המשטרה ואנשי הדת שילבו ידיים, והמגזר הבדואי הביס את הגל השני

בדומה לשאר הארץ, אחרי הסגר הראשון הציתה השאננות מחדש את התחלואה במגזר. אולם, לאחר התגייסות משותפת של הרשויות והתושבים, ואכיפה מותאמת - רהט, חורה ולקיה מזמן לא אדומות. ועדיין, כולם יודעים שחתונה אחת יכולה להפוך את הגלגל. "המנהיגות המקומית היא המפתח לשינוי"

בווידאו: הורדת התחלואה בקורונה ביישובים הבדואים בנגב (צילום: שי מכלוף ודוברות משטרת ישראל)

כל מי שנכנס לרהט בימים האחרונים יכול להתרשם ממאבקה של העיר במגיפת הקורונה: כמעט כל מי שיוצא מהבית עוטה מסיכה, רוב העסקים סגורים, על שלטי החוצות בעיר יש כמובן את ההנחיות של משרד הבריאות, והעיר שהייתה בה תחלואה גדולה קרובה להיות ירוקה. "עוד קצת מאמץ ואנחנו שם", אומר ראש העיר פאיז אבו סייהבן.

לא רק רהט מתאוששת: במגזר הבדואי כולו חושבים ירוק, וביישובים השונים חל שינוי גדול במשמעת התושבים וגם באכיפת המשטרה. בערים האדומות של מתווה הרמזור לא תמצאו את רהט, לקיה, כסייפה, ערערה בנגב ותל שבע. הן גם לא קרובות לשם. אף שמספר הבדיקות ירד לאחרונה, הגורמים השונים מדגישים כי שיעור החיוביים מבין הנבדקים נמוך בכל מקרה. עם זאת, לתושבים ברור כי המצב הוא שברירי, ויכול להשתנות במהרה.

חלק מתושבי העיר הגדולה של המגזר הבדואי מכנים את אבו סייהבן בתואר "נחמן שי של המגזר", בקריצה לאיש ההסברה שהיה דובר צה"ל ו"המרגיע הלאומי" בתקופת מלחמת המפרץ. בחודשים האחרונים הוא הותיר את כל שאר התחומים בעיריה לסגניו ועובדיו, ופעל מבוקר עד לילה כדי לבלום את התפשטות המגיפה בעיר. הוא צעק והזהיר, כרז ברמקולים, הוציא סרטונים, עבר בין החמולות בעיר, נכנס למסגדים ועצר חתונות - ובעיקר הפחיד.

חושבים ירוק. בדיקות קורונה ברהט (צילום: שי מכלוף)

גם אבו סהייבן מבין שלמרות הירידה בתחלואה - הצלחתו היא שברירית, וחתונה נוספת שתהפוך לאירוע הדבקה תחזיר את רהט אחורה. בחודש אוגוסט, בעונת החתונות, היו ברהט כ-400 חולים פעילים. היום הם כבר צנחו ל-120 חולים פעילים. כמות הבדיקות בעיר ירדה, אמנם, ועומדת על כ-120 ביום, אך לפי הרופאים ואנשי משרד הבריאות, שיעור החיוביים בהן נמוך מאוד.

בכל המגזר הבדואי בגל הראשון היו מעט נדבקים בקורונה. האנשים חששו ונשארו בבתים, חלקם אף אגרו מזון לתקופה ארוכה, אך הגל השני וההתפרצויות הגדולות שינו את התמונה. "עד סוף אפריל היו ארבעה חולים ברהט. אנשים פחדו ולא ידעו מה זה הקורונה, משהו מסתורי כזה, וכולם פחדו והסתגרו בבתים, אגרו מזון ולא יצאו. כולם נזהרו", אומר אבו סייהבן, ולדבריו, מאז שראש הממשלה בנימין נתניהו החליט על פתיחת הסגר, הקורונה החלה להשתולל.

"זה התפרץ כמו הר געש כשהיו חתונות וחינות. הגענו עד סוף אוגוסט ל-400 חולים מאומתים. שמתי רגל על הדוושה התעסקתי רק בזה", הוא אומר, "עברתי שכונה-שכונה ואמרתי לתושבים: 'השכנים שלכם חולים'. נתתי לאנשים הרגשה שזה אצלם בשכונה. עשתי חקירות לחולים מאומתים והתקשרתי לאנשים שהיו לידם והזהרתי אותם". לדבריו, מקרי המוות עוררו דאגה בקרב התושבים, והוא הקפיד להזכיר את הנתונים הללו בהודעות לתושבים.

נתוני תחלואה עדכניים

  • רהט
  • מספר חולים מאומתים: 1,586
  • חולים פעילים: 113
  • מאומתים בשבוע האחרון: 39
  • חולים פעילים ל-10,000 איש: 17
  • ערערה בנגב
  • מספר חולים מאומתים: 377
  • חולים פעילים: 16
  • מאומתים בשבוע האחרון: 14
  • חולים פעילים ל-10,000 איש: 9

"יש לי בנייד את כל שמות הנדבקים. עברתי בכל המסגדים. דיברתי עם המשפחות, אמרתי להם מה שקורה פה", תיאר אבו סהייבן. הוא מציין גם כי רוב החולים הם צעירים, וממוצע הגילים שלהם נמוך מ-30. אולם, לדבריו, "הצעירים נזהרים להיפגש עם המבוגרים שהם עמודי התווך של הבית, ולכן לא מתקרבים אליהם".

גם לדברי עטא אבו מדיעם, המשנה לראש העיר רהט, ההסברה עשתה את שלה, וכך התושבים הפנימו את הסכנה שבהידבקות. "האנשים עכשיו הרבה יותר ממושמעים, והם צייתו להוראות. כולם הולכים עם מסיכות ולא הולכים לחתונות, ולא מתקהלים", אמר.

"נחמן שי של המגזר". ראש עיריית רהט, פאיז אבו סייהבן (צילום: אתר רשמי, -)

אולם, להסברה, נוספה גם אכיפה מחמירה. בכל יום שישי ישב עמוס דמרי, מפקד תחנת רהט, עם שוטרי התחנה, והם בנו את מודל החתונות ואספו מודיעין כדי למנוע אירועים גדולים. "היו לא מעט חתונות שפיזרנו", אומר דמרי, ומתאר שיתוף פעולה הדוק בין המשטרה, פיקוד העורף, העירייה ואנשי הדת במשימת האכיפה. "החתונות היו המחולל העיקרי של התחלואה, בשכונות ירוקות נקטנו בהסברה ובשכונות אדומות אכפנו וכך הצלחנו להוריד. בשבועות האחרונים נכנסו לעובי הקורה של בעלי העסקים, היו כאלה שפתחו - סגרנו עסקים, נתנו דוחות, היו פה מצבים בלתי נסבלים. אני וראש העיר היינו מסתובבים בעיר והסברנו, שלחנו הודעות לתושבים, וייצרנו מודעות הרבה יותר גדולה. הייתה בעיה בכניסה למסגדים, התקהלות בלי מסיכות - דיברנו עם האימאמים והם עזרו לנו לפזר את ההתקהלות".

עם הירידה בתחלואה, גם האכיפה התאימה את עצמה בחזרה לעומת שיא המגיפה. לדברי אבו סהייבן, בתחילת הגל השני הוא פנה למשטרה "כדי שיגבירו אכיפה. הם הסתובבו בין העסקים, וחילקו דוחות". כעת, לעומת זאת, המדיניות השתנתה. "אנחנו היום קרובים לעיר ירוקה - חזרתי להתראות ולאזהרות", תיאר זאת ראש העיר.

עוד בוואלה!

הטרגדיה של "המלאך מיכאל" מציפה את התקווה לחיים משותפים בנגב

לכתבה המלאה

נתוני תחלואה עדכניים

  • חורה
  • מספר חולים מאומתים: 323
  • חולים פעילים: קטן מ-15
  • מאומתים בשבוע האחרון: 0
  • חולים פעילים ל-10,000 איש: 4
  • לקיה
  • מספר חולים מאומתים: 323
  • חולים פעילים: קטן מ-15
  • מאומתים בשבוע האחרון: 0
  • חולים פעילים ל-10,000 איש: 2

"היו כמה מקרי תמותה, ואז הם החלו להבין"

המגמות ברהט התקיימו באופן דומה ביישובים רבים של המגזר הבדואי. ד"ר פואד אלסנע, ראש מנהלת נגב דרומי של קופת חולים כללית, טוען גם הוא כי בגל הראשון תושבי הנגב הבדואים נשמעו להנחיות, וההשפעה שלו על המגזר הייתה חלשה. "בגל הראשון כל האוכלוסייה הבדואית נכנסה לחרדה ופחד. אנשים שמרו על עצמם ולכן לא הייתה הידבקות גדולה במגזר הבדואי", הוא מבהיר, ומציין גם כי מעטים הלכו אז להיבדק, "כי הייתה סטיגמה על הקורונה. חלק מהם גם סירבו להתפנות למלונית, כי כולם ראו את האמבולנס ואנשים התביישו". לדבריו, שינוי היחס במגזר נבע מיצירת הקשר עם ראשי המשפחות, שבעקבותיה הגיעו רבים להיבדק. "המנהיגות המקומית היא המפתח והיא עשתה את השינוי", אמר אלסנע.

"בגל הראשון היו שלושה יישובים שנדבקו, בעיקר מאנשים שעבדו במפעלים גדולים שבהם עבדו עשרות בני אדם", מסביר אלסנע, אולם, לדבריו, בגל השני הפחד מהמגיפה שכך, ורבים לא שמרו עוד על ההנחיות. "בגלל היעדר מחסום פחד, אנשים לא התמגנו ולא נמנעו מהתקהלות. החתונות בחלק מהמסגדים המשיכו, התפילות לא היו לפי ההנחיות - ואז הגיע גל הידבקות".

"הם לא ראו את הקורונה", הוא אומר. "הם חשבו שלא היו הרבה מתים במגזר בגל הראשון, והם לא שמעו עליהם - ואז הם אמרו: 'זה לא אצלנו זה שם'. אז היו מספר מקרי תמותה, ואז הם החלו להבין. מספר מבוגרים חלו ואז הם ראו את המחלה קרוב אליהם, וזה נהיה קרוב, בחצר שלהם".

"ביישובים המרוחקים כמות הנדבקים היא מזערית". ד"ר פואד אלסנע (צילום: אתר רשמי, -)

הוא מבקש להדגיש כי המגמות אינן זהות לגמרי בכל המגזר. "החברה הבדואית היא לא מקשה אחת כמו שלא כל החברה החרדית היא מקשה אחת. החברה הבדואית חלקה לא גרה ביישובי קבע, וגם אילו שגרים ביישובי קבע הם לא מקשה אחת", הוא מסביר, וטוען כי בכפרים המרוחקים יש פחות מקרי הידבקות מאשר ביישובי הקבע. "נכון להיום ביישובים המרוחקים כמות הנדבקים היא מזערית. שם יש בידוד טבעי - זה מה שהגן עליהם. היו התפרצויות גרעיניות קטנות. אם מישהו היה חולה, אז הוא הדביק את בני המשפחה. אבל צורת המגורים עזרה למנוע הידבקות".

גם לדברי ד"ר פרחאן אלסנע, סגן הרופא האזורי בדרום מטעם משרד הבריאות, ישנה ירידה עצומה בנתוני התחלואה במגזר הבדואי. גם הוא תולה זאת במאמץ ההסברה של כלל הרשויות, מקופות החולים ועד משרד הבריאות ופיקוד העורף וכמובן הרשויות המקומיות, אחרי ההתרופפות שחלה מתום הסגר הראשון, עם חזרת מערכת החינוך לפעילות והגעתה של עונת החתונות.

"כמעט כל היישובים במגזר ירוקים", הוא מדגיש. "בלקיה באוגוסט היו בשבוע האחרון 300 חולים, עכשיו יש שבעה חולים. לאחרונה אנחנו רואים ירידה בהיענות לבדיקות, אך אחוזי הבדיקות החיוביות ירדו באופן מובהק. בערערה בנגב היו למעלה מ-300 חולים מאז תחילת הקורונה, היום יש רק 14 חולים פעילים".

"הסגר הדליק נורה אדומה - זה עזר לנו"

גם בחורה ראש המועצה חבאס אל-עטאונה גאה בתושביו. לפני מספר חודשים נסגרו שכונות בחורה עקב הדבקה של תושבים רבים בקורונה, אך כבר חודשיים שהמועצה נחשבת לירוקה. התחלואה עומדת כיום על תשעה חולים פעילים ושלושה מאומתים בשבוע האחרון. "זה נובע מלקיחת האחריות של כולם", הוא מתאר דינמיקה דומה לזו שפעלה ברהט. "היו עובדים ומתנדבים שהסבירו על ההנחיות של משרד הבריאות. היה סגר על מספר שכונות שהדליק נורה אדומה וזה עזר לנו, וככה התושבים שומרים על ההנחיות. היינו יותר מ-300 חולים בעבר, וכבר חודשיים שאנחנו מועצה ירוקה. אנשי הדת נכנסו לתמונה ועזרו והתושבים דחו את החתונות, זה עובד. מקווה שבכל המדינה יעשו כמותנו".

ראד אבו אל-קיעאן, החבר בצוות החירום במועצה, מסביר כיצד הצליחו להוריד את התחלואה נותן הרבה קרדיט לאזרחים עצמם, ובין יתר הגורמים הוא מציין את "האחריות העצמית של כל תושב, הסיוע והשותפות שיצר צוות החירום עם התושבים, פיקוד העורף וקופת החולים כללית ולאומית המועצה והרווחה ביישוב". לדבריו, "הפחד והדאגה הביאו במהרה להתארגנות והקמת צוות חירום מתוך היישוב".

"הירידה בתחלואה בחורה נובעת מלקיחת האחריות של כולם". אל-עטאונה (צילום: אתר רשמי, -)

לא פחות מכך הוא מציין גם דרכים נוספות של ערבות הדדית בתוך הקהילה, כגורם שסייע להתמודד עם המשבר. הוא מכנה את התרומה של בעלי עסקים מהיישוב לתושבי השכונות שהיו בסגר, לא יכלו לצאת לעבודה ולקניות והיו במצוקה, כ"אדירה".

גורמים בחדר המצב של החברה הערבית במטה הקורונה בירכו אף הם על התנהלות המגזר לנוכח המגיפה. "אחוז הבדיקות בחברה הבדואית גדול מהממוצע שלהם בחברה הערבית. זה מעיד על האחריות - גם של התושבים וגם של המנהיגות המקומית, יחד עם המאמצים של משרד הבריאות והגופים השונים לעצור את שרשרת ההדבקות במיוחד בתקופת החתונות שבו ראינו עלייה ניכרת באחוזי הנשים שנדבקו בקורונה", מסרו הגורמים, שהצביעו על הבדל מגדרי בנתונים.

"כולם לקחו אחריות". חורה, מאי (צילום: יותם רונן)

"כמות הבדיקות בין הגברים והנשים במגזר הבדואי שווה, אבל אחוזי החיובים בקרב הנשים גבוהה יותר. מדובר בחברה מסורתית, ועקב כך נשים בחתונות ובחינות נמצאות במקומות סגורים, והגברים בחללים פתוחים, ובערבי ההכנה לקראת האירועים יותר נשים משתתפות. מגמת הירידה נמשכה עד העוצר לילי שבהן התקיימו פחות חתונות, והחברה הפנימה שמקור ההדבקה הראשי הוא חתונות והתקהלויות", אמרו הגורמים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully