עשרות בני משפחה וחברים ליוו הבוקר (שלישי) את העיתונאי איתן הבר בדרכו האחרונה בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים. הבר הלך לעולמו בשבוע שעבר בגיל 80, לאחר שחלה במחלת הסרטן ובפרקינסון.
לצד משפחתו וקרוביו, גם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, שר האוצר לשעבר אברהם שוחט, בתו של יצחק רבין, דליה רבין, והרב הראשי לשעבר ישראל מאיר לאו, הגיעו לבית העלמין. ההלוויה התקיימה בהתאם להגבלות הקורונה ולהנחיות משרד הבריאות.
"אנו נפרדים מאיתנו איש שהשאיר חותם בלב כל מי שנקרא בדרכו, שועי עולם ופשוטי עם, עמיתים לדרך שמובילים לצידו את מה שטוב בעיתונות בישראל ופרחי תקשורת צעירים שהסתכלו בו בהערצה", ספד לו ברק. "אינך יכול שלא לתהות מה הוביל לסוד הקסם שהביא לכך ששבה כל כך הרבה אנשים. אני מאמין שלקסמו היו ארבעה מקורות: אישיות כובשת, הבנה עמוקה של טבע האדם, עוצמתו וחולשותיו, סקרנות בריאה וזיכרון חד לאנקדוטות, כישרון מולד למילים ולכוחן המאגי לעצב ולברור ריגושים ועולמות"
בהספדו, דיבר ברק על עברו של הבר, שנולד בתל אביב והתבלט במהרה בעיתונות הישראלית. אחר כך סיפר על ימיו כמנהל לשכתו של ראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין. "איתן זהר ופרח לצדו של יצחק", אמר. "הנשיא קלינטון והמלך חוסיין, בכירי הסנאט ובית הנבחרים של מדינות במזרח הרחוק, מדינאים ומובילי דעה באירופה, הם ועוזריהם יודעים שכשאיתן מדבר הם קיבלו את עמדתו של רבין על כל דיקויותיה".
"היו לאיתן עמדה ידעה כמעט בכל דבר בסדר היום", הוסיף. "בימים אלה של הסתה וקיטוב, של הנדסת תודעה של פייק ניוז ופייק אמת, יותר מכל אתגעגע לאיתן של כל אחד מאיתנו, בנוכחותו, בחיוכו עם הקריצה העוקצנית, בתובנתו המפוקחת עד כאב אך נטולת גרגר של רוע. ובעיקר לרוחו, לקסם הנפלא, הצמרמורת במורד הגב כשהוא מתאר את נעלי הצנחנים האדומות ונעלי השריון השחורות המציצות אליו משולי השמיכה הצבאית הקצרה מדי מעל הגופות הדוממות בחצר".
לדברי ההספד הצטרף הרב הראשי לשעבר, ישראל מאיר לאו, שסיפר אף הוא על מערכת יחסיו של הבר לצדר רבין המנוח. "הייתה בו מסירות לתפקיד ונאמנות לאיש, בשמה של מדינת ישראל", אמר. "לא היה שום פער אידיאולוגי בין ביתו לבית של רבין - שלרשותו עמד. הם היו אישיות אחת. דווקא בימים אלה צריך ללמוד מהזיווג הזה בין רבין על שורשיו והבר על שורשיו שלו. למרות הפערים והחינוך השונה ובאורח החיים, כשיש מטרה אחת - מדינת ישראל והעם היהודי - הניגודים מוצאים את שביל הזהב".
אילן, בנו של הבר תאר את אביו כמי שהיה מסור למדינתו בכל התפקידים שמילא במהלך שנות חייו. "חלקנו אותך יחד עם עם ישראל. היית איש של אנשים, הייתי עד לניסיונות שלך לעזור לאנשים במצוקה, מאז לכתך הגיעו אלינו עשרות סיפורים איך עזרת ותמכת, הטלפון פשוט לא מפסיק לצלצל", תאר הבן בדמעות.
הבן סיפר אודות הקשר המיוחד של אביו עם המשפחות שכולות ועל היוזמה של אביו לקחת נציגי משפחות שכולות לנסיעות לצד ראש הממשלה רבין. "אבא היית ממש גוגל של שכול", אמר הבן. "בשלוש השנים האחרונות נלחמת על חייך אבא ואני מיכל וכל המשפחה גאים בך. אתה דוגמה למסירות אין קץ ואהבת הארץ".
הבר כיהן בין השאר כראש לשכתו של ראש הממשלה יצחק רבין בתקופת ממשלתו השנייה, והיה זה שבישר על הירצחו ב-1995. הוא ליווה את רבין מקרוב בפעילותו במשך כחמש שנים, גם בימי האינתיפאדה הראשונה. טרם הרצח, ב-1990 הוא פרש מתפקידו עם רבין בעקבות כישלון "התרגיל המסריח" והקמת ממשלת שמיר, ולאחר מכן חזר ללוות את רבין.
מלבד התפקידים שמילא בסביבה הפוליטית, עיקר עיסוקיו של הבר היו בעולם העיתונות. ביום שחרורו מצה"ל בשנת 1960, הצטרף ל"ידיעות אחרונות" ומאז ועד 1985, היה הכתב הצבאי של העיתון. עם פרישתו מלשכת ראש הממשלה בשנת 1995, המשיך הבר בכתיבת מאמרים בעיתון, הכנת תכניות טלוויזיה ותכניות רדיו בגלי צה"ל.
עם ההודעה על מותו, נשיא המדינה ראובן ריבלין ספד לו. "קיבלתי בצער גדול את ההודעה על פטירתו של איתן הבר", אמר. "אביר המילה הכתובה והמדויקת. איתן הפך היסטוריה למילים והעניק לרגעים בלתי נשכחים, תיאורי מופת שעיצבו את הזכרון הלאומי".
"איתן היה מעיין נובע של יוזמה וכשרון, למען המדינה ולמען העקרונות שעל בסיסם הוקמה ועוצבה", הוסיף הנשיא. "הוא ליווה את העשייה הציבורית כעיתונאי וכמשרת ציבור כשמול עיניו עמדה מעל הכל טובת המדינה אותה אהב כל כך, בכל תפקיד אותו מילא. הוא כתב את דברי ימינו בתקופות של מלחמה ושלום, תמיד בחדות, במבט מפוכח, ביד סופר שמילותיו יחסרו לי כל כך. יהי זכרו ברוך".