מגיפת הקורונה, שפרצה לחיינו כמשבר בריאותי, הוציאה מן הארון גם את השד "הדתי" - שהפנה זרקור לקונפליקטים ותיקים סביב הדת במרחב הציבורי. אחד מהם נוגע למערכת היחסים של הציבור הישראלי עם קבוצות מסוימות בציבור החרדי, המתעלמות באופן מופגן מחוקי מדינת ישראל, שלטענתן מתנגשים עם אמונתן הדתית.
בשבוע שעבר צץ שוב השד, במהלך דיון שהתקיים בקבינט הקורונה בנושא קיום חתונות בתקופת הקורונה. לפי הדיווחים, בתגובה לכך שח"כ איציק שמולי טען שחתונות הן מקור להדבקות המוניות, ענה לו השר אריה דרעי: "אתה לא מבין את המסורת היהודית ואת החשיבות של אירוע החתונה במסורת היהודית". במענה לכך השיב שמולי: "אל תזלזל ביהדות שלי ואני לא אזלזל בזו שלך".
לשיטתו של דרעי, שמירה על המסורת היהודית פירושה התרת חתונות גדולות. אולם, המסורת היהודית הציבה במרוצת השנים סדרי עדיפויות שונים בתכלית. בדברים אלו מבקש דרעי, הלכה למעשה, לשנות את סולם הערכים היהודי.
עוד בוואלה!
במקום להציב במקום הראשון את ערך קדושת החיים, תוך איסור על קיום חתונות המוניות מטעם "ונשמרתם לנפשותיכם", דרעי מבקש לקבוע כי מסיבת החתונה, שבאה לאחר החופה והקידושים, היא בעצמה ערך עליון.
מה שמשך את תשומת ליבי היא העובדה שבאמירתו, יוצר השר דרעי מסורת חדשה. עד למאה השנים, האחרונות לא היה מקובל בקרב קהילות רבות לערוך חתונות גדולות. זו ודאי לא הייתה המסורת היהודית.
עוד מימי התלמוד, מסורת זו העלתה על נס את ערך הצניעות על פני הראוותנות, הבאה לפעמים לידי ביטוי בקיום חתונות גדולות. למעשה, רבנים רבים יצאו לאורך השנים נגד חתונות הענק, שהפכו להרגל במגזר החרדי וגם במגזר הציוני-דתי.
גדולי הפוסקים בזמננו, בהם הרב שלמה זלמן אוירבעך, נישאו בטקסי חתונה צנועים באופן יוצא דופן. מנהג נפוץ בקהילות רבות בעולם היה לערוך את טקס החתונה ביום שישי אחר הצהריים, לפני כניסת השבת, במטרה לחסוך בהוצאות ולאחד את סעודת הנישואים יחד עם סעודת השבת.
דברים אלו של השר דרעי מגנים בפועל על תרבות הצריכה שחלחלה לציבור החרדי, והוא קורא לקדש אותה על פני קדושת החיים.
במובן מסוים, המסורת היהודית מגויסת בימים אלה כדי להכווין את קובעי המדיניות במדינת ישראל ביחסם לקורונה. זה מרשים. הייתי שמח אילו מקבלי ההחלטות היו נשענים על המסורת היהודית בדיון המוסרי המורכב, על עד כמה עלינו לחשוש ולהסתגר כדי לשמור על הנפש, אל מול עד כמה עלינו להמשיך לנהל את חיינו גם בצל הסיכון.
אולם כשמנהיג פוליטי מעוות את ההלכה, ומשתמש במסורת היהודית ככלי לריצוי קהל הבוחרים שלו - אני מתרשם פחות.
הכותב הוא הרב ד"ר שאול פרבר, יו"ר ארגון עתים