בשנה האחרונה נרשמה עלייה של 40% בכמות העסקים שהגישו בקשה לחדלות פירעון - כך עולה מנתוני כונס הנכסים הרשמי. לפי הנתונים, בשנת 2020 נפתחו כ-4,000 תיקים יותר מאשר בשנה שקדמה לה, ובהם בקשות לכניסה להליך זה של הסדרת חובות, הכולל גורם משפטי מטעם המדינה. מדובר בהליך קיצוני עם משמעויות חמורות, שאליו נגררים עסקים כשנצברים להם חובות גבוהים מדי.
לפי נתוני כונס הנכסים, מ-1 בינואר 2019 עד 31 באוגוסט באותה שנה נפתחו 10,457 תיקי בקשות של יחידים לחדלות פירעון. לעומת זאת, בתקופה המקבילה השנה נפתחו 14,475 תיקים כאלה - מתוכם 3,324 הופנו לטיפול של רשות האכיפה והגבייה. אם מרחיבים את בסיס השוואה עד לחודש ספטמבר בשתי השנים, הנתון של 2020 צומח ל-16,214 תיקים - 4,400 יותר מאשר בתקופה המקבילה אשתקד (11,815 בין ינואר לספטמבר 2019).
עוד בוואלה!
בכונס הנכסים הרשמי צופים בעתיד עלייה משמעותית נוספת בפתיחת תיקים מסוג זה ליחידים. "המגבלות שהוטלו על המשק לצורך צמצום התחלואה בנגיף הקורונה הביאו לשינוי חד ובלתי צפוי בפעולתו של המגזר העסקי, המשליך גם על ההכנסות של משקי בית רבים ועל יכולתם לעמוד בהתחייבויותיהם", אמרה לוואלה! NEWS סיגל יעקבי, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
"אנחנו מעריכים שכפועל יוצא מכך, ניאלץ להתמודד עם גידול של עשרות אחוזים במספר הליכי חדלות הפירעון, בעיקר של יחידים. כבר היום אנחנו מתמודדים עם גידול של 40% בהיקף הבקשות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אם כי חלק ממנו ניתן לייחס לכניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לפני כשנה. אני מעריכה שעוד נחווה גידול בהמשך של עשרות אחוזים בהיקף הבקשות לחדלות פירעון ואת עיקר הגידול נחווה בשנת 2021", אמרה.
יעקבי הסבירה כי על פי פילוח שנעשה במהלך הגל הראשון של משבר הקורונה, הסתבר כי בין הבקשות לחדלות פירעון ישנו ייצוג יתר לעסקים כמו מסעדות, כמו גם לחברות הזנק קטנות. "ראינו נתון מובהק של גידול של עשרות אחוזים בפתיחת תיקים לחדלות פירעון למסעדות, ובמקביל ראינו גם עלייה בתאגידים בתחום של ההייטק. יכול להיות שסטארטאפים קטנים לא שורדים את אתגרי השעה, ביכולות לגייס כספים", אמרה יעקבי.
היא הוסיפה כי "בימים אלו אנחנו עובדים על מיפוי מעמיק של הבקשות הנוכחיות כדי לזהות את תחומי העיסוק שמאפיינים את העסקים שפונים אלינו להתחיל בהליך של פשיטת רגל. אנחנו עושים זאת כי מרביתם לא מדברים על תחומי העיסוק, אלא מצהירים על חדלות פירעון בגלל התנהלות משק בית לא נכונה, ויש לא מעט חייבים כאלה".
לדבריה, בכונס הנכסים הרשמי מנסים להבין עד כמה הגידול מושפע מהקורונה, וכמה מסיבות אחרות. היא ציינה כי גידול משמעותי במיוחד נרשם בעיקר באזור הצפון במגזר הערבי, "ולזה אפשר גם להוסיף מודעות של אנשים להליכים משפטיים שיכולים לסייע להם". בנוסף, היא הדגישה גם כי חדלות פירעון לא נגרמת בבת אחת. "חשוב לציין שהליכי חדלות פירעון לא קורים ביום אחד, זהו תהליך מדורג של הזרמת חמצן", אמרה.
לטענת יעקבי, ההלוואות בערבות מדינה והדחייה של תשלומי משכנתא תחת משבר הקורונה, מביאים למצב של כמעט "הנשמה מלאכותית" למשק. "המהלכים האלה בחלקם יצילו את הגופים הללו. החשש שלנו שביום שיגיע מועד הפירעון של 'ההנשמה' הזאת, והיא תופסק, יהיה צורך להתמודד עם החובות - כי ביום שאחרי צריך יהיה להחזיר אותם, ואז אנחנו נראה את נקודת השבר ואת הגידול המשמעותי במספר התיקים".
יעקבי הזהירה כי עסקים שספגו הפסקה ממושכת בפעילות כמו חדרי כושר ומסעדות יתקשו בהמשך לשרוד את המשבר. "עסק שהוא לא מבוסס וצריך לשלם שכירות ללא יכולת לייצר הכנסה לא בהכרח יוכל לשרוד כזה משבר. הבעיה היא שלא רואים את הדברים האלה מיד, יש קודם כל ניצול משאבים קיימים, יש חייבים שיש להם מקורות עצמאיים, הם קודם כל מכרסמים בהם, נוטלים אשראי חדש ואז מגיעים לסיטואציה שהם לא יכולים לפרוע את האשראי החדש - ומגיעים למצב של חדלות פירעון. וקל וחומר שיש כאלה שהחזיקו את הראש מעל המים, ויכול להיות שבלי הקורונה היו ממשיכים להתנהל בצורה הזאת - ואלו הראשונים להיפגע. אלו אלה שאני מצפה לראות אותם בהליכי חדלות פירעון", אמרה.
בעלי העסקים יפגינו: "אין לנו ממה לחיות"
בצל המשבר הכלכלי הכבד, יצאו ביום חמישי הקרוב בעלי עסקים למחאה נוספת בכיכר רבין, תחת הכותרת "העצמאים פושטים על הכיכר במקום לפשוט את הרגל, לוקחים את גורלנו בידיים". במסגרת המחאה, ידרשו בעלי העסקים לפתוח באופן מידי את המשק לפי תכנית הרמזור, ומינוי פרויקטור כלכלי שיעסוק בתכניות כלכליות מפורטות ליציאה מהסגר עבור כלל בעלי העסקים.
בהפגנה צפויים להשתתף ארגונים רבים שמייצגים עסקים קטנים עד גדולים מכל רחבי הארץ. בין היתר, ישתתפו במחאה התאחדות העצמאים, איגוד הברים, מסעדנים חזקים ביחד, לה"ב, המטה להצלת התיירות בחו"ל, "לא יהיה בסגר", ארגון חדרי הכושר, התאחדות בעלי אולמות האירועים, חברות ההגברה והתנועה לעידוד האופנה בישראל.
מעצב השיער יאיר קמיר, אחד מהמשתתפים במחאה, קורא לכל בעלי המספרות ומעצבי השיער לפתוח בשבוע הבא את העסקים שלהם כאקט מחאתי, חרף ההנחיות. "אנחנו במצב על הפנים, בקושי יש כסף ללכת למכולת", אמר קמיר. "העסקים סגורים, הכול סגור ואין ממה לחיות. הספרים משלמים שכירות ואין להם מאיפה, קרוב ל-3,000 בעלי מספרות סגרו את העסק בכל הארץ, והמצב על הפנים".
"אי אפשר להמשיך ככה, אנשים קצת מפחדים מקנסות, אבל אם למישהו אין כסף ללכת למכולת מה הוא יעשה? ישב בבית?", אמר.
הוא הסביר כי "בסגר הקודם אמרו שישלמו בשבילנו את הארנונה - ובסגר הזה שום דבר. אמרו שצריך לשלם את הארנונה, ובקיצור מסבכים את החיים ולא משלמים כלום". לדבריו, "לא יכול להיות שאלה בבני ברק עושים מה שהם רוצים, ואנחנו יושבים בבית. רוב העסקים פתוחים ורק המספרות סגורות, זה נשמע לך הגיוני?".
בנוסף לכך, הלין קמיר כי "במקום שהממשלה תשלם את הבידוד של העובדים, אני צריך לשלם את הבידוד. אם יש לי עשרה ספרים שעובדים אצלי ונכנסה אליי לקוחה עם קורונה - אז סוגרים את המספרה. אם המדינה שולחת אותי למילואים היא משלמת לי כסף, באותו אופן אם המדינה שולחת אותי הביתה בגלל הקורונה היא צריכה לשלם לי כסף".
אילן דיין, מעצב אופנה המשתייך לתנועה לעידוד האופנה והעסקים הקטנים, אמר כי הגיע לצעוק את הצעקה של העסקים הקטנים שנשארים סגורים - בזמן שרשתות המזון הגדולות מנצלות את המצב ומגדילות את ההיצע המכירות שלהם גם במוצרים מתחום האופנה, הצעצועים, הנעליים ועוד. "לא ייתכן שאנחנו שנקראים עסקים קטנים, שמוכנים לעמוד בתו הסגול - לא נותנים לנו לפתוח את החנות, בעוד שכל החנויות של הסופרים ומקס סטוק מגדילים את העסק, ומוספים תחומים נוספים מעבר למזון".
"אם נכנסים במהלך היום לכל רשת, רואים שם פיצוץ אוכלוסין, ממש אין היגיון לתו סגול", אמר דיין. "הם מנצלים את המצב שאנחנו נמצאים בו בצורה צינית, ומגדילים את נתח המכירות, בעוד שאנחנו יושבים בבית ומחכים". הוא טען כי "יש פה בעיה רצינית במידתיות של ההחלטות שנעשות בממשלה, אלה לא החלטות של קורונה אלא החלטות פוליטיות. החזק מקבל, ומי שקולו לא נשמע לא מקבל". לדבריו, זו הסיבה "שבאנו לצעוק ביחד עם עוד ארגונים, שאנחנו כעסקים קטנים מרגישים שקופים, ודורשים את הזכויות שמגיעות לנו".
עו"ד רועי כהן, נשיא ארגון לה"ב המייצג את העצמאים בישראל וממובילי המחאה, אמר כי "ממשלת ישראל מובילה לחורבן בית שלישי, חורבן כלכלי שמוביל את העסקים הקטנים והעצמאים לאבדון". הוא קרא לממשלה לשמוע את הזעקות מהשטח, והבהיר: "אנו דורשים פרויקטור כלכלי שיוביל את הטיפול במשק, אימוץ מידי של הרמזור לפתיחה מושכלת ואחראית. אנחנו חלק מהפתרון ולא מהבעיה".
דותן סופר, מראשי המחאה הכלכלית הדגלים הירוקים, אמר כי "כשהחלטתי לאחד את כל ראשי המחאה של העצמאים בישראל עמדו מול עיניי שלוש מטרות ברורות. מינוי פרויקטור כלכלי למגיפה הכלכלית. פיצוי רטרואקטיבי החל ממאי על ירידה של 25%. פתיחת המשק באחריות והגדלת הפיצוי לאלה שלא ניתן לפתוח". הוא הוסיף כי "אנו נילחם תחת דגל הפרנסה עד שנגיע למטרותינו".