איש העסקים מיכאל שטראוס, שנודע בתור יו"ר קבוצת שטראוס, הלך לעולמו היום (שבת) בגיל 86. הוא היה ממקימיה ומפתחיה של תעשיית המזון בישראל, ואף קיבל את פרס ראש הממשלה. בעשורים האחרונים לחייו עסק שטראוס בפעילות ציבורית וחברתית רחבה. הוא הותיר אחריו שלושה ילדים.
שטראוס נולד בעיר אולם שבגרמניה ועלה לישראל בשנת 1936, עם התגברות רדיפת היהודים בגרמניה הנאצית. משק הפרות שהקימו הוריו, ד"ר ריכרד והילדה שטראוס, בחצר ביתם בנהריה היה ההתחלה של חברת שטראוס. שלוש שנים לאחר שעלו ארצה, החליטו הוריו למכור את הרפת ולהקים את "מחלבת שטראוס נהריה".
אל תפספס
בתום שירותו הצבאי נרשם לקורס טכנאי חלב במכון ויצמן ברחובות, וב-1956 נסע להמשך הלימודים בשוויץ. שטראוס התמחה מאוחר יותר בעיר הולדתו אצל חברת יוניליוור. הוא שב לישראל ולמחלבה עם ידע לייצור גבינת ז'רבה, שהוביל לחתימת הסכם שותפות בינלאומי עם חברת ז'רבה-דנונה הצרפתית - שרכשה 28% מהמניות במחלבה.
במהלך השנים החל לייצר את המעדנים שהפכו למזוהים עם המותג. עם מותו של אביו, ב-1975, הפך ליו"ר החברה, וב-1991 מונה גם לנשיא וליו"ר קבוצת שטראוס.
בשנת 1997 הקים בכרמיאל מפעל חדשני, היחיד מסוגו בעולם, לייצור חומוס בקווים רציפים, שהתגלגל לתת-חברה לסלטים לצריכה ביתית, שפועלת כיום במדינות רבות ברחבי העולם. שיתוף הפעולה שיצר עם חברת עלית באותה שנה הכניס אותו לתחום נוסף, הקפה הקלוי, שהפך את שטראוס ליצרנית הקפה החמישית בגודלה בעולם מבחינת רכש קפה ירוק.
אחד מהמהלכים המשמעותיים שביצע בחברה היה כניסה לשותפות שווה עם תאגיד הענק פפסיקו-פריטו ליי ב-1999, שהורחב אחרי תקופתו גם לתחום הסלטים באמצעות החברות סברה ואובלה, הפועלות בארצות הברית, קנדה, אירופה ואוסטרליה.
תחת ניהולו והנהגתו, הפכה שטראוס לחברה בינלאומית, הפועלת ביותר מ-20 מדינות ומעסיקה כ-6,500 עובדים בישראל וכ-15 אלף בעולם. ב-2001 העביר באופן סופי את ניהול קבוצת שטראוס-עלית לבתו עופרה, ושנתיים אחריו פרשה גם אחות רעיה, שהייתה שותפה פעילה בחברה.
לפי דירוג עשירי העולם של "פורבס", בשנת 2011 נאמד הונם של שטראוס ובני משפחתו ב-1.1 מיליארד דולר, ה-12 בגובהו בישראל ו-1,057 ברחבי העולם.
לאורך חייו היה לשטראוס חיבור עמוק לים. בצעירותו, למד בבית הספר הימי בחיפה, לקח חלק במאבק נגד השלטון הבריטי וסייע בהעלאת מעפילים לישראל. עם סיום לימודיו שירת שטראוס בצי הסוחר, וב-1951 התגייס לצה"ל בתור מדריך בחיל הים. בשנים הבאות אף סיים תואר ראשון במנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית.
פעילות חברתית ענפה
לאחר פרישתו מניהול החברה, התמקד בעשייה ציבורית ובפעילות חברתית שעיקרה פיתוח הפריפריה, עם דגש מיוחד על הגליל והצפון בו גדל. בין היתר, פעל במשך 17 שנים לקידום עכו, גייס אנשי עסקים להשקעה בעיר, דאג לפתיחת מפעלים ולייצור מקומות תעסוקה וטיפח מוסדות תרבות ומוזיקה. בשל כך, קיבל ב-2006 אזרחות כבוד מהעיר.
שטראוס מילא תפקידים רבים בשנותיו האחרונות, בהם חבר הוועדה המצומצמת של ענף החלב, יו"ר המרכז הישראלי לניהול (המי"ל), יו"ר איגוד המפרסמים וכן חבר במועצות ציבוריות שונות. בנוסף, שימש כיו"ר אגף מזון, יו"ר ועדת הביקורת וחבר נשיאות בהתאחדות התעשיינים.
ב-1983 זכה בפרס התעשייה בקטגוריית המזון מטעם התאחדות התעשיינים, ובשנת 2007 באות ראש הממשלה על פיתוח הגליל בפרט וישראל בכלל.
"קבוצת שטראוס כולה מרכינה ראשה עם לכתו מעמנו", ספדו בחברה. "מיכאל שטראוס היה מאמין גדול ברוח האדם, בדו-קיום ובשלום, ואנו מאמינים כי צוואתו הרוחנית היא להמשיך ולחתור ללא לאות להנחלת ערכים של סובלנות ושוויון".
התאחדות התעשיינים מסרה בתגובה למותו כי "התעשייה הישראלית מרכינה את ראשה עם לכתו של אחד מהאבות המייסדים וזוכה פרס התעשייה". נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, ספד גם הוא: "מיקי, אנו מבטיחים לשאת את הלפיד שלך הלאה. התעשייה הישראלית תמשיך להוביל את הכלכלה והחברה בישראל ביוזמה, חדשנות ועקשנות. חברות התעשייה הישראלית היום כולן מרכינות את ראשן בכבוד".