"החברים לא היו יכולים להגיע ללוויה": סיפורי המתים מקורונה

אמש (שני) פרסם משרד הבריאות כי מאז פרצה המגיפה בישראל בחודש מרץ, יותר מ-2,000 בני אדם מתו לאחר שחלו בקורונה. חלפו השעות, ונוספו עוד כ-20 לספירה הכואבת. העיסוק בנתונים ובגרפים הפך לחלק בלתי נפרד מהמציאות הישראלית בשבעת החודשים האחרונים, ומאחוריהם משפחות, פנים וחיים שלמים שנגדעו.

זהו סיפורם של ארבעה ישראלים שנדבקו בנגיף ונכנעו לו. כולם היו אנשי מעש, פעילים, שלא סבלו ממחלוקת רקע משמעותיות. הם הותירו אחריהם בני משפחה וחברים שרצו להיות לידם ברגעיהם האחרונים, אך המלחמה בקורונה אילצה אותם להישאר הרחק מיקיריהם.

במשתלה כבר מוכנים שתילי עצי מישמש שהזמין מיכאל (מיכי) בדוח כדי לטעת מטע חדש באדמותיו. לפני שבועיים הלך בדוח לעולמו והוא בן 68. מיכאל נולד וגדל בשכונת יד אליהו בתל אביב. כל חייו סבל מליקוי ראיה קשה באחת מעיניו, אבל הדבר מעולם לא הגביל אותו בדבר.

הוא היה חבר בתנועת "הצופים" והמשיך יחד עם חבריו לתנועה לגרעין נח"ל. בצבא שירת כחובש. מיד עם תום מלחמת יום הכיפורים עלה עם חבריו לרמת הגולן כדי להקים ביחד יישוב חדש. השם שנתנו למושב הוא אבנ"י אית"ן, על שם חברי הגרעין שנהרגו במלחמה וחברות הגרעין שנהרגו מהתפוצצות מוקש.

עם הזמן הפך בדוח לחקלאי מצטיין שטיפח מטעי פירות נשירים - נקטרינה, אפרסק, שזיף ואגס. הוא גם נחשב איש מקצוע מוביל בגידולי תירס, אפונה, בצל ושעועית והיה נציג המגדלים במפעלי תעשייה לעיבוד תוצרת חקלאית מטעם ארגון עובדי הפלחה.

בדוח היה פעיל בתנועת הליכוד ודמות מרכזית באבני איתן. "דמות אהובה במושב, מאיר פנים, שידו תמיד היתה מושטת לכל אדם", אמרה האלמנה, ירדנה.

לפני שמונה שנים נישא לירדנה והשניים בנו בית חדש במושב. לפני כשלושה שבועות חלו בני הזוג בקורונה ועם ההחמרה במצבו, אושפז בדוח במחלקת הקורונה בבית החולים פוריה שליד טבריה. ירדנה מספרת כי עוד ביקרה אותו וחיבקה אותו לפני שהרופאים נאלצו להרדים ולהנשים אותו. במהלך יום הכיפורים חלה הדרדרות במצבו ויום לאחר מכן הוא מת.

בסוף השבוע הלך לעולמו צמח דוד והוא בן 75. דוד היה מוכר בעירו, עפולה, כאיש של צדקה וחסד שכל חייו עסק בפעילות התנדבותית. דוד בנם של דוד ושמחה נורי, גדל במושב פרזון שבחבל התענך.

אביו, הרב דוד נורי, היה רב מושבי חבל התענך. רמי יוסף, חתנו של צמח דוד, סיפר כי "מינקותא צמח ספג מאביו גמילות חסדים וזה ליווה אותו אחר כך כל חייו. המלה 'חסד' היתה חלק ממנו". לפני כחודשיים וחצי עוד פעל נמרצות כדי שסניף "יד שרה" בעפולה לא ייסגר, משום שבעל הבית רצה למכור את המבנה. לבסוף הוא שכנע את בעל הנכס לסגת בו מכוונתו והסניף המשיך לפעול.

את השירות הצבאי עשה בחיל השיריון. עם נישואיו לנרקיס הקימו את ביתם בעפולה, לזוג נולדו שלושה ילדים: דגנית, שגית וברק ובמשך שנים ארוכות עבד במפעל "תדיראן". צמח היה מזוהה עם בית הכנסת "היכל חביב" שבשכונה המערבית של עפולה, וייסד את העמותה שהקימה את בית הכנסת. לפני כשלושה שבועות סיים את המשימה האחרונה במקום, עם השלמת בניית המטבחון והעברת כל התשלומים הנחוצים.

לפני כשבועיים חלה צמח דוד בקורונה ואושפז בבית חולים העמק בעפולה. מצבו הידרדר והוא הורדם והונשם. "ראו שהגוף סובל", אמר יוסף. "נשמתו היתה כלואה בגוף. בסוף תפילת הושענה רבה הוא נקרא לבית עולמו", הוסיף. אתמול הוא הובא למנוחות בבית העלמין בעפולה.

רפי חמאוי שכב במשך חודשיים בבתי החולים מורדם ומונשם, כשהוא נאבק על חייו. חמאוי, בן 64 מאשדוד, היה אדם בריא וספורטיבי, מאמן כושר שלא סבל מכל מחלת רקע. "הוא האיש הכי חזק ובריא שאני מכיר", אומר בנו אלעד.

רפי היה דמות מוכרת מאוד באשדוד, חינך מאות תלמידים, עבד בעברו במועדון עירוני אשדוד, והיה האיש המזוהה ביותר עם תחום האתלטיקה בעיר. במהלך שנותיו האחרונות דאג לקדם זכויות מורים בעיר. "בצעירותו אבא שלי היה אלוף ישראל בריצה וחבר בנבחרת ישראל", סיפר בנו.

במשך התקופה שאביהם היה מאושפז בבית החולים רמב"ם בחיפה, אלעד, אמו ושני אחיו עברו לחיפה כדי לשהות ליד האב. "הוא עבר שלושה בתי חולים, חודשיים וחצי הוא נלחם ולא ויתר, קראו לנו כמה פעמים לבוא להיפרד ממנו אבל הוא התגבר", הוסיף הבן. "הרופאים היו בהלם, אבא שלי נלחם".

יום לפני שנודע לרפי כי הוא חלה בקורונה, הוא הספיק למצוא לאלעד בנו הבכור מקום כדי שיערוך בו חופה בהשתתפות בני משפחה בלבד. "דחינו את החתונה, אבא תמיד אמר לי שאחרי שיהיו לו נכדים הוא יצא לפנסיה", סיפר אלעד. רפי הקפיד מאוד על הנחיות משרד הבריאות, לא יצא בלי מסיכה ושמר על הריחוק החברתי.

בנו אלעד ביקש מהציבור להקפיד על ההנחיות, "אבא שלי לא התלונן על שום דבר, אבא עם לב זהב, דואג תמיד לכולם". לדבריו, "תמיד כשהיה מגיע מורה חדש הוא היה דואג לו. גם שהוא היה חולה במצב קשה הוא חשב רק עלינו".

הוא הוסיף כי "אני שומע הרבה מכחישי קורונה וכאלה שטוענים שמדובר בקונספירציה של הממשלה - אם זה קרה לאבא שלי, זה יכול לקרות לכל אדם".

במוצאי יום הכיפורים הובא למנוחות משה תורג'מן, שהלך לעולמו באותו הבוקר מנגיף הקורונה. משה היה איש מוכר בקהילת חב"ד באשקלון וגם בקרב התושבים. "ביום בהיר בחודש אוגוסט הוא אמר שהוא לא מרגיש טוב ועשה בדיקה קורונה", סיפר בנו טל.

"אשפזו אותו בבית החולים באשקלון, מצבו החמיר והוא בקושי דיבר. לאחר כמה ימים הוא כבר היה מורדם ומונשם", הוסיף. אחרי כשבועיים הועבר משה מבית החולים ברזילי באשקלון לבית החולים שיבא שבתל השומר.

בבוקר לפני יום הכיפורים ביקשו בצוות הרפואי מהמשפחה להגיע לבית החולים כדי להיפרד ובחג הוא הלך לעולמו. "אבא שלי היה מסור לתפילות, למשפחה ולעבודה. מאז תחילת הקורונה הוא נזהר שלא ללכת לבתי הכנסת והקפיד על ההנחיות", סיפר טל בנו.

"אבא שלי היה עצמאי ועסק במכירת מוצרי חשמל לחנויות. הוא היה דמות מאוד מוכרת בקהילת חב"ד בעיר וגם מחוצה לה", הוסיף הבן. בני המשפחה לא הספיקו לעדכן אנשים להגיע ללוויה שנערכה במוצאי יום הכיפורים אבל להפתעתם הגיעו המון אנשים שהקפידו על ההנחיות.

"אבא שלי תמיד סייע לאנשים. אם למישהו היה קופץ החשמל באמצע הלילה אבא שלי היה מגיע לעזור. הוא היה חביב על כולם", הבהיר. "משה תמיד היה עוזר ומתנדב לכל בקשת עזרה, אומרים בקהילה באשקלון. אנשים לא נזהרים, וחושבים ואמרים 'לי זה לא יקרה'", אמר בנו טל. "תראו לאן הגענו, חייבים להקפיד על ההנחיות".