היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע הערב (חמישי) כי לא יפתח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשת המניות. זאת, בתום בדיקת החשדות ובהתאם להמלצת המשטרה ופרקליטות מיסוי וכלכלה שבחנו את הדברים.
במוקד הפרשה, עומדות מניות שאותן רכש נתניהו מבן דודו נתן מיליקובסקי בשנת 2007. אלו מניות של אחזקה עקיפה בחברה בשם "סידריפט", שעליהן שילם נתניהו 2.5 מיליון שקלים. ב-2010 נתניהו מכר את המניות חזרה למיליקובסקי ב-16 מיליון שקלים, כלומר, ערך המניות של נתניהו זינק במאות אחוזים - בעוד שערך החברה דווקא ירד באותו הזמן. החשד הוא שהעסקה הייתה רק כיסוי להעברת כספים מסיבה אחרת.
לדברי מנדלבליט, באותן שנים לא נמצא שום אינטרס של מיליקובסקי בישראל שנתניהו יכול היה לקדם - ולכן לא הייתה הצדקה לחקור חשד לשוחד. קבלת כספים בסכומים כאלה על ידי איש ציבור יכולה להוות גם עבירה של מרמה והפרת אמונים - אלא שלדברי היועמ"ש, כשהפרשה הגיעה לידיעת הרשויות, כבר חלפה תקופת ההתיישנות על העבירה הזו, שהיא קצרה יותר מאשר בעבירת שוחד.
לקריאת המסמך המלא
אל תפספס
מנדלבליט קבע כי מהבדיקות שערכו גופי האכיפה השונים, לא נמצאו ראיות המצביעות על כך שנתניהו ידע על קשר כלשהו בין עסקיו של מיליקובסקי לבין רכישת כלי השיט מ"טיסנקרופ", שחברת "סידריפט" סיפקה לה תוספי פלדה.
במסמך שבו פירט מנדלבליט את ההחלטה, הוא כתב כי "חומר הראיות שהונח בפניי ביחס לעסקאות כלי השיט כולל טענות כבדות משקל, וזאת מפי גורמים בכירים במערכת הציבורית ובעלי ניסיון רב. הטענות מציגות, על פני הדברים, התנהלות שאינה עומדת בסטנדרטים ראויים של רשות ציבורית העוסקת בנושא כה משמעותי לאינטרסים לאומיים של המדינה".
עם זאת, מנדלבליט הבהיר כי "מקובלת עליי עמדתם הדומה של כלל הגורמים שנדרשו לעניין, הן במשטרה והן בפרקליטות המדינה, כי עת תשתית זו נבחנת במשקפי 'המשפט הפלילי', מתברר כי נכון לעת הזו פעורים בה חללים בסוגיות החשובות ביותר לשם גיבוש תזה פלילית". הוא הדגיש כי "יש לשים לב לכך שמדובר בנושאים פיננסיים הנוגעים לחברות שבחלקן פרטיות בארצות הים, לחלוף הזמן המשמעותי, וכן להיבטים של התיישנות מהותית".
מעל לכל, הבהיר היועמ"ש כי "בכל הנוגע לשאלת הקשר בין עסקיו של מיליקובסקי לרכש כלי השיט על ידי מדינת ישראל, ובעיקר למודעותו של נתניהו לקשר האפשרי, התשתית הראייתית חסרה אף יותר. היא מבוססת על השערות בלבד, ואין להן עיגון בממצא ראייתי ראשוני כלשהו, המעורר חשד סביר במובנו של מושג זה במשפט הפלילי".
מנדלבליט אף פירט את כלל הבדיקות שנעשו על ידי רשויות אכיפת החוק. בפברואר 2019 ניתנה החלטת ועדת ההיתרים בבקשה שהגיש נתניהו להיתר לקבלת סכום כסף גדול ממיליקובסקי, על אף שהוא איש ציבור, מהנימוק של מימון הוצאות המשפט. בהחלטתה, התייחסה ועדת ההיתרים להחלטה קודמת שניתנה בבקשה שהגיש נתניהו ב-2009, וציינה כי לראש הממשלה היו בשנה זו אחזקות בשותפות יחד עם מיליקובסקי, וכי "שותפות זו החזיקה בחלקים ניכרים מתאגיד תעשייתי העוסק בתוספי פלדה".
הנתונים שהובאו בהחלטת הוועדה בשנת 2019, הוסיפו על חומר חקירה אחר שהיה בידי רשות אכיפת החוק באותה עת. באפריל 2017 נגבו ממיליקובסקי שתי עדויות על ידי המשטרה. האחת בתיק 1000, שם נשאל מיליקובסקי על טובות הנאה שנתן לנתניהו במשך שנים, והשנייה בתיק 3000, שם נדרשה עדותו בנוגע לפרסומים על קשר עסקי עקיף בינו לבין טיסנקורפ. זאת, בשל היותו של מיליקובסקי דירקטור ובעל מניות בחברת גראפטק. בעדויות נמנע מיליקובסקי מלתאר את חלקו של נתניהו בעניין.
מנדלבליט ציין כי "נוכח המידע שעלה מהחלטת ועדת ההיתרים, ומידע אחר שהתקבל בנוגע לזיקה העסקית בין נתניהו למיליקובסקי, ביקשתי מפרקליטות המדינה ובהמשך מהמשטרה לבחון את משמעות רכישת המניות. במסגרת זו, אף הנחיתי לקבל ממשרד מבקר המדינה את מלוא המסמכים הנוגעים לעניין זה וכן מידע רלוונטי שנמצא בידי הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ובידי רשות המסים".
לדבריו של היועמ"ש, הוא אף ביקש לבחון את התצהירים של בכירי מערכת הביטחון לשעבר המבקרים את תהליכי רכישת הצוללות, שצורפו לעתירת התנועה לאיכות השלטון בנושא. "לאחר בחינת הדברים הוצגה בפני מסקנה לפיה אין בנמצא תשתית ראייתית המצדיקה פתיחה בחקירה בפרשת המניות או שינוי העמדה ביחס לנתניהו בפרשת כלי השיט".
הוא הדגיש כי בפרקליטות המדינה ובמשטרה הוסיפו כי "גם אם האינדיקציות הראייתיות הקיימות היו איתנות יותר, נוכח הזמן הרב שחלף מהמעשים הנדונים ועד המועד שבו הדברים הובאו לפתחה של מערכת אכיפת החוק - אין תוחלת להעמקת חקר בנושא בכלים של חקירה פלילית".
הפרשה נחשפה בשנה שעברה, כשוועדת ההיתרים דחתה את בקשת נתניהו לקבל מימון מבן דודו נתן מיליקובסקי ומאיש עסקים נוסף לצורך הגנתו המשפטית. מבקר המדינה הקודם, יוסף שפירא, העביר חומרים בפרשה למנדלבליט כדי שיבדוק אם יש בה היבטים פליליים. הטענה הייתה שראש הממשלה לא העביר למבקר המדינה דיווח מלא ושלם על המניות ועל הרווח ממכירתן.
בתנועה לאיכות השלטון הגיבו להחלטת היועמ"ש לסגור את תיק המניות ומסרו כי "התשובה למריחה - הפגנה. לא ניתן לטייח את פרשת השחיתות הגדולה בתולדות המדינה". בתנועה קראו לכלל הציבור להגיע להפגנה נגד השחיתות השלטונית בכיכר רבין שבתל אביב בסוף השבוע הקרוב.