פרשת הצוללות

גסות רוח, רישול, סיאוב: "מפלגת נתניהו" מוחקת את מה שנותר ממוסדות המדינה

אמסלם התעסק בלגדף מעל הדוכן, זוהר היה שקוע בשינויי תדמית ואילו יו"ר הכנסת קיבל אישור מממלאת מקום היועמ"ש, הממתינה בעצמה למינוי, לבזות את ההחלטות שהכנסת עצמה קבעה. כך הסתיימו המאמצים לדרוס את הממלכה הישנה ברמיסת סמל הדמוקרטיה

ברוך קרא
בווידאו: ביטול ההצבעה על ועדת החקירה לפרשת הצוללות (צילום: ערוץ כנסת)

כשהועלתה אתמול (רביעי) לסדר היום ההצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לפרשת הצוללות, אף אחד לא חשב שתעבור. היה ברור לחלוטין שבנסיבות הקיימות, העלאת ההצעה במליאה היא בעיקר הצהרה עקרונית ופוליטית, של מפלגות המרכז-שמאל באופוזיציה. בין השאר אל מול אי תמיכת כחול לבן בהצעה, זו שהוצגה כאג'נדה מרכזית של המפלגה במערכת הבחירות.

אלא שבאורח כמעט נסי, שמיד נרחיב עליו, ההצעה עברה את מליאת הכנסת בהצבעה שבעין בלתי מזוינת באינטרסים נראתה כשרה למהדרין. מיד לאחר שהתבררו תוצאות ההצבעה הכשרה והחוקית הזאת, היא בוטלה על ידי יו"ר הכנסת, יריב לוין. הוא לא התייעץ עם אף אחד כשהראה את נחת זרועו, אבל כן זכה לקלירנס בדיעבד מהמועמדת לתפקיד היועצת המשפטית של הכנסת.

ספק רב אם בג"ץ יתערב בהחלטתו של לוין, ולכן כמצופה, לא נראה בקרוב גוף סטטוטורי שבודק את הפרשה החמורה הנוגעת לאינטרסים זרים שהשתלטו על קודש הקודשים הישראלי - עסקאות רכש ביטחוני במיליארדי שקלים. פרס הניחומים שקיבלנו אתמול הוא הזכות לצפות במחזה המכוער הזה. למה זה טוב? משום שתמיד עדיף לצפות בקומבינות בשידור חי במקום סתם לחוות את תוצאותיהן לאחר שנעשו במחשכים. זה היה מחזה ששילב גסות רוח, רישול וסיאוב - בדיוק בסדר הכרונולוגי הזה.

עוד בוואלה! NEWS

זה עבד לנתניהו בצוללות: מי שימצמץ מול שיכורי הכוח מזמין עוד מהלומה

לכתבה המלאה
ספק רב אם בג"ץ יתערב. לוין במליאה, אתמול (צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)
כך נראה נאום שר בדוכן הכנסת בשנת 2020: שר שמוכן להשפיל עצמו, לנבל את פיו, לבזות את משרתו הציבורית, רק כדי לנצל עוד כמה דקות אוויר לטובת חנופה למנהיג

נתחיל עם גסות הרוח. קודם להצבעה עמד לו על דוכן הנואמים השר דוד אמסלם, המתאם בין הממשלה לבין הכנסת. ההיגיון אומר שאם מישהו היה צריך להציע את אותה הצעה להצבעה שמית מדוברת, היה זה אמסלם בעצמו, שכן היא צריכה להיות של הממשלה. זה כמובן מגדיל את החשד שהתירוץ לפיו מיקי זוהר ביקש בשם הממשלה קריאה שמית הוא תירוץ שהומצא בדיעבד כדי לתקן את תוצאות מחדלו האישי כיו"ר קואליציה.

אמסלם חש כנראה שלימון הקלטת מנדלבליט-נוה לא נסחט דיו, ושאפשר להפיק ממנו עוד. הלו, לא כל יום שומעים יועץ משפטי לממשלה מכנה את פרקליט המדינה שלו מניאק, לא ככה? כמה הזדמנויות יש לליכוד להכות במכה אחת את שתי הציפורים הללו, שלא לומר העופות הדורסים הללו - מנדלבליט וניצן. לכן, גמלה בלבו ההחלטה לשאת בכנסת את "נאום המניאק". ומהו נאום המניאק? מדובר באותה סצנה מפורסמת מהסרט המופלא משנות ה-80 "מאחורי הסורגים", של האחים ברבש, שנחשבת לרגע המכונן שבו האסירים היהודים והערבים, שעד אותו רגע נלחמו זה בזה, עושים יד אחת כנגד ההנהלה האכזרית והמסואבת של הכלא.

לחזור על "מניאק" כמה שיותר. אמסלם (צילום: דוברות הכנסת)

אמסלם, מדושן באהבה עצמית, נעמד על דוכן הנואמים וניגן את נאום המניאק בהטעמה: "יש שני סוגים של מניאק... יש מניאק שיודע שהוא מניאק, כן הוא יודע שהוא מניאק, ויש מניאק אחר, יושב, מעלה גירה כמו חזיר, ורק הם שם למעלה יודעים שהוא המניאק שלהם".

האמת, גדול עליי להבין עד הסוף את המשל והנמשל של אמסלם. כשהאסירים מדברים על מניאק הם מדברים על שטינקר בתוך הכלא שמשתף פעולה עם ההנהלה. איך זה בדיוק מתכתב עם הנמשל - ששי ניצן רצה לסחוט את מנדלבליט כדי שיתפור את תיקי נתניהו? זה כנראה לא היה ממש חשוב לאמסלם; מה שבעיקר היה חשוב לו הוא להזכיר לציבור שמנדלבליט אמר לפני ארבע שנים על שי ניצן "מניאק". כלומר, להזכיר לציבור שיש את זה עם הדיבור הנגוע שאמר "מניאק", ויש את ההוא שאמרו עליו "מניאק", ולכן הוא בטוח מניאק. והמובאה מהסרט, גם אם היא לא בול מתאימה למשל והנמשל, היא טובה כי נאמרת בה המלה "מניאק" פעמים רבות, ובכלל היא עוסקת בסוגיית המניאק - קוויים לדמותו.

עדיף על קומבינה במחשכים. הכנסת, אתמול (צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)

כן, כך נראה נאום שר על דוכן הנאומים בכנסת ישראל בשנת 2020. שר שמוכן להשפיל עצמו, לנבל את פיו, לבזות את משרתו הציבורית, רק כדי לנצל עוד כמה דקות אוויר לטובת חנופה למנהיג העליון, זה שאתמול חגג את יום ההולדת ה-71 שלו. "רק נחת וגאווה מיאיר ואבנר היקרים והמון תמיכה ואהבה משרה, האישה המופלאה שאתך", צייץ אמסלם, ומיד אחר כך הוסיף קטע מנאום המניאק. הנאום הובא כתשובת הממשלה להצעה לסדר להקים ועדה שתבדוק, בין השאר, תצהירי אלופים במטכ"ל שהיו שם בזמן אמת, המתארים שחיתות איומה ברכש ביטחוני במיליארדי שקלים.

לא פייר

כמו ששכרון כוח מוביל לגסות רוח, הוא גם מוביל לשאננות ורישול, וזה מה שראינו אתמול. יו"ר הקואליציה מיקי זוהר, שהחל את השבוע עם איומים מאפיוזיים על מנדלבליט, והמשיך אותו בהצגת מיקי האחר שאוהב את כולם, היה כל כך עסוק בעצמו עד שלא בדק את העניין הפעוט שבאחריותו - רוב במליאה להפלת הצעת האופוזיציה. היו"ר לוין, התרשל בכך שלא ניהל בעצמו את הישיבה החשובה הזאת. אולי שניהם בתת מודע שלהם לא חששו מהחלטה רגעית כזאת או אחרת של הכנסת, שכן ממילא השלטון שבהם הם חברים מאבד יותר ויותר עניין בסיפור המורכב הזה של דמוקרטיה. ואמסלם? מדוע לא דרש הצבעה שמית ומנע את המבוכה? נו, כבר הבנתם, מה שהעסיק אותו באותן דקות הוא כמה פעמים יגיד את המלה "מניאק" מעל דוכן הנואמים.

התגובה הראשונית של לוין נראתה בתחילה יותר פתטית מכזאת שמעידה על חוסר יושר. הדבר דומה למשחק סטנגה של שני ילדים, וכשהאחד מכניס גול, השני מתעצבן ואומר "לא פייר, לא הייתי מוכן, לא ראיתי שאתה מתחיל לשחק". תחילה טען שהח"כים לא הבינו שהחלה ההצבעה.

מפציר בח"כים להצביע. ח"כ מנסור במליאה, אתמול (צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)
כדי לנטרל סיכונים, השלטון עושה הכול כדי להחליש את שומרי הסף. הדרך היעילה ביותר לשלוט בהם היא למשוך את מועמדותם לתפקידים

במקרה הייתי ליד טלוויזיה והרצתי לאחור לרגע בו אמסלם יורד מדוכן הנאומים. עד תחילת ההצבעה עוברות דקה ותשע שניות שבהן יו"ר הישיבה, ח"כ עבאס מנסור, חוזר ומפציר בח"כים לבוא להצביע. לוין, בלי להתבלבל, ובלי להיוועץ עם שום יועץ משפטי, ביטל את הצבעת הכנסת והכריז על חדשה. אחר כך הודהד סיפור בקשתו של זוהר להצבעה שמית בשם הממשלה, תוך הדגשת הטיעון לפיו על אף שהדבר אינו תואם את תקנון הכנסת, מדובר ב"נוהג מקובל".

מפלגת נתניהו (לא, לא מדובר במפלגת הליכוד) עושה הכול כדי למחוק כל סממן של הממלכה הישנה, זו ששלטה פה גם תחת שנות הליכוד וגם תחת שנות העבודה והמערך. יחסה לכס יו"ר הכנסת הוא דוגמה מצוינת לכך. זה החל באותו רגע שייזכר לדיראון עולם שבו אדלשטיין הפר ללא בושה את פסיקת בג"ץ, והמשיך באירוע שבו זוהר, מכיסא היו"ר, ביזה את ח"כ ע'דיר מריח בתום נאומה, רק בשל הביקורת המעודנת שמתחה על ראש הממשלה. אחרון האירועים היה אתמול עם ביטולה של הצבעה כשרה וחוקית של הכנסת.

ייתכן שלא שמעו מהיציע? הכנסת, אתמול (צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)
מדוע המועמדת לתפקיד היועמ"ש, טוענת שהיה אפשר לקבל את הצבעתם הח"כים? הרי בפועל יו"ר הכנסת אפילו לא דן בבקשתם להוסיף את שמותיהם להצבעה, אלא פשוט מחק אותה

כדי לנטרל סיכונים, השלטון המסואב עושה הכול כדי להחליש את פקידים ושומרי סף של הממלכה, אלה שמכונים על ידו בלעג "פקידי הדיפסטייט". השלטון סבור שתקפיד ככל שתקפיד על מינוי פקיד בכיר, אתה מאבד עליו שליטה מרגע שמינית אותו, ולכן הדרך היעילה ביותר לשלוט בו היא למשוך עד כמה שאפשר את תקופת מועמדותו לתפקיד. כך תשמר אותו יותר צייתן ופחות עצמאי. לכן, אין מפכ"ל זה שנה וחצי, לכן, אין פרקליט מדינה זה עשרה חודשים, ולכן אין יועץ משפטי לכנסת זה חצי שנה.

עם קשר או בלי, סיפקה אתמול עו"ד שגית אפיק, ממלאת מקום היועץ המשפטי של הכנסת, שהיא גם אחת המועמדות לתפקיד, אישור בדיעבד להחלטתו של לוין. שני טיעונים עיקריים היו לה: אחד הוא שנכון שיו"ר קואליציה אמנם אינו חבר ממשלה, אבל "לפי הנוהג בכנסת מרכז הקואליציה מבקש לא אחת הצבעה שמית בשם הממשלה... וזאת כשישנו במליאה שר המייצג את הממשלה". אני מודה שאין לי את הכלים לסתור את דבריה של ממלאת המקום. אני רק יודע שלושה דברים: האחד, חברי כנסת רבים אמרו שאינם מכירים את הנוהג הזה; השני, אפיק לא סיפקה בחוות הדעת שלה אפילו דוגמה אחת להוכחת טענתה; והשלישי, אם השר המקשר בין הממשלה לכנסת נמצא במליאה, מדוע הוא לא ביקש זאת מהיו"ר?

הטיעון השני של אפיק הוא שהסרבול בתנאי הקורונה מחייב חלק מחברי כנסת לשבת בקומה השנייה, ושכמה מהם טוענים כי לא הספיקו להגיע בזמן למסכי ההצבעה האלקטרונית, וש"לא היו מסכים". לדבריה "היה ניתן ממילא להוסיף את שמות חברי הכנסת שביקשו להוסיף את שמם להצבעה והדבר היה מוביל לאותה תוצאה מהותית".

אותה תוצאה מהותית

מחובתי לומר בצנעה שהטיעון הזה מעט מגוחך וקצת מקומם. מה פירוש "אותה תוצאה מהותית"? הרי אנחנו יודעים שמהותית יש רוב לקואליציה נגד הצעת האופוזיציה. לפי ההיגיון הזה של אפיק, למה בכלל לעשות את טקס הפרוצדורה? אפשר פשוט לבדוק מראש, על פי משמעת סיעתית, למי יש רוב, וכך לחוקק חוקים ולקבל החלטות נוספות בכנסת. לשם מה הטקס המעייף הזה של ההגעה למליאה, ולשם מה השידורים החיים?

הסיבה שהצבעות הללו מתקיימות, על אף שלכאורה אנחנו יודעים את התוצאה מראש, היא שהח"כים צריכים לתת כבוד לעבודתם, למשכן שבו הם משרתים, למלאכתם עבור הממלכה. וזאת גם בדיוק הסיבה לכך שהח"כים היו צריכים להיות ממושמעים, תוך שהם מכירים את מגבלות הקורונה, ולהמתין בסבלנות להצבעה ממקומותיהם בזמן שהשר אמסלם משיב להצעה, בין אם הם בקומה הראשונה ובין אם הם בשנייה. אלא שהם בחרו שלא לשבת במקומותיהם בזמן שהשר אמסלם התפייט עם ה"מניאק".

בשורה התחתונה, אם הח"כים לא כיבדו את הכללים הממלכתיים והדמוקרטיים במשכן הכנסת, באיזה קטע המועמדת לתפקיד היועצת המשפטית, טוענת שהיה אפשר לקבל את הצבעתם? הרי בפועל יו"ר הכנסת אפילו לא דן בבקשה שלהם להוסיף את שמותיהם להצבעה, אלא פשוט החליט למחוק אותה. אז עכשיו אומרת המועמדת לתפקיד יועמ"ש הכנסת שאם היה עושה כן היה מגיע ל"אותה התוצאה המהותית". נכון, אנחנו יודעים שזאת התוצאה המהותית, כמו שאנחנו יודעים שהתוצאה המהותית של ביטול הצבעה חוקית, כמו מהלכים נוספים של השלטון הזה, עלולה להיות רעה מאד לדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.


האם בג"ץ יתערב? ספק גדול. כבר כתבנו פה לא פעם שההרעשה נגד בג"ץ חודרת גם חודרת את קירותיו. כך או אחרת, בהתחשב בטענה הרווחת של פוליטיקאים שבג"ץ לא מכבד את החלטות הכנסת, יהיה מעניין לראות כיצד בג"ץ יתמודד עם מקרה משפטי בו הכנסת מבזה בצורה כל כך בוטה את החלטתה שלה.


ברוך קרא הוא הפרשן המשפטי של חדשות 13

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully