כל סוף שבוע היה נושא אחר בתחום התיירות והכל היה פה מלא. מיתוג התיירות החל בתקופתו של ראש המועצה הקודם מיכאל ביטון, ונמשך גם עכשיו", אמרה.

סימנה את ההייטק, התעשייה והתיירות כמנוע של ירוחם. אוחנה (צילום: ראובן קסטרו)

ככלל, בשנים האחרונות ירוחם מתעוררת ומנסה לנצל את מיקומה במרכז הנגב ואת משאבי הטבע שסביבה כדי לזנק קדימה. אולם, בין הפיתוח הסביבתי, התיירותי והמקומי, היא עדיין לא מצליחה לפלס כיוון ברור שיוביל אותה ואת תושביה לרמת חיים גבוהה יותר ויפתח בפניהם אופק כלכלי ורוד יותר. ראש המועצה אוחנה סימנה את ההייטק, התעשייה והתיירות כמנוע של היישוב, אבל הקורונה קטעה את הכול, ובעיר שהפכה את היזמות המקומית לאחד ממאפייניה יצטרכו לקוות שאחרי שהנגיף ייעלם, יהיה אפשר לחזור ולטפל באתגרים הישנים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully